[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קבעתי עם דנה להפגש באכפנדרה, ממש ליד בית הגולמים הצבור.
היינו ממש רעבים ונכנסנו במעטפת חציר לאכפנדרה.
ישבנו באיזור ללא מעשנים, כי דנה אסטמתית, ואני סובל
מצלוקית,(שזה בצקת בריאות, למי שממש אדיוט ולא מבין מילים ממש
פשוטות בתחום הרפואה).
דנה התחילה לשנפק סיבולים ואני סתם שתיתי כוס מים.
המלצרית הגיעה ושאלה אם אנחנו רוצים להזמין.
"אני רוצה חרצולים ביין, ומשפול חולדות, בלי אורז", אמרה דנה.
"בשבילי קצת שיפנוצים, לא הרבה תירס, אבל אפשר להביא צ'יפס
מתוח" ?  שאלתי.
"אתה רוצה את זה חם או קר" ?  שאלה המלצרית.
"בוודאי שקר !", נגעלתי מעצם הרעיון לאכול שיפנוץ חם בקיץ.
"אוקיי, עוד 5 דקות זה יהיה מוכן",  סובבה המלצרית את אחוריה
והלכה.
דנה התחילה לגרוק, ואחר כך התפנתה לדרבן גלעיני קלציום.
שאלתי אותה מה עם דרור המצחין, והיא ענתה לי שהיא בכלל לא
מכירה את דרור המצחין.
האוכל הגיע, והתחלנו בולסים אותו באדישות.
אחרי 4 דקות וחצי בא לי להפליץ.
דנה הקדימה אותי, והתנצלה: "זה בגלל החרצולים".
בתום הארוחה, בקשה לארוז את החרצולים שנשארו לה בצנצנת, כדי
שתוכל לקחת הבייתה ולתת לחזיר הבר שלה, עודד.
אני בקשתי לארוז את השיפנוצים והצ'יפס המתוח בשקית.
"שקית" ? התפלאה דנה.
"כן, אני אוהב את זה בשקית", עניתי.
"אתה חולה ...", נגעלה דנה, ולרגע הרגשתי שכולם מסתכלים עלי.
יצאנו בלי לשלם, כי אבא של דנה לקוח קבוע באכפנדרה, והוא משלם
פעם בחודש עבור כל השנה.
איך שאנחנו עוברים את הכביש, עצרה בחריקת בלמים שפרירית מסוג
גולף סטראפל, וכל כך נבהלתי שהבצקות נעלמו לי תוך שנייה ו- 40
מאיות השנייה.
התחשק לי להקיא, אבל על פי החוק אסור להקיא רבע שעה אחרי
האוכל, אלא רק אחר כך.
הגענו הבייתה. דנה נפרדה ממני בחיבוק קל, ואחרי שמצצתי לה את
כל השקדים, לא כולל פטמות, התפניתי לאמבט, שם הקאתי את כל
השיפנוצים.
אחר כך הרגשתי קצת רעב, אז חפנתי אגזוז בחומוס, עם שמן מנועים
ירוק.
צלצול בדלת הקפיץ אותי, ומיד חזרו לי הבצקות, הפעם לאיזור המוח
ולא לריאות.
צללתי לרצפה, לא לפני שאני מכבה את האור (חסכון בחשמל מוביל
לעתיד מסולסל, בדיוק כמו בפרסומת של מועצת המים), ואבדתי את
ההכרה.
הצלצול בדלת נמשך עוד דקות ארוכות, אבל לא יכלתי לשמוע אותו.
התפגרתי הרבה קודם.
תוך כדי קציעת הנזקים האפשריים, החליטה דנה, שכבר חזרה בינתיים
לדירה שלי, שהיא חייבת לצלם אותי נאבק בגזר גמדי. העניין הוא
שהייתי מת, אז היא צילמה רק את הגזר הגמדי.
הסיפור הזה בא להמחיש שלא כל הנוצץ זהב, ויותר מזה, אין עתיד
בלי נמלים ממתכת אורגנית.
תודה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיוולדו לך
בנות נקבות!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/5/02 20:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רם חן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה