|
משהוא אצלי תמיד מקווה מבפנים
שדני ימות באיזו תאונת רכבת
או פיגוע גדול , או משהו כזה
שיוציא ביחד עם נשמתו המקולקלת
את הצלקות והטראומות מכאן לעולם
שמחכה לנו אחר כך
שיעלם ממני ומחיי
שיישרף הזיכרון
ואנוח
ינואר 99 |
|
|
שיר הלל לתות:
הו, תות
אתה כה אדמדם
ונאה למראה,
מה מתוק היית,
באותו קיץ
מאושר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.