ענבל אשוח

/

אני רוצה למות

21

סופני

 

מונולוג

נושכת את היד ומהדקת את מלתעותיי עוד ועוד... זה כואב ואני לא יכולה להפסיק, לא רוצה להפסיק... אולי אני אוכל לנשוך כל כך חזק עם לסתותיי, עד שבשרי יצא ממקומו ולובן עצמותיי ייחשף על גידיו המתוחים לאוויר העולם,

בבמה מאז 26/3/07 7:00 

רותם טל

/

עדי לתצוגה

22

סופני

 

מונולוג

לשחוט אותי בעדינות, לתלוש את הנוצות ולהפשיט לי את העור.

בבמה מאז 26/2/07 6:27 

לילו ברסון

/

תהיות קיום בלעדיך

23

סופני

 

מונולוג

תמשיך לעשן בכזו רכות, יקירי. אתה מעשן ברכות את המילים שאתה מכוון אליי, משחרר את הנשמה הרדופה שלי, כאילו לא בכוונה. העשן שלך ממלא את החור שעשית בי.

בבמה מאז 1/1/07 11:28 

אור ריף

/

מה שנשאר... אם בכלל

24

סופני

 

מונולוג

אממממ... חוץ מחפצים מה עוד ניתן להשאיר מאחור כשהרגע מגיע?

בבמה מאז 25/12/06 10:10 

קובי אור-חנה

/

שניים

25

סופני

 

מונולוג

והינה זה הגיע, מה לו חיכית המכתב הגדול, לו ציפית הזמנה למלחמה, שכל כך רצית כשאבא סירב, אתה בכית

בבמה מאז 13/12/06 12:33 

לולה שאנטי

/

התאבדות

26

סופני

 

מונולוג

יצירה שמוקדשת בדרך הפוכה לחברה יקרה שלא עשתה הכל כדי לפתור את הבעיות של עצמה ובחרה בדרך הכי... סופנית. ולחשוב שככה אני רציתי לגמור. לעולם. [לעולם לא] ענבל ניקסון - 27/05/86-07/08/06 יהי זיכרך ברוך תמיד.

בבמה מאז 17/10/06 19:26 

עירית קרסנופולסקי

/

רעל בלב

27

סופני

 

מונולוג

היא היתה חמודה, מצחיקה כזאת, אפילו כשהרעילה להם את הלב וגרמה להם לגסוס באיטיות. גם כשהביטה בהם מתים לה מול העיניים ונשארת אדישה, כאילו זה רק עוד שידור חוזר של סידרה שהראו יותר מדי פעמים בטלויזיה, גם אז היא היתה כזאת...

בבמה מאז 16/8/06 16:16 

מנשה פרקש

/

החיוך הכי עצוב שבעולם

28

סופני

 

מונולוג

יש לו את החיוך הכי עצוב שבעולם. חיוך כזה שאין בו כוח, אין בו ממש... חיוך מריר שלא מתקרב לעיניים. וכולם רואים, וכולם יודעים, וכולם מתביישים להתקרב. וזה לא שהוא רוצה להיות עצוב.

בבמה מאז 23/7/06 18:07 

ג'יימי לנדון

/

עד שעזבת

29

סופני

 

מונולוג

התיישבתי על ענף, תיכננו עתיד. הענף נשבר, גילית לי שלא יהיה עתיד. נאחזתי בענפים שמצדדי, כל רגע עומדת ליפול, רגעינו האחרונים יחד. הענפים נשברו, העץ נקטע ואני נפלתי עמוק מתמיד, הפסקת להתקיים. רציתי לקפוץ עמוק יותר, רציתי למות, ליבי נשבר ונשמתי מתה.

בבמה מאז 14/7/06 10:07 

מור די

/

אבק של השריפה

30

סופני

 

מונולוג

אני חייה בשריפה, וזה כואב ושורף. ואותם רגעים שרוטים לי בלב, מעלים בי דמעה. הם אומרים: היא בוכה ללא סיבה... אך יש לי סיבה.

בבמה מאז 3/7/06 20:14 

טליה בונן

/

יומו האחרון של חולה אלצהיימר

31

סופני

 

מונולוג

אני עומד למות, אני יודע. אני מרגיש את זה מתקרב כבר שעה שלמה, או אולי חודש?? אני מרגיש את זה בכל רגעי הבהירות שלי. אישה נחמדה באה לבקר אותי כל הזמן. היא תמיד לבושה לבן, אני חושב שהיא מלאך שבא מהשמיים.

בבמה מאז 27/6/06 20:14 

קלרה טרגר

/

נפטר מהעולם

32

סופני

 

מונולוג

אבל אני,אני נפטרתי מהעולם. עכשיו אני יכול סוף סוף ליישר את הגב, להרים את הראש ולהביט לצדדים. ועכשיו אני מתנקה. אני חוזר להיות אותו לוח חלק שהייתי בבטן אימי, אני חוזר להיות אנושי, כמו אז. למרות שאז, כמו גם עכשיו, לא הייתי בן-אנוש.

בבמה מאז 6/6/06 16:05 

דן חלוץ

/

דממה

33

סופני

 

מונולוג

דממה בשעת לילה ארוכה ומאוחרת, פנסי הרחוב חדלו מלפעול. צלליות פוסעות בשולי המדרכה, נראות אבודות או שלא נראות בכלל. הדבר היחיד המפר את הדממה היא צעקת המוות, לא נותנת מנוח, מערפלת חושים.

בבמה מאז 13/4/06 16:52 

סיון דניאל צפריר

/

שלוש טיפות דם

34

סופני

 

מונולוג

יש שלוש טיפות של דם על השטיח. על שטיח לבן כזה. וסכין זרוקה ליד, אולי גם גופה.

בבמה מאז 8/4/06 16:27 

טינק רבל

/

תהליך קבוע

35

סופני

 

מונולוג

להרגיש, לכתוב, לבכות, לשאול

בבמה מאז 25/3/06 13:05 

לי שלי

/

הקיום הנצחי

36

סופני

 

מונולוג

ואני אמשיך להוציא את דמי מגופי עד שיתרוקן לחלוטין, ואז אני אמות. ואילו אתם תלכו הביתה ותמשיכו להטביע את יגונכם בסטייקים על האש ובירה שחורה. עיניים עצומות לרווחה. ברוכים הבורחים לתיאטרון. ההצגה לא תסתיים לעולם.

בבמה מאז 9/3/06 21:50 

דב הר

/

איפה ישנם עוד ברנשים

37

סופני

 

מונולוג

אני יוצא לקנות סיגריות, סביר להניח שאני אסגור את האור כשאני אצא מהדירה, אני גם צריך לשים חולצה, כי לא נאה לצאת בלי חולצה לרחוב

בבמה מאז 20/2/06 16:10 

עידו חסר מחשבה

/

הדמעות שלי

38

סופני

 

מונולוג

אני שומר את הדמעות שלי בארגז עץ. הארגז ישן ורקוב, ונעול בבריח שמחליד מהמליחות שמתפרצת החוצה. את הארגז הזה אני שומר בעליית הגג, כדי שאני לא אצטרך לראות אותו, או חס וחלילה לפתוח אותו ולראות מה יש בפנים.

בבמה מאז 14/2/06 18:51 

נועם שגב

/

עכשיו, לבדי

39

סופני

 

מונולוג

גופה נטולת חיים מוטלת לפני, מביט אני בלהב שעד לפני רגע היה עוד כסוף, הוא איננו, ותחושת הרעב נמוגה לה במעט

בבמה מאז 11/2/06 2:49 

דאפי תימי

/

אחרי הכל

40

סופני

 

מונולוג

היום אתם חושבים שאני פחדנית, פחדתי מהחיים. או שאני אמיצה, העזתי לעשות מה שפחדתי ממנו כל כך. היום אני כבר לא איתכם, נטשתי אתכם. היום אני במקום טוב יותר.

בבמה מאז 7/2/06 7:46