|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אלעד גנות / פרק ארבע-עשרה: פגישה שנייה, די... 9942פרגמנט הסתכלתי עליו. והוא היה יפה. הרבה יותר ממה שזכרתי אחרי הפגישה
הקצרצרה מיום קודם לכן. פתאום הוא היה מקסים. ברכנו זה את זה
לשלום, והתעניינו האחד בשלום השני. "איך היה בצבא?", שאלתי.
"חרא", הוא ענה. | בבמה מאז 27/1/02 15:58 קרזבגדיישן לגמרי / פרק ב' - אהבתי הראשונה - פיגומ... 9943פרגמנט איך נוכחתי שוב לדעת שהאסכולה האומרת שלכל צרה יש פתרון שוב
צודקת להפליא ולמה טפסנו בחשכת הליל על פיגומים? | בבמה מאז 21/4/04 12:18 מיכל מלכה / פרק ב' - בלי מילה מיותרת 9944פרגמנט שיכורים, שכובים על המיטה הקפיצית המפוארת הזאת, לא מסוגלים
לדבר, בקושי מצליחים להפשיט אחד את השני וכל כך חם לנו עד
שמתחילים להזיע.
תשוקה נוזלת מפנינו ומין התרגשות מטורפת כזאת שעוד לא הכרנו
לפני.
והמוסיקה הבוקעת מבחוץ תורמת גם היא לאווירה. | בבמה מאז 30/5/07 10:53 מיכאל הררי / פרק ב' - בניידת - Legalize it 9945פרגמנט "אז אתה פרופסור אה?" שאל הגבוה תוך כדי מבט למראה האחורית.
"אתה יכול להסביר לי מה פרופסור מכובד כמוך עושה עם חצי קילו
של גראס בבית? זה יכול להספיק להרבה זמן לשימוש עצמי, אתה לא
חושב?". פרידמן נע בחוסר נוחות במקומו. | בבמה מאז 11/10/03 23:08 עדן נוריאל / פרק ב - מייבל ילדת הפעמונים -... 9946פרגמנט "אני גונבת את הפעמונים מהעיזים והכבשים שלהם, ואחר כך מוכרת
להם אותם. הם פשוט לא יכולים בלי פעמונים, האיכרים האלה. אחרת
הם מאבדים את העדרים שלהם בשדות." מייבל ציחקקה לעצמה. "הם
כאלה טיפשים." | בבמה מאז 3/8/04 4:12 קרזבגדיישן לגמרי / פרק ג' - איך מרגיעים את שדוני... 9947פרגמנט כל כך הרבה פעמים, אפילו יותר מדי, קרה לי שהרגשתי שזהו זה, אי
אפשר יותר, נמאס ונשבר ונקרע והזדהם והלך לכל הרוחות ודי...
רוצה לעשות משהו, ולא יודעת מה ולא יודעת איך. | בבמה מאז 30/4/04 14:14 מיכל מלכה / פרק ג' - אף אחד לא יעצור אותי 9948פרגמנט פתאום הכל יראה לי מחורבן.
אפילו סתמי.
פתאום לא יבוא לי כלום ויהיה לי גוש בגרון.
פתאום הכל יראה לי מטופש וחסר משמעות.
אני אתחיל להרהר במשמעותם של הרבה דברים שאני עושה
ואחשוב מדוע לעזעזל אני עושה אותם.
פתאום לא יהיה בא לי על האמבטיה שעליה פינטזתי כל | בבמה מאז 30/5/07 10:48 אלעד גנות / פרק חמישי: שיחת האימים 9949פרגמנט עד אותו יום אחרי בית-ספר. לא עוד משחקים. שני נערים מאוהבים
על שטיח ירוק, מדברים, כבר אינני זוכר על מה. אני רק זוכר איך.
קרוב. קרוב מאד. הולך ומתקרב. ידי אחזה בידו. נישקתי את אצבעו.
ואז נשקנו זה לזה על הלחי ואז על הפה. והמשכנו מדברים. | בבמה מאז 6/4/01 7:11 אלעד גנות / פרק חמש-עשרה: פגישה שנייה, דיי... 9950פרגמנט ליהודה כנראה נמאס מלשבת ולהסתכל אחד על השני. הוא שלח את ידו
הימנית וליטף את ראשי. ישבתי קפוא. הוא קירב את פניו אלי ונשק
לשפתיי. הנחתי יד על כתפו והדפתי אותו בעדינות. אין דבר שרציתי
יותר מאשר להמשיך, אבל חששתי. לא ידעתי מה הכוונות שלו, ובכלל,
הרי כל הסיטוא | בבמה מאז 4/2/02 6:23 מור מרחב / פרק י' - האחרון לאינטרנט 9951פרגמנט בית המלחמה של אבירי המדבר אינו היה שונה בהרבה משל אבירי
השלג, לאחר העיצוב מחדש לכבוד חגיגות השלום.
שטיח השתרע על רצפת העץ הדומה כל כך לרצפת העץ של חדר המלחמה
בפאלאן.
אך הציור היה שונה, במקום הנשר הכחול המפורסם של רגארד אומפן,
סביו של דורגות', שר הצבא בפ | בבמה מאז 24/11/01 1:38 אלעד גנות / פרק עשירי: קנאה הדדית 9952פרגמנט לא יכולתי שלא לחשוב על אותן פעמים שרציתי לשלוח יד תמימה אל
מפשעתו של אלעד, לגשש, למשש, לבדוק אם הוא מגורה, אך תמיד
חששתי שזו תהייה חציית גבול. גבול של הגדרות, שמצידו האחד
נמצאת ארץ "ההתנסות הלגיטימית" ומעברו השני ארץ "ההומואיות
הוודאית". | בבמה מאז 20/9/01 15:41 אלעד גנות / פרק עשרים 9953פרגמנט ורציתי, רציתי כבר כל כך להיות כל-כולי איתו, לצידו, רציתי כבר
מגע גוף בגוף, חיכוך, להט, לשון מחליקה על צוואר, כף יד לופתת
עכוז, גניחת הנאה, צחקוק. אבל לכל אלה לא זכיתי. | בבמה מאז 18/4/03 19:36 אלעד גנות / פרק עשרים-ואחת: ההוצאה מהארון 9954פרגמנט אלא שהכל עמד להשתנות. באמצע ארוחת הצהריים, היא אמרה לפתע
שהיא רוצה לדבר איתי על משהו. שהיא כבר לא יכולה להחזיק את זה
בבטן ושכבר המון זמן היא רוצה לעשות על זה שיחה אבל לא יודעת
איך. | בבמה מאז 22/4/03 10:08 אלעד גנות / פרק עשרים-ושתיים: מי ישרטט לי... 9955פרגמנט "לא, אתה לא מבין. אתה לא מבין אותי, אלעד. אני צריך להתנתק
מכל מה שקשור אליו. לא רק ממנו, גם מאיפה שהוא גר, וגם ממך". | בבמה מאז 24/4/03 4:57 אלעד גנות / פרק עשרים-ושלוש: שבת בבסיס 9956פרגמנט "בקשר אלינו... אז החלטתי שאני כן רוצה שננסה להיות ביחד, ממש,
להגדיר את זה כ'קשר'". | בבמה מאז 27/4/03 9:27 אלעד גנות / פרק עשרים-וארבע: זכרון, עצמאות... 9957פרגמנט כמו תמיד, המועקה הלאומית התערבבה בזו האישית ויצרה דכאון
אינסופי, שלא חלף גם ביום העצמאות. בכלל, התפר הדק הזה שכולם
נורא נהנים לדבר עליו אף פעם לא עבד עלי במיוחד. הדכדוך של יום
הזכרון תמיד נשאר איתי לפחות עד שבועות. | בבמה מאז 10/5/03 6:28 אלעד גנות / פרק עשרים-וחמש: אחרי הפרידה רו... 9958פרגמנט הייתי צריך להתמודד גם עם דחייה, וגם עם נצחון עקיף נוסף של
אלעד, שכן יהודה בחר בו על פניי. קינאתי ביהודה על כך שהוא
יכול להרים לאלעד טלפון, להיפגש איתו, ולזכות לחום שלו, גם אם
זה מלווה - כמו תמיד - בגל קור כמעט סימולטני. | בבמה מאז 10/5/03 6:24 אלעד גנות / פרק עשרים-ושש: איך קוטפים גויא... 9959פרגמנט הפצירה בי לשכוח ממנו ולהפסיק לתת לו השפעה כה רבה עלי, וכמו
ידעה שהשיר הבא ברדיו יתמוך את דבריה, מיד כשסיימה לנאום לי
הגבירה את הווליום לצליליו הראשונים של השיר "אתה צריך אהבה
חדשה". | בבמה מאז 26/6/03 2:52 אלעד גנות / פרק עשרים-ושבע: והגעגוע מוביל... 9960פרגמנט לא השכלתי להבין שבסופו של דבר יהיה זה אני שישלם את המחיר על
הפקרת גופי בידי זרים, שעל כל אסימון שאשלשל לקופת ההתחשבנות
המופשטת וחסרת הפשר ביני לבין יהודה, יגרע מעצמו אסימון מקופת
השלמות הנפשית שלי, שהלכה והושחתה עם הזמן. | בבמה מאז 9/9/03 0:20 אלעד גנות / פרק עשרים-ושמונה: תקלה בציתות 9961פרגמנט ניתקתי את השיחה וחייגתי, הפעם לתא הקולי של הסלולרי של יהודה.
אלא ששכחתי, שפעולת הגישה לתא קולי של טלפון נייד שונה כאשר
מחייגים ממכשיר של אותה רשת וכאשר מחייגים ממכשיר של "בזק". | בבמה מאז 1/10/03 12:04
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
"טוב לזוז בעד
בי-פי-אמנו" |
|