סם ואל

/

הגיג של לילה

9761

מונולוג

אי יציבות אופפת את חיינו, שולחת שלוחות של תסכול וקיפאון אל תוך הוויותינו ומצד שני מאירה את הבקרים ומרוממת את נפשותינו.

בבמה מאז 21/11/03 1:28 

מיזנטרופיק ג'סטר אוף גאד

/

הגיהינום שלנו

9762

הרהור

 

מונולוג

בגיהנום שלי, אוסף להיטים של ABBA מתנגן ללא הפסקה ב-REPEAT, ולא נעצר אפילו לשנייה. בגיהינום שלי, קוראים לי תומר מומר, ופוסטמות אנורקטיות קוראות לי נושי וצובטות לי בלחי.

בבמה מאז 17/8/04 1:29 

סול פרינסס

/

הגיהנום של גן העדן

9763

מונולוג

אני רוצה לצרוח וליפול על הרגליים להפוך לילה ויום

בבמה מאז 12/1/04 14:02 

יהונתן כסיף

/

הגיון האמנות

9764

מונולוג

ביצועי הלב נעשים קודם כל ע"י המוח המורחב של הידיים - וזהו בסיס לכל אמנות קיימת.

בבמה מאז 9/4/02 19:44 

קופי דה שיט

/

הגיון ומציאות לא הולכים ביחד

9765

ארצישראל

 

מונולוג

נגיד: "כבר תרמנו", נצחק על נכים.

בבמה מאז 24/2/03 3:52 

יונתן שילר

/

הגיון ואהבה לא קונים בסופר.

9766

מונולוג

אני מגשש דרכי במסדרונות הארוכים והקרירים של הסופרמרקט הסמוך לביתי.

בבמה מאז 9/7/07 2:15 

שאול לב

/

הגיון נקי

9767

הרהור

 

מונולוג

נכון שתמיד אומרים ״טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ״? וזה נשמע מאד הגיוני בהתחלה, אבל פחות בהמשך, שאתה בעצם חושב ״מה לעזאזל עושים עם ציפור אחת ביד?״ שמתחילה להתפתל ולנסות לברוח ולנקר לכם את היד. אז ברור שציפור ביד זה תכלס הכי גרוע! אז אולי הכוונה שאפש

בבמה מאז 9/2/19 17:16 

ענת רון

/

הגיל המציאותי

9768

התבגרות

 

מונולוג

הוא הסכים איתי ואמר שזה נכון, אבל לפעמים החיים שלי הם פרטיים, כמו למשל כמה פעמים אנחנו עם החברים מזדיינים, לכן לפעמים צריך פשוט להסתלק ולהגיע לבית של אחד החברים הקרובים, לשפוך את הלב ולהתייעץ

בבמה מאז 16/11/05 11:24 

גו הגדול

/

הגילוח הראשון שלי

9769

מונולוג

היה היה פעם כוכב רחוק, ועליו חי נער אחד מאוד מאוד טיפש. כיוון שטיפשות היא דבר אוניברסלי, אני יכול לגלות לכם שזה היה כל כדור הארץ וזה הייתי אני, אבל מה זה משנה. אז החלטתי לגדל שיער ליפה כזה, עד הצבא וכל מיני הצהרות מוזרות על רצון לא להסתפר.

בבמה מאז 3/6/04 18:27 

נאוה יהושוע

/

הגיל לא קובע!!!

9770

מונולוג

ככל שגברה אצלי המשיכה כלפיו היה לי יותר קשה לבצע איזשהו מהלך, כמובן שמהפחד הנוראי של לקבל תשובה שלילית אבל מעבר לזה מפני שהוא צעיר, מאוד צעיר וזאת תהיה פגיעה ענקית לאגו שלי.

בבמה מאז 6/4/02 11:38 

יהודית סתיו

/

הגיל שאפשר להתחיל

9771

מונולוג

התמודדות עם העולם שבחוץ גורם לך לשכוח את זה שהותרת עמוק בפנים ; השיגרה המתישה של ספרים, מחברות, הרצאות החיפוש הכמו אינסופי בתעסוקה זמנית או קבועה בשביל החרות הכלכלית, העצמאות שאליה נסחפת עוד בהיותך ילדה.

בבמה מאז 4/12/01 3:46 

אור עופר

/

הגיע הזמן לבקש סליחה

9772

מכתב

 

מונולוג

יש סליחות שחייבים לבקש. יש דברים שחייבים להאמר. ועדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.

בבמה מאז 6/2/04 21:26 

אלת המלחמה

/

הגיע הזמן לעבור דירה

9773

מונולוג

עיר שלמה של אשליות. נראה לי שככה משווקים אותה, בתור עוד מוצר שמנסים למכור להמונים, בלי שום תכלית ובלי שום צורך. אחרי הכל זאת רק עוד עיר, רק עוד איזור חיוג, רק עוד כמה כבישים, כמה רחובות והמון בתים שמלאים עד אפס מקום באנשים.

בבמה מאז 24/5/04 4:56 

ארגמן קרמן

/

הגיע הזמן

9774

מונולוג

אני עומד שם למעלה, הרוח העזה בפני גורמת לעיני כמעט להיעצם, רגלי היחפות נטועות באריחי המרפסת הקרירה. אויר קריר של יום בוקר חורפי מעביר צמרמורת לאורך כל גופי.

בבמה מאז 28/6/05 2:15 

סמדר מרדכי

/

הגיע הרגע

9775

מונולוג

קח את ידי התכרבל בתוכי שים ראשך, הזל דמעות

בבמה מאז 8/6/07 20:48 

יסמין שפריר

/

הגל הנכון

9776

הרהור

 

מונולוג

אז מה מייחד את אותו הגל אם גם סופו להתנפץ?

בבמה מאז 7/3/05 1:59 

אור רום

/

הגלות

9777

היפרדות

 

מונולוג

היא פוסעת במסדרון. מפילה נייר. שניים. מסתובבת. עוקפת. רותחת. כועסת. מרימה את הדף. מסתכלת. מבטינו מתלכדים. היא, עם אגס בידה, קורצת לי. מחייכת קלות. מזכירה את הפגישה שקבענו. ערב קודם לכן.

בבמה מאז 8/7/06 16:18 

דווין קורבי

/

הגן

9778

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

לפעמים אני מסתכלת על הגן היפה שלנו. עם הפרחים הכחולים שהשארנו שם יחד. אני תוהה לפעמים מה היה קורה אילולא השארנו שם את הפרחים שפעם, כל כך אהבת להסתכל עליהם קמלים על החול החם.

בבמה מאז 21/8/07 21:35 

קובי אור

/

הגמגום בא מלידה

9779

מונולוג

לפעמים השמש מאירה אותנו באור קצת שונה ממה שאנחנו בחיים. כשיש לך רצון לעזוב. אתה לוקח כדור, מצמיד אותו למח. ואז אתה יורה. אמא שלך תמיד אמרה שהגמגום שלך בא מלידה. אבל אתה יודע שזה לא נכון. אתה יודע שהוא בא מאהבה.

בבמה מאז 19/3/01 13:04 

מירב כהן

/

הגמד החצוף

9780

סוריאליזם

 

מונולוג

לידי ראיתי גמד קטן. "תקשיבי, אין לי זמן, אני נותן לך את המשאלה שלך ומתחפף, תפסי, טוב סלאמת". הוא זרק לעברי מצלמת וידיאו ונעלם. נשמתי עמוק, הדלקתי את הג'וינט שוב וניסיתי להבין מה קורה לי. גמד? מוזר...

בבמה מאז 22/5/03 2:56