New Stage | במה חדשה | רשימת יצירות סוריאליזם -

יום אחד, בשוכבי על גבי תחת שמיים כחולים, במרכזה של חורשה
ירוקה ויפה, בשעות אחר הצוהריים, הבטתי מעלה.
השמיים היו תכולים בהירים ומרקמם היה עדין, עליהם שטו באיטיות
וברוגע עננים לבנים.

בבמה מאז 10/5/02 1:44

טלי הלוי

להצטנף

102
סוריאליזם

מונולוג

מה זה בהמה?
חיה?
חיה שונה מאיתנו, אוכלת עשב.

בבמה מאז 12/4/04 11:27

יותם בלום

להתמודד

103
סוריאליזם

מונולוג

כבר שנה שלמה אני מרגיש כאילו אני חיי בתוך מערה ושנה שלמה לא
יצאתי ממנה... וזה קשה מאוד... התבגרתי מאוד מלפני שנה אבל
עדיין אני מרגיש מן מועקה

בבמה מאז 29/3/03 8:46

מורגן לא

להתראות מציאות

104
סוריאליזם

מונולוג

התבוננתי בדף הריק. שעה ישבתי מולו, מתענגת על רכותו. מניחה
עליו אצבע מורה, כמו תראפיה לגוף, המרקם החלק. מרימה אותה.
ושוב נוגעת בדף, הפעם עם כל כף ידי, הו, איזו תחושה עילאית של
ריחוף.

בבמה מאז 6/4/03 14:11

רפאל טרגן

לוויטציה

105
סוריאליזם

מונולוג

אבל זה זורם כל כך מהיר, אני מספיק לזהות את הנוף רק אחרי
שעברתי אותו כבר ומי מבטיח שזה בכלל אמיתי וישאר עד מחר?

בבמה מאז 14/3/04 20:29

נסיכה במבי

לחתוך בפעם הראשונה

106
סוריאליזם

מונולוג

הייתי צריכה את זה, באמת.
בחיים לא חשבתי שזה כל כך יעזור לי. קמתי רועדת מהמחשב. פחדתי,
לא יודעת ממה. אולי מהלא ידוע.
הלכתי לשירותים. מסתכלת במראה הגדולה ורואה מולי ילדה מפוחדת.
ילדה עם דמעות בעיניים שחונקות אותה.
פותחת ארונות ומגירות. מחפשת.
מצאתי.

בבמה מאז 2/7/05 2:12

הבל וייס

לילה ביער המכושף

107
סוריאליזם

מונולוג

וואו, היינו הלילה ביער המכושף, לא יודע למה, אני מרגיש צורך
לכתוב לך את זה, אחרי שהקלטתי את עצמי מנסה לתאר את החוויות של
הלילה האחרון במילים, זה היה לילה בו מתּי אינספור פעמים
וחוויתי לידה מחדש, לא ממש של עצמי, או לא רק של עצמי, אלא של
היקום כולו,

בבמה מאז 12/11/25 16:57

ראובן צמח

למה מי מת

108
סוריאליזם

מונולוג

אני לא יודע בעצם מה זה טוב. מי מת והחליט שאני יכול להחליט מה
זה טוב? טוב, שישה מיליארד בני אדם בערך, לדעתי, לפי אומדן
זהיר ומומצא על המקום שכזה. טוב, אולי אני טועה. אני?! שאני
אטעה?! למה מי מת?! אה, כן, כבר דשנו בזה.

בבמה מאז 2/11/02 15:27

לילי וואן

לנשום

109
סוריאליזם

מונולוג

משתדל להרים את הראש מעל המים, לשאוף עוד חלקיק של חמצן,
אתה מאבד שליטה אפילו על רפלקסים, והכול עוטף אותך בנסיבות...
והמכונה ששואבת את האבק מוסיפה להרעיש ומזכירה לך שאתה עדיין
חי...

בבמה מאז 29/12/01 17:03

ניתאי אמסטרדם

לסעוד עם השפיריות

110
סוריאליזם

מונולוג

עם כל כדור שהן בולעות הן פחות דומות לגבירות ויותר לחרקים
מגודלים: עיניהן תופחות ומתפצלות למאות עיניות צבעוניות, תחת
ידיים מבצבצות לצידי גופן כנפיים שקופות. אתה קם, מבקש לברוח
אך הן מקיפות אותך מכל עבר.

בבמה מאז 20/8/03 20:12

שלו לירי

לעוף

111
סוריאליזם

מונולוג

לצד הנשר שכנפיו פרושות לאויר
ליופי הניצחי של פני החמה שמולי

בבמה מאז 14/3/04 14:57

דניאלה איול

לפאבלו

112
סוריאליזם

מונולוג

ביום חמישי, בדרך לירושלים,
אחרי שדוד שלי סיפר לי על מישהו שהתאבד.
חשבתי עליך.

בבמה מאז 5/12/03 11:59

קוזט לימונייד

לפעמים

113
סוריאליזם

מונולוג

לפעמים אני מרגישה,
שמישהו אחר מסתכל דרך העיניים שלי.

בבמה מאז 30/12/01 21:41

לירון אבנרי

מאחורי החנויות

114
סוריאליזם

מונולוג

לא היה מקום אחר בו הייתי יכולה להיות.
מאחורי הכל ניצב הגוף השבור שלי. רסיסים של כלי יפה שהיה מלא
פעם פרחים, עכשיו מלא בריקנות.
מאחורי הכל, דומם לבד גוף ריק, לא רגש, לא תחושה, לא כלי, לא
אדם.
אחרי הכל זה כל מה שהיה אז.
אחרי הכל זה כל מה שהייתי אז.
מאח

בבמה מאז 22/11/03 9:24

נו עית

מבט של גשם

115
סוריאליזם

מונולוג

מביטה בגשם.
טיפות נופלות של שקט
ביום סגריר, בתוך הבית.

בבמה מאז 3/5/02 7:26

אריה ברק

מדוזה

116
סוריאליזם

מונולוג

שיחקתי אתה חצי מסוקרן, חצי נרתע. המים לאט לאט עזבו את הגוף
שלה, ככל שהמשכתי למעוך אותה. מעכתי חתיכות מהקרום שלה, ואפילו
ניסיתי לטעום. ליקוק, ואחרי זה ביסון קטן, כמו שקורעים את
השקית של השוקו. היה לה טעם של מי ים. אותי זה משום מה הפתיע.

בבמה מאז 8/5/03 12:51