עדי וקסמן

/

אחרי החגים

95

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אני מצליחה להעליב את אמא שלי ("אל תתקשרי אלי עשרים פעם ביום, אני מתה מזה"), את אבא שלי ("מה אתה נכנס לי לתקציב, אתה מתנדב לשלם לי את החשבונות?"), את החברה של אבא שלי ("זאת לא סבתא, אל תקרא לה סבתא"), את דודה שלי ("אנחנו כבר מוזמנים לחג")

בבמה מאז 23/7/06 20:27 

אוריה דנון

/

איבה ואהבה

96

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

"אל תעשי לי בושות", אימי מזרזת אותי, חסרת סבלנות לכאבי. היא לא עומדת לצדי, כרגיל ואני מתרצה לצלף, עלבון מהול בכעס בתוכי. מוסרת גם תנוכי השני לחירור, מודעת לגודל הרגע, המסמן את תחילת ימי כהוויה נשית.

בבמה מאז 1/9/03 2:01 

ק. קיטיקאט

/

איזה ''רוע'' יותר מתאים ל...

97

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

באיזה שד נבחר היום? הרעב, או השובע? בסכין? או השיגעון?

בבמה מאז 24/2/03 4:30 

שלג שיפ

/

איזה עתיד? / אין לי כוח

98

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

לא יודעת איך... אז מתכחשת, ומדחיקה, וזה בא והולך ושוב בא. אולי אני כן יודעת איך ופשוט לא מספיק חזקה?! או אולי נוח לי אז אני לא מנסה?!

בבמה מאז 10/4/06 0:57 

אורון ורנר

/

איך הכל קרה...

99

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הממממ, אני זוכר איך הכל התחיל... איך הייתי אז, פעם (הפסקה למחשבה עצמית) מאושר...

בבמה מאז 24/8/02 13:12 

ג'סי לושפוי

/

אין ביצים

100

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אין ביצים במקרר ביצים של תרנגולת חבל, דווקא באמת היה בא לי לאכול חביתה

בבמה מאז 21/12/04 0:01 

נטי קינסקי

/

אין דבר

101

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

צפצוף מעצבן על הבוקר מודיע לי שצריך לקום. איפה אני? פוקחת את העיניים ועדיין חשוך, מושיטה יד לעבר הפלאפון והמיטה הצבאית חורקת בדרכי אליו. בוקר והרבה יותר מידי מוקדם. מאירה עם המכשיר מעט על החדר, כולן עוד ישנות. לא, אני צריכה לקום, לא להירדם שוב. מתיישבת

בבמה מאז 15/2/05 0:29 

שלי מיכאל

/

אין לי כוח להמציא כותרת,...

102

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

ועוד אחרי זה אני עוד מעיזה לחלום עליי, על גדולות, ועוד אחרי זה אני מדמיינת אותי בשמים כשיש לי הילה מסביב לראש.

בבמה מאז 1/2/06 17:27 

ליזי קופרמן

/

אין מקום

103

אוטוביוגרפי

 

שירה

"אולי הייתי מבקשת עבורי בעבר, לא לוותר על חלומות של נעורים של טעם מר. וילדים היום כבר לא יודעים אפילו, על התמימות שאז הייתה כשעוד היינו"

בבמה מאז 22/8/13 8:13 

יונתן רוזן

/

אין צורך

104

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

סנטרי רועד ועוד מטח של דמעות נורה מעיני הימנית. הרוח שמייבשת את עיני השמאלית מאיימת לכבות לי את הסיגרייה אם לא אנק ממנה שוב בקרוב.

בבמה מאז 4/11/01 22:59 

חזקה מהרוח

/

אינטיליגנציה רגשית

105

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

"קיבינימט," אני מסננת מתחת לשפם שכבר שבועיים מתגרה בי בכל פעם כשאני טורחת להישיר מבט אל ריבוע המתכת המצופה שנקרא מראה. "מטומטמת אחת. כן, מטומטמת רגשנית. מתי כבר תלמדי לא לתת לאנשים שאת לא מעריכה להצליח לפגוע בך, מתי?!"

בבמה מאז 30/3/03 7:02 

רינה פיינרמן

/

אישה, גברת, נערה.

106

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

גדולה, קטנה. חכמה, טיפשה. סתומה, נבונה. אטומה, רגישה.

בבמה מאז 26/1/05 3:13 

נועה רובין

/

אישה בת עשרים וארבע

107

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

לפעמים אני מלחיצה את עצמי. אישה? חחח, אל תצחיקי אותי, שלא תכאב הבטן. בשעות האלה את מרגישה אישה? עם מכנסיים קצרים מהוהים יושבת לך על הספה מול הטלוויזיה כאילו שזה שאת לבד נותן לך לגיטימציה לפתוח רגליים ולהיות נינוחה.

בבמה מאז 22/11/03 21:26 

הגר שלושים לב

/

איש השנה שלי

108

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

יש דברים בחורף שפורשים את הבדידות ואת הרגשות למרבד מכעיס, כנראה שזאת הידיעה שהליכה בים, למשל, או בכל מרחב פתוח אחר, תהיה מגושמת, מסורבלת, עטופה במעיל, צעיף, כובע, שכבות של הגנה וקור שקשה לברוח ממנו.

בבמה מאז 18/1/06 23:46 

עמית רץ

/

אלו דברי

109

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

עברו כמה שנים מאז ואולי רק כמה שבועות שמצאתי לי יום שבו ישבתי לבד וממש רציתי לצרוח כי רציתי יותר ורציתי אחר

בבמה מאז 8/1/10 18:07 

חתול שחור

/

אלו החיים שלנו

110

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אני חתול שחור פחדן

בבמה מאז 8/8/02 19:49 

לירון פ.

/

אלוהים נתן ואלוהים לקח.

111

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

כשנכנס הרב, הוא ישר שאל אותי אם אני כועסת. ישר אמרתי לו שלא. הסתכלתי עליו, במבט כזה, כאילו זה כל כך ברור שלא. הרי על מי יש לי לכעוס? על עצמי שהייתי לא הכי נחמדה בשיחה האחרונה? עליו שיכל להיות יותר זהיר? על האלוהים הזה שטוענים שהוא קיים ומלא רחמים, אבל מ

בבמה מאז 26/2/03 3:55 

אהבה פיוטית

/

אלוהים והשליחים שלו

112

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

מה שהרסת ישאר איתך כל חייך, בדמותי שלי. זה ירדוף אותך, תכרסם בך החרטה, פעמים רבות תשאל את עצמך אם הייתי בכלל ואיך נתת לי ללכת. תשאל את עצמך אם אני זוכרת, אם אני מרגישה, ואיך זה שאתה לא שומע ממני.

בבמה מאז 1/8/06 13:28 

רוני כהן

/

אל תאשימו את גיל

113

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הזוועה שלי היא קורבן, ובאמת צריך לרחם עליה, אך יותר מזה מישהו חייב להציל אותה ונדמה לי שההורים והמורים שלה, ושל חבריה לדור, כבר הרימו ידיים. כבר הפסקתי להתווכח כשהיא מתחצפת ומבשרת על הקיץ בבגדיה המינימאליים (באמצע ינואר) אבל עכשיו כשהפכתי להיות צופה מן הצ

בבמה מאז 10/12/04 15:46 

דפנה ניב

/

אם אתה הולך

114

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אל תבינו לא נכון, היה לה פה גדול, והיא ידעה איך להשתמש בו. תמיד אמרה את הדברים שהיו לה. לפעמים, בזמן הלא נכון, ובמקום הלא נכון. לעתים, כשהייתה מסתכלת אחורה, ובוחנת דברים שאמרה לאחרים, נפגעה. מעצמה. היו הרבה דברים שאם הייתה חושבת עליהם מראש, הייתה מעדיפה

בבמה מאז 4/6/03 12:26