אלעד גרופית

/

נעגל

8623

פרגמנט

כשגירדתי את הקירות חשבתי על בלומה, המניקוריסטית מבלוק שש. הקאפו שלה הכירה אותה עוד בקראקוב ולכן הציפורניים של פאשקה תמיד מטופחות וארוכות, משוחות בלכה שקופה (כי גם לקאפו יש גבול. פה זה לא ברלין).

בבמה מאז 1/2/04 14:57 

יעל ברדה

/

נעים ואיאד מרחפים

8624

פרגמנט

תתקשרי ביום חול לא בשבת. ואני צריכה לדעת אם מוחזקים אצלם עצורים. שני אנשים שנלקחו מביתם ביום חמישי, היום יום שבת, אתמול היה שישי וגם אז לא היה מי שיענה לי אם הם קיימים אצלם או לא. תתקשרי ביום חול לא בשבת.

בבמה מאז 31/5/04 12:57 

ים גור

/

נעלו אותי.

8625

פרגמנט

נעלו אותי בתוך איזה גועל נפש שמישהו המציא, עמוק עמוק בתוך החרא. נעלו אותי, ותקעו אותי כאן, בחדר הקטן והמסריח הזה, עם עוד איזה מאה אנשים לפחות, שאני בכלל לא מכירה ולא רוצה להכיר.

בבמה מאז 27/2/03 3:24 

אורי עגנון

/

נעלי איכרים

8626

פרגמנט

אבל אבא הלך ואמא כבר מתה. אמא עטופה בקרומים, ואבא מעולם לא נולד.

בבמה מאז 16/1/09 7:10 

יוני אדום

/

נעליים

8627

פרגמנט

הוא: מה עוד יש, שחור וחום. כל הנעליים שלי שחורות. (מסתכל על עצמו במראה) היא: לא יכולת להתקשר? חיכיתי לך. ... הוא: אני יודע מה הבעיה. חום פשוט לא הולך טוב עם ג'ינס.

בבמה מאז 6/1/03 23:45 

סיד לילית

/

נעליים

8628

פרגמנט

הנעליים שלי הם בצבע אדום ולבן יש להם קצת שריטה בצד ובאחת מהם יש שפשוף שחור על השרוך הימני

בבמה מאז 2/4/04 13:27 

ח. יניב

/

נעלמו הדברים

8629

פרגמנט

פתאום נעלמו הדברים, היו כלא היו.

בבמה מאז 7/8/06 14:36 

רומי רוזנפלד

/

נעלמים

8630

פרגמנט

שוב בחדר - יושבת, חושבת. משפחה, געגועים... כבר נגמר את מי לבקר, כולם נעלמים,

בבמה מאז 26/3/05 11:42 

עננה אל-שמר

/

נעמה גובר בדרך לגיהנום- סיבה ר...

8631

פרגמנט

יום השואה ואנחנו מזדיינים.

בבמה מאז 23/4/01 22:26 

אפרת בן יעקב

/

נעמי 94

8632

פרגמנט

ברגע שנחזור צעד לעבר השתיקה הכואבת יתנפצו כל מאגרי השווא.

בבמה מאז 29/6/11 19:21 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק שני

8633

פרגמנט

לא הסתובבתי כדי לראות את הבעת פניה, אבל הרגשתי בגבי כאילו נועצת בי את מבטה, כאשר עברתי על פניה והסתרתי אותו דבר מה בו הסתכלה כל העת הזו.

בבמה מאז 14/1/02 1:02 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק שלישי

8634

פרגמנט

הצעתי לשחק דמקה עם האישה הזקנה, בלא ספק בלבי שאנצח, שכן נחשבתי לשחקנית המצטיינת בשכבה כולה, בהפסקות היינו יושבים ומשחקים דמקה על לוחות שחמט מהארון שליד חדרה של המנהלת. אלא שהדודה מרים לא התקשתה כלל, אפילו חרף הקטרקט המסתיר את ראייתה בעין אחת, להביס אותי ב

בבמה מאז 14/1/02 1:02 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק רביעי

8635

פרגמנט

בתוך נפשי, מבערת ומאכלת, ניצתה שנאה יוקדת וזעם בלתי-נשלט כלפי אורית, בלתי-נסבלת כמעט, עד כדי כך שלא יכולתי להביט בה מבלי שתתעוותנה שפתיי וכחכוח קל ייצא מגרוני.

בבמה מאז 16/1/02 18:13 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק חמישי

8636

פרגמנט

אין האנשים חושפים את כל עצמותם, לא בפרהסיה ולא מכונסים בעצמם, ומתברר שכל ויכוחיהם ודיוניהם של אלה, תמיד דומה שאינם רחוקים מתגרת ידיים, אינם למעשה אלא הצגה מוצלחת בפני הכל ובפני עצמם, כחלק ממשחק הזוגיות. אין אמת וכזב במשחקים אלה, אין כשר וטרף, אין טהור וטמ

בבמה מאז 16/1/02 18:14 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק שישי

8637

פרגמנט

היא רואה את הרובה בידיי, ויש בעיניה, אותן אני רואה כאילו הרכבתי לעיניי משקפת, מבט של חוסר אונים ושל ייאוש, של כניעה והתמסרות, והיא מתבוננת לעברי מתוך קהל האנשים המופיע לפתע מחוץ לבית הספר, ופוסעת לאיטה בחזרה לתוך הטווח, ואני מכוונת לעברה...

בבמה מאז 17/1/02 2:57 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק שביעי

8638

פרגמנט

הצעתי שנלך לאיזה טיול קצר, והסכימה, דומה שהייתה להוטה נוכח תחילת ידידות או חברות מופלאה בינינו, ואני לא יכולתי להסיר מבטי מקודקוד ראשה כשעברה לפניי, הפתרון המהיר והפשוט ביותר היה לרסק את גולגולתה [...]

בבמה מאז 17/1/02 2:57 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק שמיני

8639

פרגמנט

אימא של מיכל חזרה מאוחר מאוד בלילה, וכנראה מצאה את מיכל בחדר של אחיה, הוא מכוסה שמיכה על המיטה והיא שרועה על הרצפה, מחזיקה את שפופרת הטלפון בידה, לא מונחת במקומה, אבל נושמת, ישנה, חיה.

בבמה מאז 17/1/02 8:55 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק תשיעי

8640

פרגמנט

בליל אותו יום חלמתי על זהבה נעמדת לפניי בעודי שוכבת במיטתי, כאילו חולמת חלום נשלט אך למעשה לא הייתה לי מודעות לכך שחלמתי, ראשה עטוף הילת מלאכים ולרגליה סנדלים אדומים בוהקים, והיא מרקדת לפניי כמו הילדה מן האגדה של אנדרסן זמן רב מאוד

בבמה מאז 17/1/02 9:04 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק עשירי

8641

פרגמנט

אפילו כיום, כשעובר במסדרון ומשפיל את עיניו בהיצמדו לקיר הנגדי, כשאני עוצמת ופוקחת את עיניי אינני בטוחה עוד האם זהו אינו חלום בהקיץ, הרהור וזיכרון של מה שלא היה.

בבמה מאז 17/1/02 9:04 

נעמי אלומים

/

נעמי - חלק אחד-עשר

8642

פרגמנט

מכאן שהמסב את הדיון על יציבותו הנפשית, דינו הוא שמצדיק את מעשיו האומללים בעזרת אותה פסיכולוגיה משמימה, וכן אף פעם לא היה מחדש אלא ממחזר מחשבותיו הקודמות, עד שלשהות במחיצתו הפך לתרגיל בהישרדות ממש, כיצד לשתוק ולהתעלם, לקצר שהותך זו, פן תיחרף נפשך מן השעמום

בבמה מאז 18/1/02 15:32