New Stage | במה חדשה | רשימת יצירות היפרדות -

641
היפרדות

סיפור קצר

נותרתי דלה
אבל גם נקייה ומטוהרת כמלכות
עתיקה שהתיישנה בין כרכי היסטוריה
מצהיבים
ועדיין נושאת בגאון את חפתי הכהונה
בוהקים כנגד הזמן שחלף
זמן עגול וטוב
המתכון הבטוח לנדודי שינה ונצח.

בבמה מאז 10/7/04 23:28

בלו ריין

נדנדות

642
היפרדות

סיפור קצר

לא יכול להיות שזאת היא, חשב איתי בליבו, זה פשוט לא יתכן.
איך ככה באמצע החיים היא שוב הופיעה, רויטל, והפכה לו את
החיים.

בבמה מאז 23/2/03 9:04

מיקי אלטמן

נוהל ''כלנית''

643
היפרדות

סיפור קצר

הם היו שלושה. שניים צעירים בחולצות כהות ואחד מבוגר יותר,
לבוש ז'קט כחול, אליו הם פנו בתואר "דוקטור". לבושם האזרחי לא
חשף את העובדה ששלושתם אנשי צבא. בתפקיד. כאלה שלא הייתם רוצים
לפגוש. לעולם. כי הם היו מודיעי אירוע אסון.

בבמה מאז 24/9/17 18:51

מלכה לב אדום

נוסטלגיה

644
היפרדות

סיפור קצר

אנחנו נפגש יום אחד. הוא עם אחרת, ואני ...

בבמה מאז 1/10/01 23:36

דף חסר

נוסטרדמוס

645
היפרדות

סיפור קצר

אדם מוזר הגבי הזה. שלא תבינו לא נכון, אני חולה עליו. הוא
החבר הכי טוב שלי ובאמת הייתי עושה בשבילו הכל. אבל מה? מוזר.
מוזר לאללה.

בבמה מאז 26/4/04 14:27

אייר בורן

נוסעים לטיול

646
היפרדות

סיפור קצר

נוסעים במכונית שלנו ברחוב ארוך וחד סיטרי. היד נשענת על
החלון, שומעים מוזיקה טובה ברדיו. אנחנו מרגישים טוב. בטוחים
בעצמנו. מחייכים...

בבמה מאז 13/9/02 12:44

נייט מן

נופלים

647
היפרדות

סיפור קצר

שוכב על החול מביט אל המרום
רואה עננים אפורים שעוד דקה בוכים
נזכר במבטך שלא עוזב אותי לשנייה
ואז מזיל דמעה על ההפסד הנורא
שעכשיו לא הראה אותך לעד
שעכשיו הפסדתי אותך לעולם...

בבמה מאז 16/6/04 1:56

עינת צוברי

נטע

648
היפרדות

סיפור קצר

התהלכתי חסרת נשימה וסנדלים לעבר ביתי עוברת בין האורות
לצללים. פוסעת על מרצפות האבן שידעו רגלים כבדות ועצובות משלי.
נטע קטנה מכה שורש בקרקע מתייצבת מול רוחות איתנים.
לא מתוך בחירה
רק מתוך חוסר ברירה.

בבמה מאז 13/6/04 0:27

ד. אנה

נייטרלי

649
היפרדות

סיפור קצר

לאף אחד לא בא למות פתאום. זה עניין של תיכנון מדוקדק. הייתי
מרגיעה אותך, אלא שאתה שוכב על הגב, ועיני הפרפר שלך עצומות,
ואתה שובה לב. ליד ימין שלך מחוברת מכונה, וגם לשמאל, וגם ללב.
אפילו לא הנחתי את המעיל מהיד. אני מסרבת להודות שאני כאן,
מסרבת להשאיר טביעות

בבמה מאז 27/8/03 16:25

גלעד לוין

נירה

650
היפרדות

סיפור קצר

היא כבר לא תשוב.
לא תוכל עוד להאזין למכאובים שעל ליבי.
לא תוכל עוד לתת עצה.
לא תוכל עוד לקרוא לי בשם החיבה בו קראה לי במשך שנים.

בבמה מאז 7/4/01 2:48

הדודה נורית

ניר הולך לבחור דיסקים

651
היפרדות

סיפור קצר

שלוש בלילה. פלאפון רוטט.
ניר מסתכל על הצג. הוא צריך ללכת עכשיו. בשלוש בלילה. חבר ביקש
שיעזור לו לבחור דיסקים. לבית הקפה. צריך מוזיקה מאוד מסוימת
מאוד מיוחדת. צריך את ניר. לבחור דיסקים.

בבמה מאז 23/6/03 1:05

העכבר מרחוב אילת שש

נישה

652
היפרדות

סיפור קצר

בסמטה בין רחוב העוגן לרחוב יורדי הים מתגוררת חתולה.
היא לא גרה בבית של בני אדם אבל גם לא ממש ברחוב. בסמטה שלה
אין זבל ובדרך כלל חתולים אחרים לא נכנסים לשם בלי האישור שלה,
ואם כן אז היא מגרשת אותם בקלות.
זאת הנישה שלה.

בבמה מאז 19/9/01 13:24

אמבר פי

נלה

653
היפרדות

סיפור קצר

באותו הזמן ירד גשם, ורציתי לצאת לשחק בחוץ, אבל אימא לא
הסכימה. היא החזיקה את ידי חזק, עד שממש הכאיבה לי ונהייתה
לבנה. אז היא התחילה לבכות ונבהלתי. היא התכופפה וחיבקה אותי
חזק, והרגשתי את גופה רועד. התחלתי לפחד ולא ידעתי למה.

בבמה מאז 10/6/07 1:50

אור קלפר

נסה לתאר איך זה

654
היפרדות

סיפור קצר

אתה קם בבוקר מוקדם.
כמו בכל הבקרים הקודמים השבוע, אתה קם אחרת.
בלעדיה.
מארגן תיק מהר ומתקדם לעבר התחנה.

בבמה מאז 19/11/01 7:38

ניצן גרסטנר

נסיעה

655
היפרדות

סיפור קצר

אני לא רגילה להרגשה הזאת, אני רגילה להרגיש כאב או עצב מסוג
מסוים אבל עצב מעורבב עם פחד בחיים לא הרגשתי,
אף פעם לא התגעגעתי ככה למישהו שידעתי שיחזור...

בבמה מאז 21/7/03 7:01

שגיב אופק

נסיעת פרידה

656
היפרדות

סיפור קצר

"נכון?" היא שואלת אותי ואני פתאום מתעורר מהחלומות בהקיץ
שלי.
"אני מסכים" אני עונה. זה הפתרון הטוב ביותר במקרה שלא הקשבתי.
בנות תמיד אוהבות שמסכימים איתן. בטח שהיא.
"אז אני שמחה שאתה חושב כמוני, אני מקווה שהפרידה תהיה יפה
ונשמור על קשר" ספק אמרה ספק שאלה

בבמה מאז 3/2/06 20:50

נעם דולב

נעול בגימנסיה

657
היפרדות

סיפור קצר

לפעמים אתה עוזב מקום. או לפחות שהמקום עוזב אותך.
אבל מסיבה לא ברורה, אני מגיע לאותו מקום. כולם חוזרים, למרות
שהם הלכו.

בבמה מאז 14/8/01 3:31

צעקה שקטה

נפילת סולו

658
היפרדות

סיפור קצר

עננים אפורים שבו את מבטה החלול.
צחוק סדוק ושקט מחריש.