דוקי גולן

/

אווצ'

61

זכרונות

 

מונולוג

זה כל כך כיף כשמישהו מקדיש לך משהו להביט כל פעם באותו הדבר, ולהזכר. זה עושה טוב, זה מרגיע כל חלק בגוף שמפחד להוותר בודד.

בבמה מאז 10/7/04 22:58 

נטשה דאבלאוסבן

/

אוכלת בחוץ

62

זכרונות

 

מונולוג

בכל מקרה, אני חיטטתי במדפים וניב הרים את עיניו מתוך הספר ופלט כבדרך-אגב, "אבוד לי אם את מאוהבת במישהו אחר". ההצהרה הזאת כמעט גרמה לי לתקוע את ידי בגורס האשפה, ייתכן והחוויה ההיא תהיה נעימה יותר.

בבמה מאז 3/12/03 15:33 

אוריאל זוהר

/

אולי בכל זאת סיגל תקפוץ ל...

63

זכרונות

 

מונולוג

אני מניח שלגדי יש ילד. זו הנחה די מבוססת חסרת בסיס מציאותי. היו לו נשים כל הזמן, ראיתי אותן בג'יפ שהיה מגיע איתן לקיבוץ. ולפעמים הסתובב עימן בקיבוץ. תמיד יפהפיות וחתיכות בינלאומיות. אני מניח שיש משהו בגו. אבל אין לי שום הוכחה.

בבמה מאז 18/6/09 0:58 

נאמנה לחורף

/

אופניים ורודות

64

זכרונות

 

מונולוג

אני, ידי קטנה מחמנייה זהובה, מאוגרפת בתוך ידך שנראית ענקית.

בבמה מאז 9/6/05 20:58 

דידי בר

/

אור

65

זכרונות

 

מונולוג

מואר, חלק, נקי

בבמה מאז 4/8/04 21:39 

מיקה שדה

/

אז מוזגת לי כוס של יין

66

זכרונות

 

מונולוג

ומתוך התרדמת, מתעוררים להם חושי. לאט לאט ובחשד לא מוסתר, מתמתחים דרך שרירי הלב. מפנים מבטם ימינה ושמאלה בתמיהה. מי זה שהעיר אותם, ומדוע? מנערים מעליהם אבק מצטבר של פסימיות. ותוהים, מה להם, ולי, כאן, באור שכולו רך?

בבמה מאז 1/4/06 21:58 

דבש ריבלין

/

אז מתי כבר תבחרי משאלה?

67

זכרונות

 

מונולוג

ומשום מה, את זוכרת הכל כל כך טוב. את העיניים התכולות הגדולות. את הרמת הגבות שתמיד הצחיקה אותך. את השריקות שלו, שאפילו בהן היה אפשר לשמוע את המבטא הקולמיביאני הכבד. את החיוך הזה.

בבמה מאז 10/2/05 17:09 

א. תמר

/

אחד עשר כוכביא

68

זכרונות

 

מונולוג

סבא לקח את ידי בידו, אך אני מיהרתי ושמטתי אותה ממנו. הצבעתי לעברם.

בבמה מאז 9/2/05 23:27 

איילת שלי

/

אחים שלי

69

זכרונות

 

מונולוג

אחים יקרים שלי... כנראה לדעתכם ההורים שלנו עשו טעות שהם הביאו אותי לעולם...

בבמה מאז 30/10/03 11:54 

שחף גל

/

איבוד

70

זכרונות

 

מונולוג

הזמן תם, נותרו לי רק חירחורי גסיסה אחרונים

בבמה מאז 15/8/04 2:22 

שיר גל

/

איך זה

71

זכרונות

 

מונולוג

איך זה שיש לי כך כך הרבה להגיד...

בבמה מאז 3/4/05 23:23 

הילה זלדין

/

אין שם - ולא הגדרה

72

זכרונות

 

מונולוג

מרגישה אבודה בתוך עצמי, אולי אני לא מנסה מספיק, אבל אובדת עצות. להסביר ולפרט להם לא מפסיקה והם מסתכלים ובוהים בי בחוסר הבנה. הכל עובר דרכם כמו כלום. לא משנה איך אני אגיד את זה, זה לא יהיה ברור, לא מובן.

בבמה מאז 27/3/05 12:58 

פלג בר

/

אכזבה

73

זכרונות

 

מונולוג

אני לא מתחרטת לרגע על מה שאמרתי. את לא היית שם בשבילי, אני לא אהיה שם בשבילך, אף פעם, לעולם!

בבמה מאז 10/11/04 11:26 

הילה גלאם

/

אלבום חיי

74

זכרונות

 

שירה

פותחת מדפדפת מרטיבה את הדפים בעיניים דומעות נזכרת ברגעים אותם ימים מאושרים אותם ימים כואבים לפחות אז הרגשתי לפחות אז ידעתי

בבמה מאז 14/6/07 14:37 

יצחק-צחי מלמד

/

אלף סבונים

75

זכרונות

 

מונולוג

ופתאום עטפה אותי אהבה גדולה, לאשה, לנערה, ששהתה לצידי זמן קצר כל כך, וכבר התעלמה מהבעיות שלה, והשתתפה איתי בצחוקים, כאילו הבנו בלי להידבר, שאת החושך יש לגרש. בבוקר לא ראיתי אותה, נבהלתי, וישר רצתי אל המקלחת. היא היתה שם מסתבנת אולי באלף סבונים. אחותי,

בבמה מאז 8/5/07 8:53 

סורנה זלינגר

/

אם יש גן עדן

76

זכרונות

 

מונולוג

מצאנו את עצמנו בפאב בהרצליה רחוק מהספר, רחוק מהסרט רחוק מכל מה שחשבנו עליו לפני רחוק, מכל מה שקורה

בבמה מאז 2/9/07 23:10 

ספיר אברהם

/

אמא

77

זכרונות

 

מונולוג

אני מצטערת שאני בת כזו דפוקה, ואני מצטערת שאני עושה הרבה בעיות. ואני מצטערת שאני רק כועסת ולא מתקרבת, ואני מצטערת שהבאת אותי לעולם, אמא. כי אני יודעת שלא הייתי רצויה. וברור שכך, עם בעל מסומם, מי תרצה ילדה?!

בבמה מאז 12/7/06 20:03 

שירי שלוסר

/

אמא יקרה

78

זכרונות

 

מונולוג

אימי הייתה נרקומנית, נרקומנית של שליטה בחייה ובחיי המשפחה. הצורך לשמור על הסדר הקיים היה טבוע בדמה כמו כתובת קעקע. משהו נרכש, או גנטי שבכדי להעתיקו מהשורש היה צורך בטרנספורמציה מכף רגל ועד ראש.

בבמה מאז 1/1/05 22:49 

חנן יריב

/

אמזונה

79

זכרונות

 

מונולוג

שיער שחור על עור לבן ומבט קפוא. מה את מדמיינת? איך פעם הכול היה שלך אם רק רצית

בבמה מאז 14/2/05 18:42 

ליאורי שיינפלד

/

אמרתם שהזמן יעשה את שלו א...

80

זכרונות

 

מונולוג

הפצעים, שהותרת כשהלכת עדיין לא נרפאו... הרגשות שהרגשתי אז, עדיין לא חלפו... הצלקת שנוצרה עדיין שם, שורפת... והדמעות ממשיכות וממשיכות לרדת ...

בבמה מאז 17/4/04 13:29