סזי פו

/

שישים וחמש על ארבעים

588

היפרדות

 

מונולוג

מחר יהיה לי שישים וחמש ואני כמו בת מאתיים. מאתיים שנות ייסורים, בדידות וסבל. כול היום תרופות, להוריד לחץ דם, לשמור סוכר, להרגיע את הלב, להשתיק את הנפש.

בבמה מאז 19/1/04 13:42 

עליון לוי

/

שכח מהכל

589

היפרדות

 

מונולוג

שכח מהכל הבט בשמיים, נשום לאט יותר לאט

בבמה מאז 4/5/03 2:51 

יהודית סתיו

/

שכל ישר

590

היפרדות

 

מונולוג

הרצון לאהוב הושתק על ידי המאבק לעצמאות להחליט בשינויים ולבצעם במירדף אחר הוויה חומרית ובחשיבה שגויה במה שהיה קיים עודו נושם , חוזקו גדל

בבמה מאז 2/11/01 15:44 

דניאל רימברג

/

שלבי התמודדות עם סיום מער...

591

היפרדות

 

מונולוג

כשמסיימים מערכת יחסים, לא משנה כמה ארוכה היא הייתה, היא תמיד תבוא בשלבים של התמודדות: שוק: אתה בכלל לא מודע לזה שכואב לך, אתה ממשיך לחיות כאילו כלום לא קרה, אתה בכלל לא עצוב, אתה בכלל לא שמח, אתה בכלל לא כלום, אתה בשוק, אתה מעמיד פנים וממשיך בדרכך.

בבמה מאז 18/4/05 11:27 

ארז רז

/

שלבים בניתוק

592

היפרדות

 

מונולוג

כעס מראה על רצון. קנאה מראה על רצון.

בבמה מאז 16/6/07 5:10 

שרון גרין

/

שלה

593

היפרדות

 

מונולוג

זה כואב, אתה יודע? להסתכל בתמונות שלנו, בדברים שכתבת לי, בכל מה שהיה לנו, ולהגיד 'ניחא... היה ונגמר'.

בבמה מאז 10/9/05 16:57 

רעות אביב

/

שלום לך כנרת...

594

היפרדות

 

מונולוג

...רציתי להניח ראשי על כתפיך כמו פעם, בימים ההם, שהייתי בורחת אלייך, שהייתי שוכחת מהדמעות ומתחברת לאושר הקטן שבלב, לכחול היפה...

בבמה מאז 23/8/01 16:00 

עידן המודע

/

שלום מקרר

595

היפרדות

 

מונולוג

המקרר שלי לא מרגיש טוב בזמן האחרון. הספיק הרבה, אין מה להגיד. הוא בן 67 (שנות מקרר), והוא חולה.

בבמה מאז 29/4/05 16:29 

ליאור ברעם

/

שלוש שניות

596

היפרדות

 

מונולוג

אז למה אני לא יכול להוציא לי מהראש את התמונה שלה רוכנת מעליי, הסדין האדום הדק מכסה את הכתפיים הערומות שלה, והעיניים שלה נוצצות כמו עיניים של איזו פייה?

בבמה מאז 28/12/01 1:44 

רן עמוס

/

שלך בשינאה

597

היפרדות

 

מונולוג

"רוצה לספור כמה "הזדמנות שניה" קיבלת. רוצה לשמוע שוב את כל השמות שבכל פעם שאני מזכיר לך אני... חולם איך אנחנו שוכבים אחד ליד השני מחובקים כמו שתי כפיות קטנות שלא רוצות להיפרד לעולם..."

בבמה מאז 10/4/01 2:33 

קוף רק שצריך

/

שנה בלעדיך

598

היפרדות

 

מונולוג

כבר שנה עברה המעיל עדיין אצלי ואתה לא.

בבמה מאז 4/5/04 16:26 

לי צנג

/

שנה שניה

599

היפרדות

 

מונולוג

מפחדת להמשיך. מפחדת לאהוב שוב, לאבד שוב. אתה אהבת לצחוק על הפחדנות שלי, אבל מאז שהלכת היא רק מתעצמת. מפחדת מטלפונים, מאנשים, מרגשות, מחיילים.

בבמה מאז 24/4/03 8:36 

רונן גיל

/

שני

600

היפרדות

 

מונולוג

שני, לא עמנו עוד, אבל כולנו יכולים לכבד את זכרה, כשנקרא קצת עליה, ועל מי היא הייתה. מילים לא יספיקו כדי לתאר את גדולתה, עוצמתה ובינתה, אך זה המעט שנוכל לעשות עכשיו. יהי זכרה ברוך.

בבמה מאז 4/5/03 12:35 

רומי פלג

/

שנתיים קיבינימאט

601

היפרדות

 

מונולוג

חזרתי שנתיים אחורה. שנתיים אחורה בשביל מה? בשביל שהוא "יתלכלך בבוץ של אחרות" ואז יבוא וינקה את הנעליים המטונפות שלו עלי?

בבמה מאז 20/4/04 10:54 

הילה טל

/

שעון חול

602

היפרדות

 

מונולוג

אני ספרתי ואתה חייכת. וזה היה בסדר. אין הגדרה יותר ברורה מזו, בעצם. תאריך הטיסה שלך ריחף מעל ודיברנו על זה אבל לא דיברנו באמת... הרגשתי מטופשת להעלות את מה שאני חושבת ואתה גם ככה לא משהו בשיתופים.

בבמה מאז 21/11/07 17:58 

נטלי שטיין

/

שפתיים ורודות

603

היפרדות

 

מונולוג

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהכרתי אותו. די נבהלתי מהמראה שלו, הוא נראה קצת מפחיד ומאיים. אבל הוא היה מקסים, הייתה לו נשמה טובה. זה כל כך מוזר לי אפילו להיזכר בזה עכשיו. הוא היה בנאדם טוב ואהבתי אותו מאוד בתור ידיד.

בבמה מאז 19/8/03 1:58 

עופר מיסק

/

שקט!

604

היפרדות

 

מונולוג

ששששש...... שקט! הכל הופך שחור לרגע, האור, שכל כך התרגלת לראות, נעלם, אבל רק לרגע, ומה אז? מה קורה אז?

בבמה מאז 28/6/02 19:38 

טיטי אם

/

שש בבוקר

605

היפרדות

 

מונולוג

"אני מתגעגע אליך". האור הכחול של סוף-הלילה-תחילת-הבוקר האיר עלינו מהסאן-רוף שהתעקשת לפתוח. כל כך יפה היית, כל כך שלי.

בבמה מאז 19/5/03 2:21 

מגדלנה די

/

שתיים. אחד דואג לשני, השנ...

606

היפרדות

 

שירה

לא רואים מפה הרבה, פרט לרגליים זריזות מסביב. אני גם לא שומע הרבה, פרט לצלילים קצרים קצובים שיורים לתוך החשכה, רואה. אפילו במצב כזה, החוש הומור שלי עוד משתלט.

בבמה מאז 17/8/04 18:52 

שירן סמטינג

/

ת'אמת...

607

היפרדות

 

מונולוג

מאוחר מדיי לחזור. הכל כל כך השתנה. והם כל כך רחוקים. ואני שוב מגיעה לדפקה הזאת שלי- שאני מוצאת את הכל, את השלם- באנשים. בטוב. בחיוך ובאהבה אינסופית. לאנשים שהם. למה שהיה פעם. לחום, לטבע , למדבר, ליער- ששרצנו בו וחיינו בו ויצרנו בו.

בבמה מאז 2/12/03 0:27