ליהי וויס

/

תקרית שקטה

56091

סיפור קצר

כל פעם שאדם שומע על אופן חיי, מתחיל להגיד עד כמה לא מתאים זה לחיות על פי סימנים מטופשים ותחושות בטן. טוב נו, זה לא שאני אומרת שזו הדרך המושלמת לחיות, זה לא שאין לי ספקות בנוגע לזה, אבל אני שוכחת מהספקות האלה מהר ככל שאני יכולה!

בבמה מאז 2/2/08 2:32 

שוקולד ונילה

/

תקרת הזכוכית

56092

סיפור קצר

היא כבר כל כך התרגלה לשקר לעצמה ולכולם, עד שנדמה היה ששכחה את האמת. אבל הוא לא שכח, הוא אף פעם לא ישכח.

בבמה מאז 22/10/03 12:38 

הכופרת הצהובה

/

תקרת זכוכית

56093

סיפור קצר

תקרת הזכוכית המנוכרת משגעת אותי. אני לא יכולה לסבול עוד את המחשבה על כך שהחופש כ"כ קרוב, במרחק נגיעה, פשוט להושיט יד ולגעת בו. אבל אני יודעת שזה לא כך.

בבמה מאז 5/8/15 2:13 

ג'ה קופר

/

תקשורת ידידותית

56094

אורבני

 

סיפור קצר

הצורך לתקשר תמיד היה בין המאפיינים החזקים של האנושות. צורתה השתנתה עם השנים, גין ומין, אבל רק חיצונית. המהות נשארה תמיד: לשמוע את אחר ובעיקר להשמיע את עצמך.

בבמה מאז 2/6/16 19:24 

איתמר חיים

/

תקשורת הנוף

56095

סיפור קצר

ישבתי עם חבר שלי בתוך החדר. באופק הרים. שתקנו וצפינו בהם. כך ישבנו כמה זמן ליד החלון. היה יום מעורפל ולא-ברור. לא יכולנו יותר לעמוד בשעמום. פתאם הוא קרא: "הי, תסתכל!"

בבמה מאז 7/9/16 17:45 

יאיר לא לפירסום

/

תקשורת

56096

סיפור קצר

אני מתקשר לתא הקולי שלך ברציפות, על מנת לרוות את קולך פעם אחת,

בבמה מאז 7/7/01 4:51 

יוד בטר פייט

/

תקשורת

56097

דיאלוג

 

סיפור קצר

תמיד אתה ואתה ואתה, ומה איתי? גם לי מגיע שיקרה לי משהו נחמד בחיים. ואיזה דבר נחמד קרה לי בחיים? הוא אומר בטון של 'בטח שוב תגידי לי להודות על זה שבכלל נולדתי', את? ואני לא דבר נחמד? היא ממש נעלבת, אני לא גורמת לך אושר? איך אתה יכול להגיד דבר כזה?

בבמה מאז 1/9/01 22:51 

עדי גורן

/

תקשורת

56098

סאטירה

 

סיפור קצר

הטלויזיה גיחכה אליי בתסכול האופייני לה..... "אל תשחקי אותה אינטיליגנטית, אני ואת יודעות שאת מכורה ללגעת באושר".

בבמה מאז 2/2/02 2:01 

איתי שלום

/

תקשורת קטלנית

56099

סיפור קצר

כאן הכל נגמר. לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה שפל... זה היה מובן מאליו שמדובר בזמן, שהולך להיגמר....לך הצידה ג'וני, אני לא רוצה שתסתכל, מראות זוועתיים שכאלה אפילו אתה לא צריך לראות. ג'וני הבין מה בילי רצתה. הוא הלך הצידה ולא הסתכל.

בבמה מאז 14/4/03 11:59 

קסם ויזנברג

/

תקשורת בריאה

56100

סיפור קצר

אני רוצה לראות הכל, שתראה לי הכל את הכאב, את הסבל אני רוצה לראות הכל, שתראי לי הכל את השמחה, את היופי

בבמה מאז 24/5/03 4:03 

א. עפרי

/

תקשיב, אני אוהבת אותך.

56101

סיפור קצר

ככה אני נרדמת לפעמים עם חיוך, לפעמים עם דמעות, ולפעמים עם דף עמוס רגשות ועט ללא דיו.

בבמה מאז 21/10/02 20:56 

מ. אביתר

/

תקשיב

56102

דיאלוג

 

סיפור קצר

- זהו, אחי! החלטתי! - מה? - אני חוזר בתשובה! - נו נו, הלאה צחי, גמור לאכול.

בבמה מאז 15/12/04 20:35 

ליאור גוטליב

/

תקשיבי, ד''ר

56103

דיאלוג

 

סיפור קצר

- מה אוכל לומר, שיהיה לך בהצלחה, ליאור. תודה ד"ר. עד כמה שאפשר, תודה. לפעמים רק להקשיב, יכול לרומם קצת את הרוח. נראה שזה היה חסר לי.

בבמה מאז 25/6/07 17:00 

עליסה מורנו

/

תקתוק

56104

סיפור קצר

הארון הנעלם חשף קיר לבן עם כתמים צהובים ומעט סדקים אפרפרים. הוא לא ידע למה, אבל זה עשה אותו עצוב, הקיר נשאר לבד.

בבמה מאז 23/9/02 0:23 

דביר אדלר

/

תקתוק השעונים

56105

משל

 

סיפור קצר

מר אייזנשטיין גידל שעונים בגינה. בכדי להבטיח את איכות הסחורה, מר אייזנשטיין מעולם לא עצר את שעוניו. לא ביום ולא בלילה, מה שהביא לשכנו, מר בלוברשטיין, את הסעיף. אני סבור כי אין הרבה דברים שיכולים להיות בבעלות שכנך, ומעצבנים פחות מאשר אותה גינה ארורה.

בבמה מאז 29/9/01 14:47 

שרון אלגרבלי

/

תקתוקו של שעון

56106

סיפור קצר

מציץ בשעון שהזמן כבר יעבור השעה 3 מופיעה, עוד שלוש שעות עד להצגה

בבמה מאז 26/5/15 13:30 

יונתן אבשלום

/

תקתוקי לידה

56107

ג'ננה

 

סיפור קצר

אז הגיע לה כמו שצריך. הגיע לה בעל ונשיקה על הבוקר, הגיע לה חיוך רוטט ועיניים תמימות שיבקעו לה מלמטה. הגיע לה מדשאה מוקפת ורדים. מדי פעם שאלה את עצמה מה לעזאזל היא עושה בתל אביב המרופטת הזו ושמגיע לה רוגע. בכפר. וזה לא שהיא לא ניסתה. היא תחבה את עצמה לבית

בבמה מאז 20/6/17 9:56 

זאתי עם המפתחות

/

תקתוק שעון

56108

ג'ננה

 

סיפור קצר

תקתוק שעון הדהד במרחב שבין שתי אוזניה. שנים עשר צלצולים, והרעש פסק. 'כבר חצות,' חשבה בכעס. 'אני רוצה לישון!'

בבמה מאז 19/2/06 9:37 

מורגן אלן

/

תקתוק שעון

56109

סיפור קצר

תקתוק השעון הדהד בחלל שבין שתי אזנייה. זה לא שלא היה שם שכל, הוא פשוט היה ממוקם במקום קצת אחר, איפשהו למטה.

בבמה מאז 4/4/06 2:20 

הגר לדרברג

/

תראה

56110

סיפור קצר

"תראה אותי!" אני עומדת על הראש. אני פורסת על השולחן את כל התמונות. פה אני בגיל 3,6,8,10,12,20. תמונות בקפיצות גילאיות עצומות. תראה אותי ואיך שפעם לא אהבתי כל כך להצטלם אז בכל תמונה הייתי עוצמת את העיניים.

בבמה מאז 31/5/08 16:53