מייה שטיינר

/

שישים יום

53523

כמיהה

 

סיפור קצר

העיוורון פשט בכל גופו והוא הרגיש איך החרדה מתפקעת בפיצוצים קטנים בכל המפרקים. הוא ישב על קצה המיטה וחישב את את עיוורונו לאחור

בבמה מאז 13/1/10 12:29 

אני מיוחדת

/

שישים שניות

53524

סוריאליזם

 

סיפור קצר

60 שניות של אנשים, 60 שניות של מעשים 60 שניות של אמירות, 60 שניות של מחשבות. זה לא היה קל לסכם חיים שלמים בשישים חתיכות של רגעים.

בבמה מאז 21/6/08 22:22 

ערן קרן

/

שישי מאוחר בלילה שבת מוקדם בבו...

53525

סיפור קצר

לשנייה קדרו פניו, ואז הוא מיהר אל ארון הכביסה ושלף את המכנסיים. את הפתק עם המספר שלה הוא שכח בכיס. הוא הוציא אותו, מקומט, וחייך, לא מודע לעובדה שהוא לא ידבר איתה, לא מחר ולא לעולם.

בבמה מאז 3/2/02 23:03 

נעה ברנע

/

שישי סוער

53526

יומן

 

סיפור קצר

הלכנו לנו, הוא כטווס גא ומאושר ואני עם הידיים בכיסים של מעיל פוך. מאובזרת מכף רגל ועד ראש עם כובע צמר. והקור מוצא פתחים וחודר לעצמותיי.

בבמה מאז 25/5/04 13:26 

אורי אופיר

/

שישי שובר קופות

53527

אורבני

 

סיפור קצר

אני יודע שאני תמיד יושב איפה שאני רוצה. שורה שמונה, כסא שמונה. בדיוק באמצע האולם. אף-אחד לא יסתיר לי, וגם אף-אחד לא ידבר מאחורי. יש סרט איראני חדש על רועה עיזים שנולד בלידת-אמבטיה, או משהו מהסגנון המטופש הזה. נלך לראות סרט.

בבמה מאז 16/10/02 21:49 

אמדיאוס שובלגרובר

/

שישקבב

53528

סיפור קצר

יו צ'י האן מון הזדקף מיד ושאג: "בשם הקטור המעונה, זה מטאוריט חרא בוער שנפל מהחלל החיצון על יו צ'י האן מאן!, מה ההסתברות שזה יקרה?!". שאגתו הידהדה בין הרחובות ושייטה אל תוך הלילה.

בבמה מאז 18/2/05 20:47 

חוף ים

/

שיתוף

53529

סיפור קצר

היא הסתכלה למטה לרחוב החשוך והרטוב ולפתע צדו עיניה דמות חשוכה בפתח ביתה. היא אימצה את עיניה והסתכלה טוב יותר ובאמת, ליד דלת ביתה עמד אדם. סילביה נבהלה, היא ירדה במהירות במדרגות אל דלת הכניסה, וככל שהתקרבה אל הדלת כך גברו הדפיקות.

בבמה מאז 18/10/03 1:13 

אפרת בנור

/

שיתפזרו כבר

53530

סיפור קצר

רונה אמרה לו שהוא האדיוט הכי מתוק שהיא מכירה, שהיא כבר רוצה ממנו אליקואים קטנים ונהדרים כמוהו וחיבקה אותו חזק. בימים מעוננים, כשהשמיים היו לוקחים לו את הצל, אליקו נעשה שפוף והיה בוחר ספרות רוסית כבדה שתתאים למצב רוחו. רונה היתה היחידה שקראה אותו מבוהן עד

בבמה מאז 27/1/18 22:28 

י. יעל

/

שכבה כ''ד - הסיפור המלא

53531

פנטזיה

 

סיפור קצר

קולותיהם של עשרות רגליים רצות הרעידו את האוויר. בעליהם של הרגליים, עשרה בני נוער מהוסים, רצו במהירות לתפוס מחסה. אבל איפה אפשר לתפוס מחסה בשדה צין? דפק...

בבמה מאז 11/6/05 18:24 

עמית גלילי

/

שכבות

53532

אירוטיקה

 

סיפור קצר

השכבה הראשונה שלך היתה האיפור. אחרי שבכית, אפשר היה לראות שצבע עורך חיוור יותר.

בבמה מאז 6/10/03 12:37 

מציאות נושכת

/

שכבות

53533

געגוע

 

סיפור קצר

שכבות של לק סגול נופלות באיטיות על השולחן. חתיכות חתיכות. מותירות את הציפורניים שלי עירומות, מקולפות, ריקות, מכוערות.

בבמה מאז 27/6/04 4:26 

עידן רז

/

שכבות

53534

סיפור קצר

מים תכולים וחמים הקיפו אותי. קרני שמש נוזליות רקדו סביבי ואני חתרתי לעומק הכחול. ככל שהעמקתי המים התקררו. הסתכלתי ימינה ושמאלה ואז ראיתי אותך. השתכשכת באיטיות כמו מלאך שטבע והסתבך בכנפיו וכשהבחנת בי התקדמנו זו לזה בריחוף אסטרונאוטי.

בבמה מאז 29/9/04 7:08 

אוקסנה פושקין

/

שכבות

53535

סיפור קצר

בכל פעם שאני יוצאת לדייט אני עוטה שכבות על גבי שכבות, כמו מתנה שעוטפים יפה יפה. אני שוטפת פנים טוב טוב ומעלימה סימני דמעות ואכזבות עם איפור לא עדין, שמסתיר פנים עדינות.

בבמה מאז 22/5/13 17:16 

ברית אפוקליפטו

/

שכבות של צבע

53536

סיפור קצר

אז העמסתי צלליות שעשו לי צללים. המייק אפ לא השאיר סנטימטר ממני בפנים. צבעתי את עצמי עם אודמים זולים.

בבמה מאז 10/6/08 11:43 

ליאורי ברקאי

/

שכבות של צבע

53537

התבגרות

 

סיפור קצר

בשבילה- התקופה הזאת היא הזמן שלה להסתיר בשכבות רבות של צבע את מי שהיא באמת

בבמה מאז 20/5/03 10:30 

תומר סקורפיון

/

שכבתי עם ערבי

53538

פנטזיה

 

סיפור קצר

"שכבתי עם ערבי" היא אמרה בצורה לאקונית. "את מה?!" שאלתי מופתע. "שמעת טוב מאד מה שאמרתי" היא השיבה ללא התרגשות רבה.

בבמה מאז 11/9/04 22:57 

ערן גולדנברג

/

שכוח-אל

53539

אימה

 

סיפור קצר

"הלו? יש כאן מישהו? מישהו שומע אותי?" הוא צעק. "ה-ל-ו !!" הצעקה הדהדה במרחבי האין-כלום. הוא הסתכל סביבו ולא ראה כלום. אפילו לא עץ או שיח, אלא כלום. הוא הסתכל למעלה ולא ראה שמיים, הסתכל למטה ולא ראה אדמה. אפילו לא אבן או חול, פשוט כלום.

בבמה מאז 2/3/03 9:06 

מיכל מאיר

/

שכול

53540

סיפור קצר

מאז שאני זוכרת את עצמי, אסור לחייך אצלינו בבית. לפעמים, במשובת הילדות, הייתי משחקת במשחקי הבובות שלי, ילדה קטנה בתוך עולם קסום, שוכחת את האיסור החמור, וצוחקת צחוק מתגלגל ומאושר. אולם מהר מאוד השיג אותי מבטה המקפיא של אמא, שאמר: "ארז איננו, ואת צוחקת?"

בבמה מאז 28/8/04 2:05 

שון שוורץ

/

שכול

53541

סיפור קצר

השיחים שמסביב לבית גדלים פרא, אין אף אחד שיטפל בהם. כמו המחשבות גם הם מסתירים לו את השמש. הוא בקושי אוכל , בקושי שותה ורק מעט מאוד חי, הוא פשוט לא מרשה לעצמו יותר מזה

בבמה מאז 14/5/07 7:58 

אנסטסיה לינט

/

שכול

53542

סיפור קצר

תראו לי עוד אימא שאומרים לה שהבן שלה מת והיא פורצת בצחוק. כזה צחוק היסטרי, כאילו הרגע סיפרו את הבדיחה הכי טובה בעולם. ואני לא הצלחתי להפסיק לצחוק.

בבמה מאז 5/9/08 23:28