|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
דניאל פיאמנטה / ''למה''? 521יומן מונולוג ותמיד כשמישהו מת אז שואלים למה..?! (למה דווקא הוא)
אבל זה ברור שסתם שואלים את זה - מתסכול, כי הרי אין תשובה
לזה!
איזה כוח מחליט שהגיע הזמן לקחת בן אדם והוא לוקח - בלי לחשוב
פעמיים...!
את הסיבות שלו לעולם לא נדע... (אם יש לו בכלל כאלה...) | בבמה מאז 2/6/04 11:26 מ. זאנה / למה לא אם אפשר 522יומן מונולוג חישוב מהיר מביא אותי למסקנה שהוא לא שם לב שפתחתי את הבקבוק,
שכבר שתיתי ממנו, ושכבר הספקתי לסגור אותו בחזרה. מחשבה אחרת
צצה באותו הרגע, האם להגיד לו שעשיתי כן, או לקחת טרמפ על
הסיטואציה ולצאת מורווחת. | בבמה מאז 1/11/04 19:57 גילי דורן / למה לכל דבר צריכה להיות כ... 523יומן מונולוג כולם שופטים אותי ללא הפסקה,
כאילו שאם אני לא יכולה להסביר אז יש בי משהו רע,
חושבים אני חיה בסרט ושכל זה לא קרה,
כאילו אני ילדה מוזרה... | בבמה מאז 31/10/03 21:21 פ. שרה / למישהו 524יומן מונולוג הייתי רוצה שמישהו יחזר.
יחמיא, ישלח פרחים, יתקשר. | בבמה מאז 18/3/03 15:43 מירי בר / למרות הכל 525יומן מונולוג רציתי להעלם. להתעורר מהסיוט. אבל, לצערי, הסיוט רק התחיל.
ובמציאות, שלא כמו בסרטים, הסוף הרבה יותר מר והכאב הרבה יותר
חד והדמעות אמיתיות. | בבמה מאז 29/9/01 12:07 שני מילרד / למשפחתי שאני אוהבת 526יומן מונולוג היי, שמי שני מילרד ואני קצת עצובה כי אבא שלי מת וקשה לי לקבל
את זה. אני עכשיו לומדת בחטיבה והיתה ילדה בכיתה שהיתה חברה
שלי אבל עכשיו אנחנו כבר לא חברות. אני שמחה כי אחותי הדס
התחתנה ואני מתגעגעגת אליה. | בבמה מאז 15/6/06 22:10 אביב עפר / לעזוב הכל וללכת 527יומן מונולוג אז ככה אמא שלי היום בתאריך - 22.08.04 זרקה אותי מהבית אחרי
מריבה חסרת תקדים | בבמה מאז 13/11/05 16:54 פ. מיכל / לעכשיו זה מספיק 528יומן מונולוג והדבר שהכי משך לי את העין היה הלובן של הרצפה והקירות - הם
הציקו לי, העליבו אותי, איך אתם מעיזים להיות כל-כך ריקים?
כל-כך חסרי משמעות? ועוד בלי להתבייש? | בבמה מאז 14/7/07 23:21 נטלי נעים / לעצור את הזמן 529יומן מונולוג בניינים גבוהים, כבישים סואנים, גדודי אנשים מצטופפים בתחנות
האוטובוס, עשרות אנשים עולים ויורדים במדרגות הנעות, נורים
כחצים למטה, או נשפכים כשמפניה מנוערת שעולה על גדותיה.
נובמבר, החורף בשיאו, בכביש ראשי ללא סוף, כמו שרפה שממאנת
להיכבות. | בבמה מאז 7/3/06 18:58 מידד רז / לפני חמש שנים 530יומן מונולוג בזמן האחרון אני רק ישן, אני חוזר הביתה מהצבא אוכל והולך
לישון, לפעמים אפילו עד הבוקר ולפעמים עד הערב. בערב אני רואה
קצת טלויזיה ואז הולך לישון. אני משתדל לקרוא, אבל איך שאני
מתחיל אני מיד נהיה עייף ומכיוון שאני קורא במיטה מכורבל
בשמיכת פוך, אז אני מיד נרד | בבמה מאז 25/9/01 18:19 מעיין בן-דוד / לפני פולין 531יומן מונולוג עוד שישה ימים בתאריך ה 12 לאפריל 2004, אני אפרד מהמשפחה שלי
ב- 8 בערב, יעלה על המטוס ב 1 וחצי לפנות בוקר ויטוס לראות את
הזוועות, להיות עד ראיה ולחלחל לדורות הבאים עד כמה מדינת
ישראל היא באמת יקרה ועד כמה שצריך לעשות הכל בשביל לשמר אותה. | בבמה מאז 7/6/04 11:56 אחת סתם / לפרוק 532יומן מונולוג אני פשוט לא יכולה לסבול יותר.
את הכל. | בבמה מאז 21/2/02 18:15 קרן איי / לצלול לתוך הטראומה 533יומן מונולוג הגיע הזמן לעבד, לשחרר, לחפור עמוק ולהיכנס, להוציא את כל
הפסולת שאני סוחבת בתוכי, ולהרשות לעצמי להיות, לנשום, לחוות,
להתיפייף. | בבמה מאז 28/9/10 6:57 תום ג'ול / לרגע... 534יומן מונולוג לרגע אני רוצה למצוא את עצמי בתוך העולם הזה.
לרגע אני רוצה לראות את כל המתים ולהגיד להם כמה מילים.
לרגע אבל רק לרגע. | בבמה מאז 1/4/04 21:58 טל פלח / לרפא את הנפש סוף סוף 535יומן מונולוג פתאום צריך להיפתח.
וכשאני אומרת צריך - יש מין צורך לזה...
מין צורך פנימי שכזה... | בבמה מאז 24/5/05 20:49 טיטי טובולינה / לרקוע את הכאב הלאה ממני 536יומן מונולוג הלכתי ורקעתי את הכאב ממני,
ועם הדרך באו הדמעות ועם הדמעות בא הכאב החונק הזה
במרכז החזה עד מרכז הבטן, כבד ומעיק ועוצר נשימה.
כל כך רציתי שמישהו יעצור את הרכב שלו, ויבוא ויחייך אליי. . .
. | בבמה מאז 13/6/01 10:30 עמית רז / לשחרר את גן-עדן 537יומן מונולוג לעטוף הכל בשטרות הנייר יהיה פשוט מידי, מתחמק, הכלום הזה
שמתפשט בפנים... אוי, כמה אהבתי לעשות כלום בגן-עדן, היינו
יושבים ודנים שעות במשמעותו העמוקה של הכלום, חשתי מלאה בכלום
הזה ואף שלמה ומאושרת. | בבמה מאז 4/5/03 11:28 צילה קוז'יקרו / לשפוך את הכל, ולזרוק... 538יומן מונולוג האם מותר לי להודות כאן בשקט שאני אוהבת אותך?
האם אתה מבטיח שלא לקרוא זאת לעולם?
אז תדע לך שכן. | בבמה מאז 8/5/04 20:59 ענבל בן דוויד / לתוך עצמי 539יומן מונולוג ובמקום לצמצם אנשים רק הוספתי והוספתי, וכל אחד עשה לי יותר
גרוע, כל אחד רק גרם לי להבין כמה שאני לבד בעולם הזה. לבד. | בבמה מאז 30/1/01 3:51 אביב אוזן / מבט אחרון אל העבר 540יומן מונולוג סוף השנה של חטיבת הביניים הגיעה, ואיתה גם הגיעה הספר מחזור
בספר המחזור, קיבלנו בסופו ארבעה דפים אשר בהם אמורים חברים
לכתוב ברכות וכאלה... ממש רעיון נחמד... לצערי, או למזלי (כי
אז לא הייתם רואים את היצירה הזו) הצלחתי למלאות רק שלושה
דפים, ודף אחד אצלי נשא | בבמה מאז 5/8/02 20:15
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
פחות מדי
מוציאים לאור,
יותר מדי
מכניסים לחושך |
|