ענבר ארליך

/

רק אני הולך

461

געגוע

 

סיפור קצר

בדרך הערב ירד. הרוח טיטא מן הרחוב את עיתוני האתמול. לבד הוא ישב על הספסל וחיכה.

בבמה מאז 14/12/03 22:27 

נעם רותם

/

רק חלום

462

געגוע

 

סיפור קצר

... פתאום יד חמה וגדולה הונחה על כתפי ואמרת : "עזבי, זה כבר יסתדר, לא יעזור שגם אנחנו נילחץ, הרבה זמן לא דיברנו, אני כאן לזמן קצר, בואי ננצל את הזמן הזה לדבר קצת כי לאחר מכן,שוב, אני חייב להיעלם."

בבמה מאז 6/6/05 1:21 

ענבל רובין

/

רק מעלה זיכרונות

463

געגוע

 

סיפור קצר

לא היה לה מושג מי זה הקצין הזה שעומד מולה, ולמה, למה לעזעזל הוא כ"כ עצוב. משם היא רק זוכרת דברים במערופל, ירי, בית לחם, חיילים, טעות אנוש. הקצין אמר שהוא היה היחיד שנהרג, שהחייל השני שנפצע איתו, יצא מזה במזל ושוכב עכשיו במצב אנוש בבית חולים.

בבמה מאז 30/5/04 14:57 

ג'ניפר נופר בלום

/

רק עוד קצת אויר

464

געגוע

 

סיפור קצר

והיא רוצה לדבר, לומר לו שקשה לה. אבל היא איננה יכולה. הוא לוחץ חזק מדי.

בבמה מאז 23/8/05 2:14 

רועי כץ

/

רק רציתי .....

465

געגוע

 

שירה

הפרידה בין חברים היא קשה וכל צד כועס על משהו אבל לפעמים מתגברים על זה רק שלפעמים זה מאוחר מידי.....

בבמה מאז 27/6/04 4:26 

אלה אלקבץ

/

רשימה שחורה

466

געגוע

 

סיפור קצר

"אין לי מה להוסיף לרשימה שלך", היא אמרה בפנים חצי מבוישות. "מה? אין אנשים שאת רוצה לראות מתים?" מופתע, גילוי מרעיש. "לא, אני רוצה את כולם בחיים." "הבנתי, את רוצה שיסבלו פה?" "גם לא..." שוב פניו עולות בתמיהה.

בבמה מאז 15/9/07 12:19 

אופיר לוי

/

שבע יריות בגן עדן

467

געגוע

 

סיפור קצר

ב- 12:10 בצהריים שעון שויצריה, נכנס זלדימיר אוברדוביץ לבניין הישן אך המטופח של הצלב האדום. להפתעתו אף אחד לא שאל אותו שאלות מיותרות והוא נכנס ללא מפריע. האקדח היה מתחת למעילו, טעון, עם עתודה של 14 כדורים נוספים.

בבמה מאז 3/8/07 10:49 

אלי רזנבי

/

שגרה

468

געגוע

 

מונולוג

יושב בפאב מלא עשן עם חברים שאתה מכיר רוב החיים

בבמה מאז 5/1/05 17:51 

מיה לן

/

שוב לא אהיה עוד

469

געגוע

 

סיפור קצר

אפשר לומר שזו אהבה, מדינה חדשה. הוא כל כך מתרגש, רוצה לטפס כל הר, מתעלם מהכיעור המזדמן, לא רוצה לעצום עיניים, לפספס כלום. זו הסיבה שהוא נמצא פה. אהבה. היא הייתה בשבילו הכל, ואז היא הייתה רק הרבה, ולבסוף- כלום

בבמה מאז 9/3/05 2:52 

הדס וזהו

/

שיקוף

470

געגוע

 

סיפור קצר

היא התחילה להסתובב בדירה הקטנה עד כדי קלסטרופוביה, מפינה לפינה ומקיר לקיר, מן סריקת פרידה. הפחד להיות לבד, הוא שחלחל לתוכה בזמן שהחליקה בידיה על קרקפתה המגולחת.

בבמה מאז 11/7/04 23:58 

טלי שרף

/

שירי

471

געגוע

 

סיפור קצר

"ויום אחד היא פשוט לא קמה יותר. השעון שלה צלצל וצלצל וצלצל והיא לא קמה, וזה קצת הרגיז אותי כי אני שונא שמעירים אותי בבוקר בלי סיבה "

בבמה מאז 20/2/04 7:36 

מבצעת ושות

/

שירים של ערב שבת

472

געגוע

 

סיפור קצר

"כמה פעמים ספרת עד עשר, כמה פעמים, ושום דבר לא קרה?" אם הייתה למילים משמעות הן היו אולי סודקות את הביצורים שהקיפו אותו. בדירתו הוא מכיר את הדרך, יודע היכן מוצב כל כסא, איפה הוא מניח את כף העץ שאיתה הוא בוחש את רוטב הספגטי האדום.

בבמה מאז 22/4/06 11:38 

פרייבט נמבר

/

שיר ישן של בוב דילן

473

געגוע

 

סיפור קצר

הוא עמד לבדו בתחנה, חיכה לאוטובוס הראשון של השבוע. השעה היתה 6:10, בוקר יום ראשון. אתמול ירד סופסוף הגשם הראשון, הגשם מאוד שימח אותו למרות שהחל לרדת דוקא בזמן השמירה שלו.

בבמה מאז 1/1/05 14:44 

מציאות נושכת

/

שכבות

474

געגוע

 

סיפור קצר

שכבות של לק סגול נופלות באיטיות על השולחן. חתיכות חתיכות. מותירות את הציפורניים שלי עירומות, מקולפות, ריקות, מכוערות.

בבמה מאז 27/6/04 4:26 

פ. פרץ

/

שכחתי ממך - האומנם?!

475

געגוע

 

סיפור קצר

שכחתי את החספוס הזה בדפנות האצבעות שלך, שלפעמים עיצבן ולפעמים עינג אותי. שכחתי את החיבוקים החונקים שלך, שכחתי את הכרה הזה שהיה לך וכולם חשבו שזה מכוער ורק אני אהבתי, שכחתי את הישיבה ההיא במדרגות ליד הבנק הישן

בבמה מאז 19/6/05 0:47 

גל שחר

/

שלווה

476

געגוע

 

סיפור קצר

או שזו תמיד הייתה אני, או שפשוט אף פעם לא היה שמה כלום. וזה כבר בכלל לא קשה.

בבמה מאז 20/2/04 17:58 

אורנה אבידן

/

שלום אבא

477

געגוע

 

סיפור קצר

בחוץ השתוללה סופה, גשם שלא פסק ורוחות חזקות. בקנה מידה תל-אביבי היה מאד קר. בבית החמימות והאור הרך השכיחו מעט את מזג האויר המדכדך. שמחתי לחזור הביתה.

בבמה מאז 12/7/05 14:51 

קטיה גלייזרמן

/

שלוש דפיקות

478

געגוע

 

סיפור קצר

זה היה יום רגיל, כמו כול אותם הימים. היא אכלה ארוחת ערב, וזרקה מבט חפוז על לוח שנה, מחר הוא חוזר. היא לא ראתה אותו כבר שבועיים, וגם השיחה האחרונה יצא קטועה. הוא רק הספיק לומר " אימא, דני בבית חולים. אנחנו עולים לקו, אד אני אנהל את המבצע במקומו". היא דאגה,

בבמה מאז 6/6/07 17:42 

אלינור כהן

/

שלושה ניסים קטנים אבל הכי...

479

געגוע

 

סיפור קצר

ככה הוא נרדם. אוחז בידי... בורח ממני לעולם החלומות. פשוט ישבתי שם. לא יודעת כמה זמן אפילו. לא מהרתי לעזוב את החדר שלו הפעם. לא, לא הפעם..

בבמה מאז 6/12/03 19:26 

מאמינה בתמימות

/

שליש משלם

480

געגוע

 

סיפור קצר

באותו לילה ישנתי במיטה של עידו. למצעים שלו הייה עדיין את הריח המוכר הזה שהייה רק לו, על השידה שלו היו דפים משורבטים בכתב המיוחד שלו, והדיסקית שלו הייתה זרוקה על שולחן הכתיבה

בבמה מאז 7/2/04 3:37