New Stage | במה חדשה | רשימת יצירות סיפור קצר

44037
זוגיות

סיפור קצר

חודשיים שלמים לקח לך להתגבר על הפרידה ממנו. הוא זרק אותך כמו
חתיכת מפית משומשת. את נזכרת איך חיפשת נואשות נחמה, אצל חבילת
הקלינקס הדו שכבתיים, והם, מצידם, כל מה שהצליחו לעשות זה
לספוג בשקט את כל מפלי הדמעות שרק יכלת להזיל, אבל נחמה סרבו
לתת.

בבמה מאז 26/10/01 21:54

אורן טיפוסי

סלט פירות רקובים בראש שלי

44038
ג'ננה

סיפור קצר

הרדיו הישן במכונית הפיק את צליליי הדואט החדש של בריטני ספירס
ובועז שרעבי, מיד אחרי הפרסומת בה המליץ פואד בן אליעזר לציבור
על הטמפונים המועדפים עליו. ברגע שהתחלתי לפחד כבר הגעתי לים.
עונת מעבר.

בבמה מאז 17/11/03 12:16

אורי סקלי

סלט פירות

44039

סיפור קצר

קולה חם מהבטחה. קחי שיהיה לך רק בשביל הלוך חזור. בימים כאלה.
אני שותקת אל קוביות התפוחים. על עצמי לא אכפת לה אם גם לי לא
אכפת. בסדר. אבל לולי. מה היא אשמה? בימים כאלה איך את יכולה?

בבמה מאז 12/5/04 20:57

אורית ספקטור

סלט פירות

44040

סיפור קצר

אתה פרי מעונה אחרת שנכנס לחיי והביא את החורף שאפשר לי
להבשיל. לפעמים, אם מוציאה את עצמי מסלט הפירות הזה, אני מנסה
להבין מה אני רוצה ולדלות ממך פרטים על מה שאתה רוצה.

בבמה מאז 31/5/04 15:28

אלכסנדר אלכסנדר

סלט פירות

44041
אירוטיקה

סיפור קצר

תחילה, כאשר הנחתי בפניה את הקערה, היא הסתכלה בי, לא מבינה.
אחרי רגעים אחדים, ומספר חיוכים שקטים. היא הבינה.

בבמה מאז 14/8/04 19:46

מיקי בסתר

סליזי מרכזית

44042
אירוטיקה

סיפור קצר

אני רואה את המכנסיים שלך
נעות אלי באיטיות - העיניים מחפשות
מרכז, רוכסן, כפתור, תפיחה גדולה ומתנועעת
ואני בולעת רוק של מבוכה וחשק, אתה קרב

בבמה מאז 17/5/07 2:42

נועה פאר

סליחה!

44043

סיפור קצר

וכשהיא מדדה בעצבנות, בין שיח יבש לבין אבן שתחתיה אלפי מושבות
של חרקים ושאר יצורים, לפתע ראתה ערוגת פרחים מטופחים להפליא,
בעלי צבעי פסטל בוהקים. היא כל כך סונוורה והתלהבה, שהחליטה
להביא לאיציק פרח אחד. אחד לא יהרוג אף אחד, חשבה לעצמה

בבמה מאז 19/10/01 18:40

ג'ין רד

סליחה!

44044
ייסורים

סיפור קצר

ראיתי את עצמי קמה ועוצרת הכל. "אני סולחת לך", אמרתי לו.
"השלמתי עם האסון, ואני סולחת לך." ראיתי אותו מביט בי בהכרת
תודה שלא תוגדר במילים. ראיתי אותו סוגר מעגל.
ראיתי את כל זה קורה. בתוך ראשי.

בבמה מאז 4/2/04 11:44

פרפר לילה

סליחה, אני רוצה לקנות נשמה

44045
פואנטה

סיפור קצר

"אני מוכן להתפשר על כריזמה, אבל בשום אופן אני לא אקח נשמה עם
עודף אכפתיות. אני בדיוק לקראת בחינות הסימסטר ואני לא יכול
להרשות לעצמי לצאת מריכוז כל פעם שאיזה ילד פלסטיני בן 12 חוטף
כדור בראש מאש צה"ל". המוכר הנהן בהבנה.

בבמה מאז 13/10/01 1:04

אייל אשכול

סליחה,של מי האתיופי שליד הקערה...

44046
הומור

סיפור קצר

בפני עמדה אחת התעלומות הגדולות ביותר של היקום שהיו אי פעם.
ידעתי זאת היטב.
"הממ" חשבתי, "אני חייב למצוא את הקשר בין הדלפק שנעלם מנמל
התעופה בן גוריון עם הפקידה שלידו למטוס הפאנטום שלא חזר לבסיס
לילד הרוסי המעצבן באלנבי שהתעקש לשחק בשבילי...

בבמה מאז 17/10/03 13:10

שגית ברומברג

סליחה, איפה זה האנגר 11 בדיוק?

44047

סיפור קצר

"לא שואל אף אחד, אנחנו נמצא".
איזה נמצא ואיזה נעליים. אחרי חמש דקות נוספות התיישבתי על
עמוד קטן.
"מה זה שביתה איטלקית?"

בבמה מאז 6/4/10 21:51

ג'יימס דרופ אליסון

סליחה

44048

סיפור קצר

העבר כבר לא חשוב.
הוא אף פעם לא היה, ואף פעם לא יהיה.
זה העבר שלך, את לא חשובה.

בבמה מאז 27/7/05 8:22

אליזה בת'

סליחה

44049
אהבה נכזבת

סיפור קצר

היא לא תדע שגם הפעם החיים יפתיעו אותה. שאותו פתק קטן ומקומט
שדחפה לתיקה בבוקר ישמש אותה בעוד כמה שעות. היא לא תדע שהפעם
כבר לא תהיה דרך חזרה.

בבמה מאז 6/2/06 10:20

דרור שטיינברג

סליחה

44050

סיפור קצר

אז מה?
זאת לא פחות סטייה מלאכול פיתה עם חומוס וביסלי-ויש כאלה שניים
שאני מכיר וראיתי אותם עושים את זה-בפומבי!
או לאכול לחם עם שוקולד וקורנפלקס עליו-אלה כבר מזמן יצרו כת
משלהם.

בבמה מאז 3/12/00 16:15

ירדן נ

סליחה

44051

סיפור קצר

אני מתנצל

בבמה מאז 31/1/01 7:38

ניצן רגב

סליחה

44052

סיפור קצר

היא יצאה החוצה, התיישבה ליד השולחן הישן והדליקה
סיגריה-ווינסטון לייט, הסוג האהוב עליה.
היא פתחה את הספר שהיא קוראת כבר שלושה חודשים והתחילה לקרוא,
לפעמים נדמה לי שהיא לא באמת קוראת אלא רק מעמידה פנים כדי
שיהיה לה קצת זמן שקט

בבמה מאז 30/9/01 9:28

ג. קארינה

סליחה

44053

סיפור קצר

אולי מתוך התגוננות, בושה, פחד, אולי זו לא אני, מישהו-משהו
משתלט עליי, גורם לי להגיד דברים שאני לא רוצה.

בבמה מאז 4/11/01 21:23

ג'סיקה באני

סליחה

44054

סיפור קצר

ואני עומדת מולו ולא מבינה, וזה כמו לדפוק את הראש בקיר עוד
מאה מיליון פעמים, וזה עדיין יהיה כלום. שום כאב, חסרה.