|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
מיכל אוהב / הנס וליזה 4342פרגמנט מי את?"
"אני ליזה. בת להרברט ורחל, ז"ל. הייתי תלמידת בית-ספר יסודי.
עוד יום...רק עוד יום..."
"מי אתה?"
"אני הנס. בן לכריסטיאן וסוניה. חייל מצטיין. הייל היטלר." | בבמה מאז 28/2/02 2:19 שירה יצחקי / הנסיך הקטן 4343פרגמנט בבמה מאז 28/2/04 19:57 רננה לב-אורן / הנסיך על הסוס הלבן 4344פרגמנט אמרה הנסיכה לעצמה "הוא עוד יבוא" | בבמה מאז 10/11/10 22:46 אריאל לאו / הנסיך שלי 4345פרגמנט הנסיך על הסוס הלבן,
הגיבור שלי,
ירה לעברי חץ... | בבמה מאז 16/1/05 20:10 אור רונן / הנסיכה והחצ'קון- סיפור בהמשכים... 4346פרגמנט עצובה וגלמודה והוציאה את כעסיה על העולם האכזר ע"י שדידת סניף
בורגר קינג והבנק למסחר (חשבתם פעם על איך קיבלה אתי אלון
בחזרה את השורשים השחורים? החימצון שלה נסוג לאחור אחרי שהוא
ראה את שיערה של יוספה). | בבמה מאז 22/5/03 4:25 אור רונן / הנסיכה והחצ'קון- סיפור בהמשכים... 4347סאטירה פרגמנט ספי שלנו גמרה את הממתק האחרון שלה לפני 5 דקות והדבר היחיד
שנשאר בכיס של המכנסיים האדומים הצמודים שלה (כדי להרשים את
המעריץ) היה 3 זרעים של אפונים,שאותם פילחה בסופרמרקט של
אדוני מהשבוע שעבר! | בבמה מאז 22/5/03 4:28 אילנווין דיקנס / הנסיכה נטסיה - מבוא 4348פרגמנט הסיפור שלנו מתחיל באי באמצע הים. הוא ניקרא אי המוות. | בבמה מאז 6/12/04 18:10 אליס שיין / הנסיכה שלו 4349פרגמנט ובשביל כל מי שפסע בשביל הזה לפניך - זה בדיוק מה שהייתי, עד
שאתה הגעת והחלטת להפוך סדרי עולם, ולמחוק נסיכה אחת מעל פני
המפה. | בבמה מאז 12/12/08 14:37 אריאל הדר / הנסיעה - פרק ראשון - שיחת הטלפ... 4350פרגמנט נסעתי כדרכי בימים האחרונים למסעדה החדשה שפתח שאול בתל אביב,
ברחוב יגאל אלון פינת נחלת יצחק. הייתי בחופשה מהעבודה, חופשה
אחרונה מעבודה זו. קיבלתי 4 חודשי התאקלמות מהחברה בה עבדתי עד
לאחרונה. | בבמה מאז 25/7/01 12:49 אריאל הדר / הנסיעה - פרק שני - בשטחי כינוס 4351פרגמנט הגענו לשטחי כינוס על זחלים. הגשם כמובן לא הפסיק לרדת. הכין
לנו קבלת פנים של "צרות באות בצרורות". | בבמה מאז 28/7/01 8:08 אריאל הדר / הנסיעה - פרק שלישי - אילן 4352פרגמנט "שמי דני... מה שמך"? שאלתי אותו. החלטתי שאין ברירה וצריך
לשבור את הקרח. יש לנו מעל שעה להעביר ביחד.
"אילן..." ענה הוא. שוב בהיסוס ובחוסר רצון להמשיך את השיחה. | בבמה מאז 28/7/01 5:01 אריאל הדר / הנסיעה - פרק רביעי - נכנסים 4353פרגמנט המטוסים עוברים מעלינו ברעש נוראי. קשה לי להבחין כמה הם אך
ברור שלא פחות משלושה ארבעה. הם צוללים כמה קילומטרים צפונה
לנו ומתרוממים. שניות לאחר ההתרוממות להבות אדומות וכחולות
נראות מאזור אל חיעאם. כמו זיקוקים של יום העצמאות. ואז בא רעש
ההתפוצצויות שמתגלגל א | בבמה מאז 28/7/01 12:26 גרי ארו / הנספה ה-2000 4354פרגמנט זהו לרסי. הסיפור הוא בעצם מאבק על השליטה ביקום החדש, שנוצר
בהתרסקות כלשהי. כנופיית איקס משתלטת על ארה"ב ועל העולם כולו.
אני לא מספר עכשיו את כל הסיפור של הרומן אז בלי פאניקה. | בבמה מאז 14/7/05 20:14 אדם קדם / הנער אפריים ז''ל 4355פרגמנט רָאִיתִי אֶת הָרוּחַ הַשְּׁקוּפָה
עוֹמֶדֶת עַל מַדְרֵגוֹת בֵּית מַחֲסֶה
שֶׁשָּׁם אֶחָד מְדַּיָּרָיו הֻכָּה
מַכּוֹת רֶצַח מִיָּדָיו הָאֱמוּנוֹת
שֶׁל מִי מֵחַבְרֵי הַצֶּוֶת,
אֲשֶׁר הָלַם בּוֹ מַכּוֹת בְּיָדַיִם נֶאֱמָנוֹת
עַד שֶׁמֵּת. | בבמה מאז 21/2/26 19:54 שחר שוב / הנערה שלא ידעה... 4356פרגמנט זה סיפור על נערה שלא ידעה להרים את קולה.
היה היתה נערה צעירה שמאז היוולדה היתה שקטה שקטה... לא היה זה
משום ששמרה תמיד על שלוותה. לא ולא! כבר מיום היוולדה נבהלה
היא עצמה מעוצמת זעמה על האיש שחבט באחוריה. מדוע הכל חייב
להיות כה אלים? כה גס? מדוע לא היה יכו | בבמה מאז 29/3/04 1:44 רגינה ממונטוב / הנערה שסבלה המון פרק ב' 4357פרגמנט בבוקר, כשהיא התעוררה, היא שמעה את קול אביה קורא לה - "נינה!
נינה! נינה!!!" היא לא ידעה מה לעשות. הוא פתח את הדלת של
הבקתה ונינה התחבאה מאחורי שולחן עבודה קטן. הוא קרא: "נינה...
אני ארביץ אותך אם לא תצאי!" נינה כמעט בכתה. | בבמה מאז 2/9/07 23:42 תום דטמן / הנפילה 4358פרגמנט לא רציתי לאבד את ההרגשה המיובשת אבל טובה הזאת אחרי הנשיקה,
לא רציתי לאבד את הטעם המתוק של שפתיה, טעם שמעולם טעמתי
כמותו. הוא היה כול כך מתוק למרות שהוא היה מעורב בטעם המר של
הדבק. | בבמה מאז 13/4/03 16:47 שרה-לי יצחקי / הנפילה 4359פרגמנט זו ההצלחה היחידה שלי,
והכישלון הגדול ביותר שלכם.
כמו חיילים אל תוך המארב,
כמו כבשים לטבח! | בבמה מאז 20/6/03 2:32 גבריאל בן יהודה / הנפש והרוח הן כמו... 4360פרגמנט הנפש והרוח קרובות זו לזו
- כמו הגוף והרגש. | בבמה מאז 26/4/04 17:57 גבריאל בן יהודה / הנפש והתודעה 4361פרגמנט החיים האמיתיים משתרעים בין התודעה לנפש. אל הנפש צוללים, אל
התודעה מעפילים.
האחת מוסתרת עמוק בפנים, השניה מצויה רחוק וגבוה. שתיהן מחוץ
לתחום.
את האחת לא גילינו, השניה לא מצאנו. | בבמה מאז 6/7/04 11:27
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
זהו צעד קטן...
בזה אני בטוח!
הצב הראשון על
הירח |
|