שני דוד

/

עוד לילה שחור...

390

געגוע

 

פרגמנט

מחשבות, שזורמות לכיוונים שונים, גם אלף חיצים לא יוכלו להוביל לדרך הנכונה. מסתבכת, בדרכים אפלות, שמובילות לפסטיבל הייאוש. מבינה, שזאת רק אהבה...

בבמה מאז 21/8/04 23:03 

נדב גלעד

/

עולמות

391

געגוע

 

סיפור קצר

עולמות של אור נופלים אל חור שחור אשר יצרתי בראשי כדי שאפסיק אותם לזכור

בבמה מאז 9/2/06 3:18 

נעם פטמן

/

עומד מלכת

392

געגוע

 

סיפור קצר

שירו עצוב, מר ומתוק על חייו, אהבתו וראיית עולמו.

בבמה מאז 30/6/10 23:46 

גואי רן

/

עוצמת עיניים

393

געגוע

 

פרגמנט

אני לא עייפה אבל אני עוצמת עיניים ונזכרת... פתאום אני ממש עייפה

בבמה מאז 22/10/04 1:30 

ליו אנדרסקור לין

/

עטופה בשריון קשקשים

394

געגוע

 

סיפור קצר

יום אחד הכריזה על הרמת הוילון, כסמל לחיה החדשים שיצרה לעצמה, שם נוצץ, כותרת חדשה ובשבילה זו התחלה, היא עמדה על הבמה וברגע שהקהל שתק והפסיק בבקשותיו להדרן שלא החל עדיין והחלה לדבר...

בבמה מאז 13/7/05 6:18 

ג. נועה

/

עיניים חומות

395

געגוע

 

סיפור קצר

מחפשת את עיניך ואתה מתחמק, אני רוצה לדעת מה קורה אצלך, על מה אתה חושב. אני מנסה להבין למה ממני אתה מתרחק.

בבמה מאז 28/12/05 15:45 

רוויטל סנדרוסי

/

עכשיו או

396

געגוע

 

סיפור קצר

יש לי משהו להוציא החוצה, אני עדיין לא יודעת מהו, אבל אני מרגישה שהוא מוכרח להיאמר. אין נושא קבוע מראש, שום החלטה לא נלקחה, לדרמה אין מקום למרות הסערה שמתחוללת בפנים

בבמה מאז 26/9/09 17:50 

פלוטו פלוני

/

עכשיו זה לבד

397

געגוע

 

סיפור קצר

יודע מה אני עושה, לא מרוצה מזה, אבל מנסה להכריח את עצמי. "אני רוצה שתדע שאתה אחד מהאנשים היותר מיוחדים שפגשתי.." המבט שלה על העיניים שלי, מנסה להסתכל אליי ולא עליי. אני פשוט לא שם.

בבמה מאז 12/10/04 20:34 

נעה איל

/

עכשיו טוב?

398

געגוע

 

סיפור קצר

הנחתי את הכוס על השולחן. היד רועדת. הקול לא כל כך ברור. קשה לעכל משהו כזה. אף אחד לא יכול לעזור לך לקבל את זה. לחשוב שרק אתמול צעקתן יחד, בכיתן יחד, ועכשיו אין.

בבמה מאז 28/6/04 21:57 

יובל שמחה

/

על הדבש ועל הזין

399

געגוע

 

סיפור קצר

"אויויוי, אוי ואבוי, שוד ושבר ובום וטראח" נוסטלגיית-פלמ"ח והתינוק הרך, שטרם הוכח ושטרם שמח לפני שברח, שלי ושלך, שלי ושלך, אתפטם בך כל-כך בלי שום רגש ממש ואולי המרגש, יעבור כשאשכח, את הרעד השמרני כשאברי לתוכך פרש.

בבמה מאז 26/6/04 21:58 

הילית לביא

/

על חוף קטן בתאילנד הרחוקה

400

געגוע

 

סיפור קצר

אור ורדרד חיוור התפזר לו על פני קו האופק המעונן... אני ישבתי שם על המזח הקטן שקועה בקול הגלים של הים כאשר לא הרחק ממני שיחקו להן כמה ילדות קטנות במים...

בבמה מאז 16/2/10 22:38 

ענת סטילווטר

/

עלים

401

געגוע

 

סיפור קצר

יש את העלים האלה שכשדורכים עליהם הם עושים את הרעש הזה, קחיק קחיק כזה

בבמה מאז 5/10/09 20:22 

הגר נבק

/

עצמי מאחורי הפינה

402

געגוע

 

סיפור קצר

אני חוזרת הביתה. מין חיוך פרוש לי על הפרצוף. עצמי עוד לא חזרה הביתה מהלילה. אני מחכה לעצמי במטבח עם חבילת קרקרים. אני שומעת את רעש המפתחות.

בבמה מאז 22/5/06 11:25 

מייה שטיינר

/

פאי געגועים

403

געגוע

 

סיפור קצר

את לא יכולה להגיד שאת אפילו מרגישה את הרוח שלו מסתובבת ומטילה שמות בכלי המטבח. אם תאמרי את זה, את תודי שאת מאמינה שהוא כבר לא חי.

בבמה מאז 6/6/07 9:50 

מיטל חזי

/

פגישה

404

געגוע

 

סיפור קצר

בחמש אחרי הצהריים היא חשבה ללכת הביתה. הגשם יורד חזק והרגליים הולכות מהר. בחמש אחרי הצהריים אף אחד לא חושב שהוא יהיה פה פתאום, מולה. כל כך הרבה זמן לא היה פה , מולה. לא היה פה , בכלל.

בבמה מאז 2/9/07 23:15 

נועה גיא

/

פגישה לא מקרית

405

געגוע

 

סיפור קצר

אני מושיטה את ידי לכוס ועיניי נתקלות בספר הקטן שמונח על השולחן. "פגישה, חצי פגישה", משורבט על הכריכה. ספר שירי רחל שבאמת תהיתי לאן הוא נעלם. "שכחת אותו אצלי באוטו". "יכולת להשאיר אותו אצל איריס", פקידת הקבלה עם הציצים הגדולים שאתה מאוד אוהב לפלרטט איתה,

בבמה מאז 29/10/06 11:59 

יופי באמת נחמד

/

פה למעלה

406

געגוע

 

סיפור קצר

הם אוכלים את המלאווח המשומן בהנאה. השמן נוזל להם על הסנטר ומלכלך להם את האצבעות. הם אוכלים עוד ועוד. פה למעלה לא צריך לדאוג בגלל קלוריות. כאן דברים מטוגנים לא עושים צרבת.

בבמה מאז 12/3/05 1:29 

רוני חוגרי

/

פחד אפל

407

געגוע

 

סיפור קצר

היום, לפני המסיבת יומולדת של אחי, הורדתי איזה ג'וינט על הספסל

בבמה מאז 1/3/02 13:08 

נטע שביל

/

פיות וניפוץ בועות

408

געגוע

 

סיפור קצר

כבר עברה שנה מאז התאונה הנוראה, שנה מאז שהם מתו, והנה סבתו מסבירה לאחותו בעדינות שהם לא יחזרו יותר. "הם בחופשה", היא אומרת, "הם נהנים שם". היא כל-כך השתדלה והוא העריך את המאמצים שלה, אבל הם מתים!

בבמה מאז 9/5/04 14:58 

שאול המשורר

/

פיל לבן

409

געגוע

 

סיפור קצר

בצעירותי הסתובבנו שעות בין כותלי העיר "אינס- אנטקיד", אני ונחום. התהלכנו סקרנים, בלענו בשקיקה את התנועה בין דוכני הרוכלים, שתינו לרוויה את תשומת הלב שקיבלנו ללא הפסקה.

בבמה מאז 3/3/05 10:14