|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
גיא שמש / באהבה 344הרהור מונולוג אבל עם כל המלחמה הסמויה הזו בין המינים, אנחנו חולות על
גברים, מתות עליהם. הם כמו ילדים קטנים, רגזנים כאלה... | בבמה מאז 12/5/13 13:44 נעם שמעונוב / באיזו דרך בוחרים? 345הרהור מונולוג בוהה! רק בוהה! בשמיים, בכוכבים, בקירות, בעצים, באנשים, ובאמת
לא מצליחה להבין איך אהבה מצליחה להוציא לי את כל שאר הדברים
מהראש. | בבמה מאז 14/4/04 20:58 ינון בר שירה / באמצע 346הרהור מונולוג והיא יושבת שם, באמצע - שבויה באיזור הדמדומים שבין הצחוק
לבכי, העיכול וההקאה, התקווה והיאוש. מסביבה נעים כולם,
מחייכים וצוחקים, משתקפים בעיניה כבבואה של חייה הקודמים, והיא
באמצע -משחקת את המשחק של כולם ושל אף-אחד, בפנים ובחוץ, שוכחת
וזוכרת. | בבמה מאז 23/4/05 12:15 שירי אל / באמת 347הרהור מונולוג זה לא שאני עצובה, אין לי סיבות להתעצב. זה סתם שריק לי פתאום
ובשיחות הפשוטות האלה, את נוגעת בדיוק במקומות. וזה לא שאני לא
יכולה בלי - אני סתם מתגעגעת, משתדלת למצוא תחליף, אבל מסתכלת
ברשימה - ונתקלת, ויוצאת וחוזרת ואת לא שם - ואני שוב מתאכזבת. | בבמה מאז 8/10/04 15:10 אופיר דרור / בגיל 25 348הרהור מונולוג בגיל 25, אתה רוצה לדעת ששום דבר לא היה לחינם,
שלהכל היה טעם והייתה סיבה ולא סתם בזבזת
את הזמן שלך במירוץ טיפשי וחסר סיכוי. | בבמה מאז 23/7/04 0:33 סיון דניאל צפריר / בגן שלנו 349הרהור מונולוג עברתי שם אתמול. עם דיסקמן.
הוא ניגן את השיר ההוא שמזכיר לי אותך. בעצם, כולם מזכירים
אותך.
עברתי, והיה חשוך, אין אף פנס באיזור. אתה שמת לב? | בבמה מאז 26/2/06 15:15 א. לילך / בדידות 350הרהור מונולוג הבדידות היא תחושה כל כך כואבת
שכשהיא מגיעה אני לא מבינה למה דווקא בי היא בחרה
כל שבוע לפחות היא תופסת אותי ולא מרפה
היא נשארת שניות, דקות, שעות ואפילו שבועות | בבמה מאז 28/11/03 15:49 אריק רובין / בדידות 351הרהור מונולוג מה אני עושה נגדה?
לאיפה אני בורח כדי שהיא לא תמצא אותי?
איזה נשק צריך לקנות כדי להרוג אותה?
מצד שני איך אפשר להרוג יצור שמתגורר כולו במוחי? | בבמה מאז 20/10/04 14:12 זהר ניר / בדידות 352הרהור מונולוג חוזר לביתי והדלת פתוחה לרווחה.
נכנס פנימה עם המון תיקווה, מחפש את אחד ההורים או אחד מבני
המשפחה.
אין אף אחד. כאילו בלעה אותם האדמה. | בבמה מאז 23/3/05 8:29 ליז מנצ'נקו / בדידות זה עסק מטונף 353הרהור מונולוג עבר כל כך הרבה זמן ואני כבר לא נזכרת בך כמו פעם, כבר לא כמו
פעם אני פותחת את ספר הזיכרונות שנמצא לי בתוך הראש, כבר לא
כמו פעם מנסה להיזכר בפניך לפני השינה, כבר לא כמו פעם מנסה
למצוא אותך, כבר לא כמו פעם. | בבמה מאז 2/6/07 14:06 גבריאל הפנר / בדיוק כמו אף אחד 354הרהור מונולוג בבמה מאז 12/9/09 8:31 ג. סתיו / בדרך למעלה 355הרהור מונולוג בדרך למעלה, הסתכלתי למטה.
היה שם ים, ים מלוח, ים של דמעות.
היו שם עצים עירומים, בודדים ורוח חזקה. | בבמה מאז 24/12/04 18:36 הילה רון / בדרך לעוד לקוח מרוצה 356הרהור מונולוג אם נכנס לעומקן של המילים 'להיתקל' זה יותר במובן המישור
ו'לשקוע' זה במובן העומק.
תהליך ההתקלות מגיע לפתע, מקרה בודד המתרחש כחלק מרצף האירועים
היומיומיים שלנו. דמיינו לעצמכם קו רציף שזורם באופן עיקבי,
הוא חיינו. לפתע, נתקל הפרט והקו פוסק מלנוע הלאה ולהתקדם | בבמה מאז 19/7/04 1:13 ש. אפרת / בהירות 357הרהור מונולוג קר מדי לצאת אל המרפסת לספור כוכבים הלילה, ידיי קפואות גם ככה
ומשב רוח רק יצנן את חללי גופי עוד ועוד. כל שנותר הוא להתבונן
בתקרה שממעל ובתוך הלובן המשמים שלה, אני מדמיינת את הירח
משקיף | בבמה מאז 2/1/05 4:10 קאלימה ערן / בהמתנה 358הרהור מונולוג בהמתנה למילת אהבה, לתשומת לב קטנה?
"מתי הלכתי לעצמי לאיבוד?" | בבמה מאז 22/6/05 2:05 דרור מיינהרדט / בואי 359הרהור מונולוג אני חושב עליך הרבה. על המבט, על החיוך, על הטעם שלך כשנתנשק,
על המגע. קשה לי, וכל מה שיש לאחרים להציע זה סימפטיה. | בבמה מאז 3/4/04 1:48 ליזי קופרמן / בוחרת בעצמי 360הרהור מונולוג "מרגישה איך פתאום התמונה מתבהרת,
בוחרת לעזוב כי שוב איני מתפשרת.
והיה לי נחמד שהיה לי אותך,
להרגיש לא לבד להרגיש שלך." | בבמה מאז 27/10/15 20:33 ענת שטיינר / בום כזה 361הרהור מונולוג לפעמים אני מרגישה מן בום כזה של שמחה.
היי! אני אומרת. יש כן מישהו ששומע? | בבמה מאז 24/10/05 19:27 שוחי פלדמן / בועה 362הרהור מונולוג מחוץ לשרידי חומת הגטו בוורשה, עמדתי.
מפריחה בועות של סבון. | בבמה מאז 4/5/04 12:57 ג'אסט נועה / בועה אנושית 363הרהור מונולוג כולם מסתגרים בבועה, ולא חושבים על אלו, שנותרו מחוצה לה.
כי לאף אחד לא אכפת. | בבמה מאז 15/12/03 19:40
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
אי אפשר לאחוז
את החבל משני
קצותיו, לרקוד
על שתי חתונות
ולצפות שהעוגה
תישאר שלמה |
|