|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אורי הילה גל / רגשות חסומים לאמא 342כמיהה מונולוג פעם, לפני כמה שנים כשהייתי עם צמה ארוכה ופוני
נתת לי יד. | בבמה מאז 12/8/05 13:21 מיה גל / רז 343כמיהה מונולוג אני בכלל שונאת אותך
ואין שום סיבה בעולם שתקבל ממני התייחסות
לא בעל פה ובטח לא בכתב | בבמה מאז 24/8/04 1:18 מאיה גור / רוצה 344כמיהה מונולוג רק המרחק עושה את שלו, רק כשאתה רחוק אני קולטת... קולטת עד
כמה אני אוהבת אותך, עד כמה אני רוצה להיות לידך ולחוש את מגע
ידך שמלטף את שערי, לשכב עליך ולשכוח הכל... חוץ... חוץ...
מהאהבה שלי... | בבמה מאז 12/9/04 15:51 שירה בידני / רחל ועקיבא 2005 345כמיהה מונולוג וכמו מתוך חלום עמוק התעוררתי, והבנתי שהשקט ששרר מסביבי אינו
שקט אמיתי, עיניו קדחו במצחי חורים ברעש כה גדול, עד שכמעט
הרמתי את ידי לאטום את אזני, אך ידעתי שמהלך זה יראה תמוה,
כיוון שמחוץ לעולם שקיים בתוכי, קיים רחש-רעש של הרוח המנשבת. | בבמה מאז 17/3/05 17:39 שי סי / ריצה אליה 346כמיהה מונולוג עוד ערב מתחיל לו ואין ממש מה לעשות מה סתם לשבת עוד על המחשב?
לדבר באי סי קיו?! מחליט לצאת החוצה, לובש נעלי ספורט מכנס קצר
למרות שקר וחולצה קצרה ויוצא. מתחיל ללכת בלי שום מטרה לפתע
בלי הודעה מוקדמת מתחיל לרוץ. | בבמה מאז 25/1/04 13:36 מאירה מרום / ריקוד קאן-קאן תקופתי עם ה... 347כמיהה מונולוג אף אחד לא קונה טובלרון מחוץ לשדה התעופה. זה מאותם הדברים
שתמיד קשורים לריח של אויר מטוסים סינתטי ושמיכות אל-על
מרופטות בניילון טרי. | בבמה מאז 15/6/07 21:14 פרדי פי / רכוש 348כמיהה מונולוג הדמעות שוטפות את פניי, אבל אני מחייכת...
יודעת שאתה זה שאוהב להשפיל רק אותי, ושאתה זה שיודע אחרי
התפרקות שכזאת גם לחבק את גופי... העלוב, הכפוף, העייף הזה...
הגוף הפצוע והחבול שהוא רכושך הבלעדי. | בבמה מאז 17/12/05 6:04 תמר כרמל / רעב 349כמיהה מונולוג האם היית רעב לאחרונה?
לא רעב ללחם ולא צמא למים.
רעב לקירבה, לרגש, למילה טובה. | בבמה מאז 10/8/05 1:51 אורי זילברשטיין / רציתי לעצור את הזמן 350כמיהה מונולוג סוף סוף הבנתי, אני כבר כמה ימים מנסה להבין למה איני מצליח
להרדם. למה אני כל הזמן נשאר לילות לבנים, מגיע לצבא עייף.
ומתחרט על כך שלא ניסיתי אפילו לישון כמו שצריך. הבנתי סוף סוף
הבנתי | בבמה מאז 10/6/04 10:57 דנה כספי / רציתי שתדע 351כמיהה מונולוג "בורא עולם, בורא כל הילדים והילדות, הוצא את הילד שלי משם",
אני מתחננת, יורדת על ברכיי ומביטה למעלה. מייחלת שמישהו שם
ישמע את בקשתי, את תחינתי וישיב אותו אליי... | בבמה מאז 21/2/05 15:30 סיימון הפריק סטרלינג / רציתם פעם? 352כמיהה מונולוג אני רציתי לנשק אותה, לא יכולתי שלא לחשוב על שפתיה. אפילו
עכשיו, כשאני יושב כאן בלעדיה, אני יכול להרגיש את נשימותיה
החמות כאשר הן מלטפות את שפתייה האדומות.
וכל מה שרציתי לעשות היה לקרב את שפתיי לשלה | בבמה מאז 2/12/03 3:12 מ. אביה / רקוד אתי, לצלילי הכינור ה... 353כמיהה מונולוג בסיבובים מהירים, כשהעננים נמרחים ונראים כאחד, מתמזגים
הצעדים, השמלה האדומה והחולצה המכופתרת, שלך. | בבמה מאז 29/5/07 18:27 ליאור רוזנקראנץ / רק עוד כמה מלים 354כמיהה מונולוג זה יהיה מוזר אם אני אומר שאני רוצה לברוח?
כי אני מוצא את עצמי יושב לבד | בבמה מאז 29/12/04 0:01 זיוה אפטר / רשימות ההווה 355כמיהה מונולוג רשימות ההווה
שהפכו עבר
יציגו לך
שארית נעורייך | בבמה מאז 8/7/04 4:27 אהבה פיוטית / שאגה לרוח 356כמיהה מונולוג ואתם חרשים
עומדים כהים מנוגדים
אני בצבעים של לבן ושחור
וכולכם באפור | בבמה מאז 1/10/04 6:58 אלברט שבות / שאלת השחיתות 357כמיהה מונולוג שאלה אחת נזרקה לחלל: "האם ניתן להציע לציבור פתרון מהיר
לטיהור השחיתות?" | בבמה מאז 16/6/05 19:32 ים הדממה / שבילי ירח 358כמיהה מונולוג מעניין אם הירח יכול לזרוח. אור הירח לא באמת שייך לו, הוא סתם
משקף את אור השמש, שנגנב ממנה בסוג של חוצפה שתמיד תיסלח לו.
רצפת האבן קרה ומחוספסת למגע. אור הירח נח עליה בפס אלכסוני,
דק ומנוכר, של אור שמש כמעט-נעלם | בבמה מאז 5/5/07 16:41 ליבי כפתורי / שוב 359כמיהה מונולוג אני יודעת שזה עלול להראות שטחי - אבל זה ממש לא.
אני נמצאת במצב נפשי מפוקפק. אם תראו אותי אולי לא תבינו -
חיוך ושמחה שכזאת.
אבל יש רגעים שאני באמת לא מבינה למה דברים קורים ככה. | בבמה מאז 25/9/09 3:02 באגבאסטר יוד / שונאת אותך היא כתבה 360כמיהה מונולוג כן י. באג תשתין עלי!
גם אם זו רק מטאפורה!
רק ככה אני מסוגלת להבין שאני כזו. ואז להמשיך להציג את מה
שאני לא. | בבמה מאז 19/6/09 9:26 הדס אבידור / שוקולד מריר 361כמיהה מונולוג את הסיפורים שאני כותבת הייתי רוצה להקריא לגבר במיטה. | בבמה מאז 15/4/06 15:46
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
כשקראתי על
סכנות השתייה
הכבדה, הפסקתי
לקרוא.
אדם שקול |
|