שני מנדל

/

מחשבות של ערב שבת

314

זכרונות

 

מונולוג

הפכתי להיות שקטה יותר. בלי הרבה רעש, עושה הכל מהצד. בקטן.

בבמה מאז 22/10/05 5:45 

אריאלה אביר

/

מיידאנק

315

זכרונות

 

מונולוג

הייתי חייבת לראות אותו. הייתי חייבת את זה לעצמי, הייתי חייבת את זה להם. והנה הוא עומד מול עיניי. אפר על גבי אפר על גבי אפר. התחלתי לבכות ולא יכלתי להפסיק.

בבמה מאז 21/12/04 20:34 

הילה טל

/

מיכי, היה לנו רע?

316

זכרונות

 

מונולוג

"ילדונת שלי, איך את מסתדרת? איך זה עבורך השנה האחרונה? אני מקווה שאת מאושרת, כי אחרי הכל את בנקודה הכי יפה בחיים..." אני זוכרת איך היינו יושבים פעם בים והוא היה סופר לי את כוכבי הלילה ומעניק להם שמות במיוחד עבורי. פעם הוא אפילו קנה לי אחד, לכבוד החצי שנה

בבמה מאז 5/12/03 17:56 

רודי צדיק

/

מיכל ינאי

317

זכרונות

 

מונולוג

חילקו לנו בלונים ואמרו לנו להתחיל לרוץ לכיוון מיכל שכבר הייתה באמצע השדה. במהרה רוב הבלונים התפוצצו מכל הקוצים שהיו ואני נזהרתי ששלי לא יתפוצץ וגם להיות ראשון

בבמה מאז 25/3/10 21:29 

עומר שקד

/

מכיר את התחושה הזאת?

318

זכרונות

 

מונולוג

לפעמים החיים האלה מעייפים כל כך שאתה נהיה עצוב עצוב, לא בגלל שיש סיבה להיות עצוב אלא בגלל שאין לך סיבה אחרת להיות שמח.

בבמה מאז 17/8/06 23:07 

נהרה גפן

/

מכתבי שירה (א)

319

זכרונות

 

מונולוג

היכן היית? והיכן הייתי אני? ואולי גם את לא תוכלי לענות לי, כשם שאני אבודה בתוכי...

בבמה מאז 12/11/04 4:05 

אלבינה רבינוביץ'

/

מכתב לתיבה

320

זכרונות

 

מונולוג

הרגשתי שתמיד מדברים מאחורי הגב שלי, מרכלים, מנתחים, מחטטים עם אצבעות חשופות בכל שארית של גלד שניסה להחלים. אין פלא שנפתחו כל הפצעים מחדש, לא נתתם לי מנוח, כל פעם הנשמה שלי הרגישה שסוחטים אותה כמו סמרטוט.

בבמה מאז 15/5/07 22:07 

תמרה שלי

/

מנופים

321

זכרונות

 

מונולוג

אני זוכרת שחשבתי - איך זה שאישה יולדת שלוש בנות וקמה ללכת

בבמה מאז 6/3/06 4:38 

גיא שמש

/

מסטיק

322

זכרונות

 

מונולוג

אני אוכל ארוחה מבושלת פעם בשבוע ביום שבת, ודג ביום שישי. כל שאר השבוע אני אוכל כריכים. הילדים מרביצים לי בבית-הספר כי אני לא מתערבב, והבנות מתעלמות. מישהי אמרה שהיא שונאת אותי. אני יושב כל היום בכיתה על כיסא לא נוח, מתנדנד, וכואב לי הגב.

בבמה מאז 22/6/12 9:03 

רוני אמפרד

/

מסיר אבן מליבי...

323

זכרונות

 

מונולוג

זה לא משהו שקל לעבור אותו. לא הרבה יכולים להבין אותי, אבל תכלס, אתם לא יכולים כי לא עברתם את זה (אני מקווה) ואתם לא אני (מזל שלכם!).

בבמה מאז 30/11/04 22:18 

דוד אביטן

/

מעיין

324

זכרונות

 

מונולוג

מאז שפגשתי בך...

בבמה מאז 15/5/07 20:19 

מור סולומון

/

מפחדת

325

זכרונות

 

מונולוג

מפחדת לאהוב, מפחדת להרגיש

בבמה מאז 9/10/05 16:59 

לימור שטרן

/

מרחבי הדמיון

326

זכרונות

 

מונולוג

בלילות גשומים ומלאי ברקים, בהם היה קשה להרדם, אמא היתה אז מתיישבת בקצה המיטה ומספרת סיפור, אגדה. דמיוני מפליג אל מציאות אחרת, וקול הברקים מתעמעם בעודי מתרחקת. לפעמים אביר היה מציל אותי ממגדל, ולפעמים הייתי רוכבת על חד קרן למרגלות הר.

בבמה מאז 12/6/06 21:38 

מ. לילך

/

משהו שאהבתי בך

327

זכרונות

 

מונולוג

מסתכל בנוף הפתוח, שבדרך כלל היה ליילי, מדמיין איך זה יהיה להיות שם בחוץ. ובאה הבת הקטנה שלו, עם כדור ועוד קצת קצף גילוח על הסנטר שלא "גולח" כראוי, רודפת אחריו גם לשם.

בבמה מאז 5/2/06 4:58 

ג'קי שוש

/

משוגעים-נורמאליים

328

זכרונות

 

סיפור קצר

חשבתם פעם שאולי אני פה הנורמאלית, אני ועוד אחרים כמוני, שאנחנו פה הנורמאליים שלא צריכים טיפול פסיכיאטרי? שלא צריכים לקחת תרופות, אלה שמפחדים מסכינים, אלה שכבר יודעים מה הם החיים?

בבמה מאז 16/3/04 15:57 

מיכאל סברה

/

משוכות

329

זכרונות

 

מונולוג

היה קל מאוד לעבור את המשוכה, אבל אז נפלתי וקיבלתי מכה על הפנים. היא נחפזה אליי בצורה תיאטרלית וקראה - הו, ילד מסכן, ילד שלי מסכן, בוא אתי אני אטפל בך.

בבמה מאז 10/5/25 18:48 

ליאור חי

/

משקיף אל הלא נודע

330

זכרונות

 

מונולוג

אלפי עצים ירוקים שסופגים את זעם הרוח ומתנדנדים מצד לצד כאילו על פי קצב מתואם. קו העצים נגמר באחת, כאילו מישהו החליט שפה יגמר היער. ומעליו התחילה הפסגה המושלגת. שלג עד צחור, שלג שלא הוטרד על ידי חיה או אדם במשך אלפי שנים, שלג כה צחור שנצץ באור השמש שהתגנבה

בבמה מאז 28/6/04 4:56 

נעמה ניסן

/

מתי תבוא המהפכה?

331

זכרונות

 

מונולוג

אנחנו חיים חיים כל כך קצרים וכל יום שעובר חוזר על עצמו. אף אחד לא באמת חי את הרגע, למרות שהרגע כל כך קרוב. והיום עובר, ועוד אחד, ויש הרבה שחור ואפור בעיקר.

בבמה מאז 21/3/06 21:28 

שרון גרין

/

נונה

332

זכרונות

 

מונולוג

הייתי קטנה, אולי בת עשר. חשבתי שזה לא בסדר שלא בוכים, כי בכל זאת, את אינך. אבל לא בכיתי, כי לא הייתה לי סיבה.

בבמה מאז 28/2/05 19:00 

תמי צ'רבץ

/

נוסטלגיה

333

זכרונות

 

מונולוג

כל כך אפור, סוער... ורק המחשבה שמישהו יכול ללכת לים בכזה קור גורמת לצמרמורת... חורף, שבת, בוקר... עוד יום יפה.

בבמה מאז 5/1/05 20:34