רעות אנג'ל

/

שפיות זמנית

30644

מונולוג

אז נמאס לי. נמאס לי לשמוע כמה שאני מוזרה ומטורפת, ולסבול מבטים של אנשים שמסתכלים עליי כאילו אני צריכה לשים כותנת לבנה כזו, לקשור את עצמי ולהיכנס לחדר סגור בלי קשר עם העולם שבחוץ..

בבמה מאז 14/10/01 2:43 

נעלי פלא

/

שפיות מעורערת / עדי

30645

מונולוג

מקודם, לפני שנעמה הגיעה, לילך הצהירה על כך שהיא שתתה יין לפני שהיא באה, יכול להיות שזה מסביר את מצבה הנפשי הנוכחי.

בבמה מאז 21/9/01 15:28 

פנדורה'ס בוקס

/

שפיכה

30646

מונולוג

לפעמים באמת הייתי רוצה להיות כמו כולם. זה נשמע יומרני, אבל זה נכון. עדיין לא פענחתי את האופי שלי. עדיין לא הבנתי מה הדבר שגורם לי להרגיש כל כך שונה מכולם. אולי זה ההסתגרות שלי, העובדה שרק לאנשים שאני נותנת להתקרב אליי מכירים אותי באמת

בבמה מאז 14/1/04 16:39 

טלטול רוזנברגר

/

שפל

30647

מונולוג

ואתה חושב שאני שונאת אותך! מה אתה לא מבין? אני כל כך רוצה אותך ורק בגלל זה ההתנהגות השפלה שלך חשובה לי כל כך... אני לא יודעת למה התאהבתי בשמוק כמוך, באמת שלא... אתה הרי בטוח לא תוכל להעניק לי ביטחון...

בבמה מאז 4/4/04 15:28 

דניאלה גרוסמן

/

שפכטל

30648

מונולוג

בזעמי הכבוש הפניתי מבט מעלה, אל התיקרה המגורדת בחוסר רצון ומותירה בי זכרון של שחיקה.

בבמה מאז 28/1/04 14:08 

דנה מוסרי

/

שפכתי את הלב

30649

מונולוג

זה פשוט מזעזע, שאנחנו לוקחים את החיים שלנו ואת מצבי הרוח שלנו ומשנים אותם בגלל אנשים אחרים ובגלל דברים אחרים!. למה אף אחד לא יכול לקום בבוקר ולהגיד היום אני אהיה מאושר ולא מעניין אותי מה אנשים יעשו, מי ישבור לי את הלב, מי יצחק עליי?, מי יקום נגדי?, אני רו

בבמה מאז 31/1/05 3:17 

ג'וש קאופמן

/

שפל וגאות ושפל וגאות ושפל וגאו...

30650

יומן

 

מונולוג

כל כך הרבה עומס וכובד על הלב וכל כך הרבה אספירין, שזה בכלל עוזר רק לראש.

בבמה מאז 19/10/03 19:43 

שחר ברקאי

/

שפן קטן

30651

חוסר אונים

 

מונולוג

מה אתה שווה בכלל אנשים מתים בשביל אדמה ואתה, אתה אפילו בשביל עצמך לא מוכן למות.

בבמה מאז 6/11/05 13:17 

גו הגדול

/

שפריץ

30652

אינטרוספקטיבי

 

מונולוג

אני די מודע לעצמי, והגעתי לנקודה בחיים שבה אני די שלם עם עצמי. אם לסביבה יש בעיה איתי, זו בהחלט בעיה שלה.

בבמה מאז 14/11/07 10:28 

עידית מורגנשטרן

/

שפשוף מלא זימה

30653

מונולוג

אני בן אדם שנהנה מסחיטת מחמאות וכשהמחמאות מגיעות סתם כך, בעיניים שלי זה עדיין נראה מבחינתי כסחיטת מחמאות

בבמה מאז 17/2/05 19:17 

נורה פרידה

/

שפת אם ספרדית

30654

אינטרוספקטיבי

 

מונולוג

שפת האם שלי ספרדית. אני אומנם בארץ שנים רבות, אך שפת אימי היא שפת הנפש, האהבה, הפנימיות שלוקחת אותי רחוק מאד, מאפשרת לי לעוף לפנטזיות אין סופיות.

בבמה מאז 30/9/04 23:57 

לין די

/

שפת גוף

30655

הרהור

 

מונולוג

העולם רץ בקצב מהיר, אבל אני כאן. אני עומדת..למה אני לא מתקדמת? שקועה בעבר ולא ממהרת לשום מקום, זה לא בסדר! צריך לרוץ ולמהר, אחרת הכל ייגמר ושום דבר לא יישאר!

בבמה מאז 5/5/04 18:50 

עידו ווייס

/

שפת גוף

30656

זוגיות

 

מונולוג

שפתיים לוחשות נפתחות במהרה עיניים מאשרות גולש למערה. כשאת למטה ליבי נהלם כל הזמן דופק נמרצות, עולה ויורדת פיך רטוב וחם אותי מנסה לרצות.

בבמה מאז 24/4/10 7:11 

הגר נבק

/

שפת התהום של עצמי

30657

כמיהה

 

מונולוג

משהו מנע ממני ללכת לדשא הרך, התהום כאילו מושכת אותי לשפתה. הסוף לא מגיע. ממשיכה לצעוד מכווצת והסוף לא נראה...

בבמה מאז 19/4/06 12:47 

ניר ורסנו

/

שפתייך הענוגות

30658

מונולוג

הראש דופק טוק טוק כמו פטיש הולם מקשר למציאות לפעמים אתה מנותק לפעמים מחובר כמו מכונה מקולקלת.

בבמה מאז 29/9/04 0:11 

נרקיס סרוצ'י

/

שפתיים רכות

30659

הוא ואני

 

מונולוג

אל עבר מכנס זר של גבר אחר

בבמה מאז 20/5/02 11:40 

נטלי שטיין

/

שפתיים ורודות

30660

היפרדות

 

מונולוג

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהכרתי אותו. די נבהלתי מהמראה שלו, הוא נראה קצת מפחיד ומאיים. אבל הוא היה מקסים, הייתה לו נשמה טובה. זה כל כך מוזר לי אפילו להיזכר בזה עכשיו. הוא היה בנאדם טוב ואהבתי אותו מאוד בתור ידיד.

בבמה מאז 19/8/03 1:58 

נוי אלון

/

שפתיים

30661

מונולוג

בכל פעם שאתה מחזיק את כולי בין שתי אצבעותייך, אני מרגישה ש כל העלים של השלכת זורחים והשמיים נושרים ונוצר חור בתוך האטמוספרה, עד שאפשר להישאב לתוכו ולהגיע ל מקום שאפילו בספרים לא העיזו לכתוב עליו.

בבמה מאז 14/2/06 4:42 

מיקה שני

/

שפתיך זרות

30662

זוגיות

 

מונולוג

השפתיים, המנסות להיצמד לשלי, היו זרות לי. לא רגילה לראות אותן במצב אינטימי שכזה. זרה לי אותה התחושה.

בבמה מאז 18/11/04 0:27 

עמית ריטר

/

שק איגרוף של אמא...

30663

מונולוג

לפעמים, בשקט, בלי שאף אחד שם לב, אני עפה למרום אחר, שכולו שמחה. לפעמים, בשקט בשקט, בלי שאף אחד יודע, אני בורחת למקום בו אני באמת מאושרת. אחר- כך בלי שאף אחד מרגיש, אני חוזרת לפה... למציאות... למציאות הקשה, בה אני רק שק האיגרוף של מישהו אחר, של אמא שלי.

בבמה מאז 4/9/01 0:57