|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
ניצן גלילי / שירת קודש לתכשיט 30147אהבה מונולוג בבמה מאז 24/6/02 11:27 באגבאסטר יוד / שיש'בת חמים 30148יומן מונולוג בשיש היינו הילה ואני 'אצל ההורים'.
אנחנו משפחה רגילה לגמרי, טוב לפחות כלפי חוץ, ואילו ליה ידעתם
מה מתרחש ביני לאימא, הייתם גם אתם משוכנעים, וכמו רבים,
מסתכלים עלינו בחיבה, וגם בקינאה.
אבא.
בפרשיות גילוי עריות אימא ובן, אבא הוא הדמות 'הבעיתית'. .... | בבמה מאז 12/3/04 7:15 נושי אלימלך / שישה חודשים 30149מונולוג מה הייתם עושים אילו היו מודיעים לכם שיש לכם רק עוד 6 חודשים
לחיות?
ישבתי עם חברי הקרובים וכל אחד אמר מה היה עושה אילו היה נודע
לו הדבר... | בבמה מאז 6/1/05 9:22 מיסטרי גירל / שישה מיליון 30150חוסר אונים מונולוג כמו זעקתם של שישה מיליון אנשים,
כך חדרה היא אליי באותו בוקר.
צועקת, מבקשת להשתחרר מכבליה. | בבמה מאז 11/5/05 9:41 סזי פו / שישים וחמש על ארבעים 30151היפרדות מונולוג מחר יהיה לי שישים וחמש ואני כמו בת מאתיים. מאתיים שנות
ייסורים, בדידות וסבל. כול היום תרופות, להוריד לחץ דם, לשמור
סוכר, להרגיע את הלב, להשתיק את הנפש. | בבמה מאז 19/1/04 13:42 ספרות זולה / שישים שניות על 30152אהבה מונולוג את יכולה לדבר עליו עם ברק בעיניים. את גם יכולה לכתוב עליו
מלא קטעים משתפכים ולהרגיש אותו בשירים ולזכור את כל הרגעים -
הקצרים והארוכים - הרגעים שהכל שווה בשבילם. בגללם. | בבמה מאז 19/1/07 15:35 אור ארליך / שיתוף לבבות 30153מונולוג כוח, מהו כוח בהרגשת האי נוחות של ההתחלה? איך משתמשים בכוח?
בהתחלה, כול אחד בעניינו, בראשו ולא מבין ומקשיב לסביבה הגדולה
שמסביבו, כמה חבר'ה באו אחרי המוזיקה מהרחוב וכמה חבר'ה הוזמנו
מראש, כמה אנשים כבר תפסו את הראש שלהם: "וואי, איך בא לי
לקום", אבל לא. | בבמה מאז 19/5/07 15:20 רחלי וולשטיין / שיתופי פעולה עם יוצרים בבמה 30154מונולוג ילדים אף פעם לא הולכים,
הם תמיד מגיעים בריצה.
כמה פעמים שמעתי את קול טיפוף הצעדים הקטנים מתקרב אל המטבח
בזמן שטיפת הריצפה, וניסיתי להזהיר, אך כבר היה מאוחר מדי... | בבמה מאז 25/6/04 4:56 דניאלה גרוסמן / שיתוק 30155מונולוג מה אתה מנסה לזרוק לי? היגיון?!
אותי אתה מנסה ללמד על החיים הריאליים? | בבמה מאז 18/2/04 9:28 ריקה ליין / שיתוק 30156חוסר אונים מונולוג השיתוק שלי פוגע כי הוא משתק לי חוויות טובות שאני רוצה לשמור
ולאגור. אבל לשיתוק לא איכפת כי גם הוא ממשיך הלאה , ממשיך
לשמור, לאגור ולזכור. | בבמה מאז 14/12/04 9:48 ילדה גל / שיתוק ילדים 30157הספד מונולוג בת לילית עם שרביט. תתעוורי יא כלבה. תתעוררי ותריחי את השפיך.
תתעשתי ותביטי סביבך. מרקם גועלי בצבע לבן ואז, תתפסי מרחק.
תתפזרי מפה. תתפזרי ממני. תתפכחי, תחנקי, תפלטי, תפתחי, תתפתי. | בבמה מאז 22/11/03 11:46 תומס לוי / שיתוק מוחי פלוס 30158מונולוג רק פורנו יש לי על ההארד דיסק, מכל הסוגים הצבעים והמינים, קשה
נורא לשלוט בזה מאז שיש לי אינטרנט בכבלים. זה כבר אובססיה,
אני מוצא את עצמי מחכה שכולם ילכו לישון ומקליק כאחוז אמוק את
כל האתרים שאני כבר מכיר ומוריד סרטים יום אחרי יום במהירות
ויעילות מדהימה. | בבמה מאז 14/6/04 19:56 אינלי שם / ''של'' 30159געגוע מונולוג בימים האלה שאת פה, אנחנו יחד, כמו פעם. להרגשה הזאת אני אף
פעם לא צריכה להתרגל מחדש. מהרגע שאת נכנסת הביתה הגעגועים
פוסקים, והחודשים הרבים שלא ראיתי אותך נמחקים בחיבוק אחד. | בבמה מאז 27/2/06 13:39 אבירם דיין / שכבות 30160מונולוג חשפתי שכבה ועוד שכבה
הבטחת שתשאר עוד שנה | בבמה מאז 20/6/04 2:56 טלי בוטנים / ''שכבות'' 30161אוטוביוגרפי מונולוג בקיץ, כשיש יום יפה בחוץ,
הכי כיף ללבוש גופיה קצרה ומכנסיים וקלילים... | בבמה מאז 17/3/05 11:02 שחר הבת / שכבות 30162מונולוג עומדת מול המראה הצרה בחדר, מורידה שיכבה אחר שיכבה. וכל שיכבה
נושאת עימה זכרונות והיסטוריה. כל פריט נקשר לבן אדם שאהבתי,
לתקופה שעברתי, למי שהייתי. ואחרי שכמעט כל השכבות ירדו אני
נשארת כמעט ערומה מול המראה הצרה. | בבמה מאז 13/7/06 12:42 שי סעדיה / שכבתי עם אישה 30163היא ואני מונולוג בהתחלה דיברנו שעות על הכל, היה מאוד קל לי להבין לאן היא
הולכת, בלי יותר מדי לבטים היא אחזה בי, נישקה אותי ולא הניחה
לי. לרגע אחד היה נדמה לי שאני עוד רגע מתעורר, הרי לא יכול
להיות שילד כמוני גורם לאישה כמוה לרצות אותי, לחשוק בי
ובגופי. | בבמה מאז 11/10/04 2:23 ג'וליאט הארט / שכבת צל מתנוססת 30164מונולוג שכבת צל מתנוססת,
אין בי יותר מכך. | בבמה מאז 1/7/04 4:56 הילה טל / שכול 30165סופני מונולוג ולא ידעתי שכול כמו שהוא,
כי מי יכול לדעת,
אף פעם לא לומדים. | בבמה מאז 3/12/07 16:15 איה מסילתי / שכול 30166מונולוג אני לא שם. אני איני קיימת
רק ידי האוחזות בך
בפנייך הילדותיות המתפנקות המתרפקות עלי.
ובאותו רגע ממש אנו רחוקות אלפי מילין.
והשקט הזה.
נמשך וקורע אותי לפיסות קטנות.
והבלבול הזה
אופף אותי ואינו מרפה
זיכרון מעורפל שהחייתי בדמיוני או דמיון | בבמה מאז 20/9/08 16:33
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
נגעת חזרת.
עוד מהגיגי
המ"כית ממחנה
80, ברגע של
איום. |
|