אפשר בלי

/

שירבוט שני

30065

מונולוג

הצער על "מה שלא היה" גדול יותר מכאב על מה שהיה. כי "מה שלא היה" היה יכול להיות מדהים. הוא יכל לפזר

בבמה מאז 6/1/05 14:14 

מוזס בנסון אלף

/

שיר בחוץ

30066

מונולוג

בבמה מאז 23/4/20 14:23 

קובי עזרן

/

שיר בעיפרון ב MP4 כשבידי עט

30067

מונולוג

כך זה תמיד אחרי ימי ההולדת שלי, תמיד אני מרגיש איך עוד שנה עוברת מחיי בלי שום יעוד, ובעצם יעוד למה? לחיים ללא תכלית? מצחיק, כולם אומרים: "תחייה, תהנה, תשגה, למד מטעויות", בדיוק כמו בשיר המתנגן באוזניי באותה העת שאני כותב את המילים הללו, אך למה?

בבמה מאז 13/6/07 23:35 

שולמית חן

/

שיר בשם ''נהג שלא נשאר חייב''

30068

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הוא צעק על כל מכונית שעמדה בדרכו הוא היתרה בהולכי רגל גם .

בבמה מאז 2/2/02 8:41 

טל גיא

/

שירה, המכתב - 2004

30069

מכתב

 

מונולוג

"...תתארחי באיזו שהיא תוכנית אירוח של ליאור לפיד (הבן של הבן של) ואני אשב בבית עם השותף (במקרה הטוב) ואגיד לו שהכרתי אותך..."

בבמה מאז 17/4/05 2:30 

טל גיא

/

שירה

30070

אהבה

 

מונולוג

כמו שכבר סיפרתי לך, עברתי לא מעט בחיים, אבל אף פעם לא יצא לי לדבר עם מישהי כמוך.

בבמה מאז 29/5/02 23:13 

עינת בלאסיאנו

/

שירה

30071

היפרדות

 

מונולוג

"גם את מרחמת עלי, אני רואה את זה בעיניים שלך" (יורקת. תוך כדי דיבור היא פוסעת אחורנית) "אני לא צריכה את זה, לא צריכה שירחמו עלי, שיעשו לי טובות, אני לא צריכה כלום מאף אחד."

בבמה מאז 4/5/03 12:33 

עדי זילברברג

/

שירה

30072

היא ואני

 

מונולוג

מצייצת לי במוח כצפור שיר.

בבמה מאז 17/10/03 23:26 

רון תמם

/

שיר דרכים ועוד סיפור על 25 שנה

30073

משל

 

מונולוג

שיר סוף: דרכים. כותב דרכים על דף נייר לבן, שהוכתם בכתם קפה. הכול יכול להיות שלי. לא הירח לבד עכשיו. כול אדם קובע את דרכיו, מי לשלום, ומי למלחמה. ידעתי כבר את הדרך ההיא שמובילה אל ההגשמה הפראית, של כול החלומות עכשיו אני חוזר למציאות, חוזר לכאן.

בבמה מאז 13/2/02 21:08 

נטשה פואנטס אצ'גוואה

/

שיר האונס

30074

מונולוג

איך לעזאזל הצליחו לעבור 5 שנים ואני נכנסת לאותה מידת מכנסיים ושוב צפות בי אותן מחשבות כשאני רואה אוטו מתקרב... נשבר לי הזין מכם, שאוכלים ארוחת ערב חגיגית איש איש בביתכם ומהנהנים אליי רק שרוצים קינוח.

בבמה מאז 7/11/09 9:13 

סול פרינסס

/

שיר האפסון

30075

מונולוג

לחפש אותך היה עסק מעלף אוי, גיא, אתה דומה לעטלף אז לסיום פשוט אבקש סליחה כי בעצם חיפשנו את אמא שלך

בבמה מאז 2/1/05 17:28 

יחזקאל שש

/

שירה בית

30076

היא ואני

 

מונולוג

עוד יום של עשר שעות שמירה מאחורי. אני חוזר לחדר ומסתכל על הפלאפון. שיחה שלא נענתה. שירה בית.

בבמה מאז 27/4/03 10:25 

אנגי רייבן

/

שיר הגשם

30077

מונולוג

הכל מסתדר שהחורף בא...נשטף וזורם הישר לביוב..עמוק עמוק..במקום שלא נוכל למצוא אותו בשנית..

בבמה מאז 23/12/01 10:30 

דניאל ניסים

/

שיר ההההההה!

30078

ג'ננה

 

מונולוג

רוצה רוצה ולא יוצא, עושה כל מיני דברים לשנים הבאות, איך הם חיים תרגע אני מת לדעת יה! ברוך הבא בשם שלך הנה אני הנה אתה ושוב פאזל, חלקים נמצא בתוכך תקרא ת'שיר שכתבתי בשבילך, הוא מיוחד ועשוי, הוא ססגוני ואימתני. זה מן חריזה, זה מן השאלה בין חיים למוות ביד ה

בבמה מאז 5/8/04 13:39 

יובל קלמן

/

שיר הטמבל

30079

מונולוג

"אני בודד והסיבה היא זאתי שמתמיד הייתי בררן אבל בסוף אמצא את האדיוטית שתחלק את החיים עם מטומטם היא בהחלט צריכה להיות אדיוטית שתחלק את החיים עם מטומטם"

בבמה מאז 26/5/07 15:13 

חמוטל ארגמן

/

שיר הלל למדבר.

30080

יומן

 

מונולוג

זה לא רק צהוב או חום. זה עולם ומלואו, שיא האומנות, זה הטבע מצלם בשחור לבן.

בבמה מאז 29/9/01 18:09 

ניתאי לב אורן

/

שיר הלל לפק''ש

30081

ג'ננה

 

מונולוג

פק"ש שלי הו פק"ש יקר, יהיה איתי הכוח שהמש"קים לא רשמו אותי בירח זה. תשרי,חשון, כסלו לא הופעתי על כך אני מודה.

בבמה מאז 18/5/07 1:07 

סאוור דו

/

שיר הלל (או: דמטר)

30082

מונולוג

תאהב אותי באופן המופלא והנשגב ביותר - תדע כי שבירה אני, פגיעה, נלעגת. ובבה בעת - אדונית לעצמי. מלכת השלג המביאה חורף ואביב בעתותיהם, פריחות מלהיבות, ניצנים צבעוניים עטופים ברקמת טל ופירות בשלים וערבים לחיך.

בבמה מאז 5/11/06 10:50 

שירה משלה

/

שירה נשית זועמת (התעסקות עצמית...

30083

מונולוג

אני עדיין מרגישה את זה, כמו סכין שננעצת חזק בחזה ומסתובבת על צירה. כמו אלפי דקירות קטנות בכל חלקי גופי. כאילו אני נשרפת מבפנים והעשן מכלה אותי. ואני עדיין עומדת חסרת אונים אל מול כל התחושות שמתעצמות בי מידי פעם וחונקות אותיאני חושבת על תחושת השלמות וההשלמ

בבמה מאז 8/3/03 14:58 

זלדה רבינוביץ'

/

שיר העומק

30084

סאטירה

 

מונולוג

לבד. לבד כל כך שזה כואב לבד והפרח כבר לא מלבלב לבד, לא נשארה לי טיפה של תקווה. לבד, ביתי הרוס למותי אני קרובה

בבמה מאז 22/2/05 9:00