רותם שני

/

שולחן נשחק

29664

מכתב

 

מונולוג

אני יודעת שיהיה לי רע. יהיה רע. רע! רע! רע!

בבמה מאז 18/9/03 21:04 

ג'קי ג'קובסון

/

שולחן שבת

29665

מונולוג

השפתיים של אבא זזות במהירות, כשהוא ממלמל את תפילת ערב שבת. הוא לבוש חולצה לבנה, שחלקים משוליה נופלים ברישול על מכנסיו. כיפה כחולה כהה ומרופטת זרוקה על קרחתו, עוטפות אותה שיערות דלילות, אוחזות לא אוחזות בה.

בבמה מאז 12/11/07 7:44 

פנתר ורוד

/

שולט ומפקד

29666

ג'ננה

 

מונולוג

אני המנהיג. שולט ומפקד. לא שם עליכם קצוץ כי אתם דוחים.

בבמה מאז 10/7/03 6:59 

נטע נתן

/

שום דבר חוץ מעצמי

29667

מונולוג

אין לי שמיים או ארץ אין לי אלוהים או אמונה בשום דבר ובאף אחד. כי האחד והיחיד שהתקרבתי כל כך קרוב ללבטוח בו האחד והיחיד שהבטיח לא לעזוב לעולם ותמיד לאהוב ולחבק ולהגן אתמול בלילה הבטחותיו הפכו סרק

בבמה מאז 3/11/01 23:34 

שיראל גל

/

שום דבר (או : משהו בי מת).

29668

מונולוג

הרגעים היותר קשים הם אלה שבהם אני מנסה לחפש משהו בתוכי, ומוצאת שום דבר.

בבמה מאז 16/1/02 17:46 

אלון (שדון) האסול

/

שום דבר לא מכין אותך לזה

29669

מונולוג

אתה עוצם עיניים ומשנן את משפט הפתיחה שלך ואת הבדיחה הגסה על הרומני, הבדיחה שאתה נוהג לספר כבר 5 שנים ואף אחד לא רצה לשמוע

בבמה מאז 20/4/03 9:50 

מיטל בן יוסף

/

שום דבר (מלבד גאולה)

29670

מונולוג

שום דבר מלבד גאולה. שום דבר לא יהיה טוב מספיק, שנון במקומות הנכונים. שום דבר לא ירעיד את אמות הסיפים, יעיר נחילים של תחושה משנתם. שום דבר לא ירטיב וירטיט שפתיים ורודות ששנים וייאוש שרטטו בם פינות. שום דבר.

בבמה מאז 15/5/03 15:42 

רוני הלר

/

שום דבר לא מסתדר בסוף. כלום.

29671

מונולוג

לא מבינה איך כל זה קרה.

בבמה מאז 5/9/03 11:52 

אמילי עמנואל

/

שום דבר לא מעביר את הכאב

29672

חוסר אונים

 

מונולוג

עכשיו אני יושבת בכיסא ליד המחשב ונזכרת. בך, בכאב של כל יום שעובר. יש לי תחבושת על היד. אני אחרי שהייה של יומיים בבית חולים. סתם בזבוז של זמן. בדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות לא יחזירו אותך אלי.

בבמה מאז 18/5/05 12:19 

רינת עדי

/

שום דבר לא נשאר לנצח

29673

מונולוג

לאהוב בכאלו תנאים, להרגיש שאני רק רוצה לתת,

בבמה מאז 24/10/07 16:05 

אגם ענקית

/

שום דבר אינו קורה (לגבריאל בלח...

29674

מונולוג

איש אינו זקוק לי. מרבית העזרה שאני יכול להציע למי מקרוביי כבר ניתנה להם הרבה לפניי. אם לא ניתנה, יעדיפו להמתין ולדחות את צרכיהם. העזרה שאני מסוגל להציע מהולה בכל חוליי. אינני מאמין עוד באלוהים.

בבמה מאז 19/4/08 17:30 

גפן אזולאי

/

שום דבר לא נמשך לנצח

29675

מונולוג

לפתע הבנתי זאת , בעודי בת שמונה שנים, שוכבת במיטתי. "את עלולה למות בכל רגע" אמר הקול שבראש שלי. פתאום, בבת אחת, נכנס בי גל של פחד. העולם שאנו נמצאים בו הוא זמני בלבד. אני עלולה למות בכל רגע ואז מה יקרה? מה יהיה עליי, אם בכלל?

בבמה מאז 17/10/09 7:33 

אלעד בן יאיר

/

שום דבר

29676

יסורים

 

מונולוג

בכל מקום בכל הזדמנות רמזו לך בחיוך או אמרו במפורש אתה כזה קטן אל תשכח תהיה תמיד שפל וענו אם לא תהיה כלום אז נקנא בך, נשנא אותך, נבקר בלי סוף

בבמה מאז 16/4/26 11:09 

ג'יימי לנדון

/

שום ועגבניה בשדה מוקשים.

29677

חוסר אונים

 

מונולוג

תני לי יד ונצא משדה הקוצים תני לי יד ואחבוש את לבך המדמם

בבמה מאז 28/11/05 10:24 

ע. דור

/

שום מקום מלא בחיות

29678

מונולוג

עוד דבר מוזר הוא שפחות מפריע לי להיות עם אנשים מחוץ לבית, כלומר, הייתי בטיולים שנתיים וכד' אבל ברגע שזה מגיע אליי הביתה לארח מישהו יותר מיום אני על סף השגעון ובכלליות אני הופכת להיות אדם די לא נחמד מישהי פעם הגדירה את זה כשמירה על טריטוריה פרטית

בבמה מאז 2/10/01 8:51 

חן יודלביץ'

/

שום נפש שום אדם

29679

הרהור

 

מונולוג

אתה יודע שאתה עובר מכשול עם מישהו אחר, של מישהו אחר, חוצה איתו גשרים שגורלם להתמוטט, ומבסס חיוך בתוך עיניו המוצפות דמעה.

בבמה מאז 2/8/06 13:01 

קרן יחס

/

שומדבר טוב

29680

זכרונות

 

מונולוג

סוחטת כל סנטימטר בגוף, כדי שאמצה את כל הפוטנציאל אפילו בזרת הקטנה מה לעשות שלפעמים, צריך להתקפל, להתכנס, להרפות פשוט להעלם

בבמה מאז 22/2/06 1:40 

איילת המלכה ריי

/

שומן זה פשוט דוחה

29681

מונולוג

שוב הקאתי אתמול, אני שונאת להקיא, זה מגעיל אותי, זה דוחה, אבל אני יודעת שהשומנים המצטברים מדי יום ויומו יותר דוחים. מי ירצה אחת עם בטן של הריון, שבתוכה אין אף פרחח שגדל אלא רק שומן שומן ועוד שומן.

בבמה מאז 21/1/04 2:01 

רינה זלטקובסקי

/

שומעת ומפנימה

29682

יסורים

 

מונולוג

תיפרקי הכל, את כל העול. אשמש לך כשק איגרוף בימי הקושי, שהם למעשה ימי חול רגילים.

בבמה מאז 5/3/06 17:20 

פ. פרץ

/

שומקום

29683

מונולוג

הרי במידה והחיה בעוד מספר שנים אני יעדיף קמתי צחוק בזוויות העיניים כמו של אמא... לא קמתי זעף והבעה... אבל משום מה תחושת המוות הזאת כל הזמן אופפת אותי... כאילו אני לא יגיע לגיל. כאילו הכל עומד להסתיים.

בבמה מאז 24/5/05 18:38