ענבר אס

/

רגעי חולשה שקשה לבטא

28525

חוסר אונים

 

מונולוג

נזכרת, נתקעת, לא מצליחה לשכוח. השנאה מתגברת מרגע לרגע, מרגישה מטומטמת ולא יודעת להפסיק. אבל כבר הפסקתי, להרגיש.

בבמה מאז 12/2/05 1:37 

דה ליטל פרינס

/

רגעים

28526

יומן

 

מונולוג

יש רגעים שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי. ואני לא מתכוון לימים האלו שאני סתם זרוק על המיטה ולא יודע מה לעשות.

בבמה מאז 2/5/01 16:07 

ג'ון גלר

/

רגעים

28527

כמיהה

 

מונולוג

חודשים של שתיקה רועמת פרצו ביום סגריר, הו מילים מילים משחק של אלים

בבמה מאז 19/2/02 17:32 

יהודית סתיו

/

רגעים

28528

מונולוג

אבל הרגע הזה עדיין לא הגיע, עדיין לא פסע, עדיין לא סחף אותה ...

בבמה מאז 10/6/02 0:51 

חן מורן

/

רגעים

28529

מונולוג

זה מאחד הרגעים האלה, שפשוט בא לך לכתוב משהו. אז אתה כותב. אתה לא כותב על משהו מסוים, או על מישהו מסוים, אתה פשוט נותן לאצבעות שלך ללכת בשבילך.

בבמה מאז 4/8/02 4:43 

אורי זילברשטיין

/

רגעים

28530

מונולוג

נוסטלגיה מחשבות ורגשות עלו ברוחי בעוד תווי המוזיקה התנגנו בשלווה ברקע... מוזיקה רגועה ועצובה שסימלה תקופה בחיי.

בבמה מאז 16/10/02 13:36 

עומר בש

/

רגעים

28531

מונולוג

כל מה שאני רוצה, זה רגע אחד. להעלם. להיות חופשיה. חופשיה ומאושרת. לא לחשוב על אף אחד. לא עליה ולא עליו. להיות עם עצמי, רק לרגע אחד, מיוחד.

בבמה מאז 29/10/02 19:28 

מעין החיים

/

רגעים

28532

מכתב

 

מונולוג

כן, אני שוב כותבת על הדבר הכואב הזה. שוב כותבת עלי. או שאולי בעצם עליך. ולא, אני לא רוצה להכאיב לי. אבל גם לא רוצה להכאיב לך.

בבמה מאז 22/4/03 11:25 

עופר מיסק

/

רגעים

28533

מונולוג

כל אחד, כך אומרים, מגלה את עצמו בשלב מסוים של חייו. הוגים ונביאים סיפרו על פני אגדות מצוצות אלפי סיפורים...

בבמה מאז 6/10/03 23:15 

אלת העצב

/

רגעים

28534

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

ברגעים הקשים ביותר אף אחד לא נמצא שם בשבילי אני מתמוטטת

בבמה מאז 14/10/03 22:42 

שימי אוחנה

/

רגעים

28535

התבגרות

 

מונולוג

חושב על מחר ולומד על היום

בבמה מאז 6/2/04 5:51 

מרגריט ר. סוואן

/

רגעים

28536

מונולוג

לפעמים אני מרגישה שהחיים עוברים על פני כמו קרעי ערפל, חומקים מבין האצבעות

בבמה מאז 6/2/04 11:05 

אני מיני

/

רגעים

28537

מכתב

 

מונולוג

באגדות תמיד הכל ברור, המפלצת מחזיקה את הנסיכה בשבי, מאיימת עד פחד וכשהכל נראה חסר סיכוי מגיע הנסיך מאי שם ומציל אותה, נושא אותה על כפיים והם חיים באושר ועושר עד שבא להקיא.

בבמה מאז 6/6/05 22:28 

יעקב הדרי

/

רגעים

28538

אורבני

 

מונולוג

כשאני מביט בפניהם של המשתתפים בסרט הפרטי שלי, הבעת פניהם מביעה את הרגע בו הם חיים.

בבמה מאז 29/7/05 6:53 

אלה קטן

/

רגעים

28539

הרהור

 

מונולוג

רגע יש, רגע אחר כבר אין. מילים שפעם מצאתי בהן משמעות, עכשיו נראות לי כמו עוד סתם מילים על דף לבן. אולי לעולם לא אדע אם באותו רגע כשכתבת אותן באמת התכוונת ואם הן היו בעלות משמעות.

בבמה מאז 6/2/06 20:07 

טל גונן

/

רגעים

28540

מונולוג

ואז, שוב ההרגשות האלה חוזרות אליי ושדה הראייה שלי הופך למטושטש בעקבות הדמעות שמציפות את עיניי וזולגות על לחיי.

בבמה מאז 9/3/06 7:11 

רותם טל

/

רגעים

28541

מונולוג

אני מנסה להסביר ולתאר לך שאושר הוא הרגע שמגיעים לבית המחומם מתוך סופת גשמים סוערת ברחובות או טבילה של כפית סופלה שוקולד חם בגלידת וניל והרגע הזה שמכניסים אותה לפה...

בבמה מאז 24/3/06 12:48 

אופק אברהם

/

רגעים

28542

פניה

 

מונולוג

זה הרגע המזערי הזה. זה הרגע הזה שאף אחד לא שם לב אליו, ואת יודעת שהכול השתנה. זה הטירוף הזה, העולם המעוות הזה, הצעקות שעם הזמן הופכות לזעקות שמבקשות מחילה. אלו המטרות שלנו, שהצבנו לעצמנו ואיבדנו בתוך עצמנו.

בבמה מאז 6/8/06 15:50 

נבו בוכניק

/

רגעים

28543

מונולוג

רגעים שנעלמים תוך כדי מצמוץ, כשהעיניים נפתחות מחדש בציפייה לחלום ולפתע מוצאות את עצמן על מיטה רטובה מזיעה, חום גוף מוגזם ורעד קל.

בבמה מאז 29/5/07 18:09 

אקו רז

/

רגעים

28544

הרהור

 

מונולוג

אתה נוצר בי מחדש אני נבראת בך

בבמה מאז 14/7/07 9:45