מורי דמארי

/

אנטיגונוס

284

הרהור

 

מונולוג

רגליי מתקרבות בפסיעות מהירות לכיוון בריחתי. אני מאחרת. אל הצחוק, אל הבכי, אל הדיבורים, הדיבורים. אל השאלות, ההשערות, ההבנות, העניין, הריכוז, הלימודים, הידע. כמה ידע. כמה כתיבה, כמה עשייה, יכולת, רצון, ובאיזה ביטחון הו... הביטחון.

בבמה מאז 21/9/07 20:12 

פ. מאי

/

''אני'' אבל אחרת...

285

הרהור

 

מונולוג

התחלתי לחיות מחדש - חיים חדשים, אחרים. כנראה שככה זה ואין ברירה. ועד כמה שאני ארצה זה לא יעזור לי להחזיר אותך. וכמה שאני אבכה - זה לא מה שיחזיר אותך...

בבמה מאז 8/2/05 7:22 

מיכל וורנר

/

אני אוהבת ת'קולנוע

286

הרהור

 

מונולוג

זה לא בגלל האתרים והמקומות המדהימים זה לא בגלל כל אותם שחקנים ושחקניות יפים זה לא בגלל הדיאלוגים השנונים זה לא בגלל הז'אנרים השונים

בבמה מאז 29/4/05 16:29 

ניקול דהן

/

אני אני אני ואני, ועכשיו...

287

הרהור

 

מונולוג

לפני חמש שנים גיליתי את המצב שלי ועד היום אני מתקשה לקבל אותו, וכן אני מודה, קשה לי. אני מרגישה שאני נלחמת בו בכל יום מחדש.

בבמה מאז 7/12/03 19:56 

טל בר-סיני

/

אני אנקום

288

הרהור

 

מונולוג

זה חוזר בלילות, אתם יודעים מה זה לראות בנאדם מת??? אני יודע, אני כמעט הייתי כזה, כמעט. כמעט. די!!! למה אני צריך לסבול כל-כך?! למה כל מחשבה צורבת לי במוח כמו אלפי דפיקות?! נעיצות סכין חדה, שלא מספיקה להרוות את צמאונה לדם, ושואפת לדקור ולדקור.

בבמה מאז 24/6/04 17:57 

אליסה איי

/

אני אף אחת

289

הרהור

 

מונולוג

אתמול הבנתי שאני אף אחת. ואולי זה יותר טוב ככה, זה החופש האמיתי, להיות אף אחת.

בבמה מאז 10/1/22 9:19 

הילה כהן

/

אני באוושויץ

290

הרהור

 

מונולוג

אני באושוויץ השלג נערם על הגגות המשולשים, והעצים המרשימים בגובהם שמאיימים לשווה למקום הזה מראה של עוד איזו שכונה ישנה.

בבמה מאז 1/5/04 17:29 

אליזבת בן דב

/

אני האחרת

291

הרהור

 

מונולוג

האם כאשר שוקעת השמש על יומי היא שבה וזורחת על אחרת שהיא אני?

בבמה מאז 11/8/07 18:30 

ערן הר-פז

/

אני הכלום

292

הרהור

 

מונולוג

אני הכלום שקל לשכוח שהוא קיים, הפרט הזניח שנמצא ברקע, בזווית הראיה, הדבר הקטן, שמפריע עמוק בתודעה, האדם שנראה מוכר אבל אף פעם לא זוכרים מאיפה. אני הכלום שקל לשכוח שמבטיחים לו, אותו אחד שאומרים לו משהו ואף פעם לא מקיימים, כי יודעים שהוא דבר שולי ושכלום לא

בבמה מאז 17/10/04 19:18 

אנג'ל מישה

/

אני והביט

293

הרהור

 

מונולוג

לא יכולתי להתאפק. הייתי חייב ללכת ולברר מה יש בחוץ. הסטתי את מבטי כדי ללכת מן המקום אבל, התחלתי לפתע לשמוע את הביט, שבגללו יצאתי מהחדר שלי.

בבמה מאז 15/12/12 11:48 

אור פרידמן

/

אני והים.

294

הרהור

 

מונולוג

כשאני יושב בשקט מול הים אני חושב שכל רגע נמשך נצח.

בבמה מאז 18/11/03 17:35 

ז'בוטינסקי בינתיים

/

אני חולק על דעתך

295

הרהור

 

מונולוג

אנשים שמלווים אותך שנים רבות יצליחו אף הם להפתיעך ולא להבין לליבך באופן כה מתסכל. ואז תשלם את המחיר. של אי היחשפותך.

בבמה מאז 11/1/04 12:42 

לולה להלה

/

אני יודעת

296

הרהור

 

מונולוג

אני יודעת שאת שונאת אותי אני רואה לך את זה על הפנים כאילו בתוכך את מתעבת אותי על מעשים נסתרים...

בבמה מאז 15/6/05 22:44 

גבריאל פרידום

/

אני יותר לא אפול

297

הרהור

 

מונולוג

אין חיים, אין אהבה, מלא בהרגשת אכזבה אני לא מבין מאיפה השנאה, כולם פה אדומים ולא מבושה

בבמה מאז 22/3/05 5:36 

שחר דאן

/

אני כבר מצאתי

298

הרהור

 

מונולוג

אני כבר מצאתי. כולם מחפשים את זה ולפעמים לא מוצאים בכלל. אבל המציאה, שווה את החיפוש.

בבמה מאז 28/2/06 14:32 

אפי כהן

/

אני כותבת בחרוזים

299

הרהור

 

מונולוג

הנה. אמרתי את זה. אני כותבת בחרוזים. זה כאילו הפאזל לא שלם בלי חרוזים. כאילו מבחינתי זה לא מושלם בלי חרוזים. אתם חושבים שאני צריכה גמילה מחרוזים? (שמתם לב שאם אתם אומרים מילה מסוימת יותר מדי פעמים היא מתחילה להישמע מוזר?)

בבמה מאז 16/10/05 15:37 

פטרייה ועוד אחת

/

אני לבד עכשיו

300

הרהור

 

מונולוג

אני לבד עכשיו. בשירים מסויימים זה היה נשמע קיטשי מדי.

בבמה מאז 9/11/03 3:10 

הלא תדע

/

אני מאושר וזה קצת עצוב

301

הרהור

 

מונולוג

ראש מוטה למטה, מסתכל על הארון בחדר הקטן. מנסה לתרץ את הקיום העלוב, היומיומי שלי. האושר הוא שביעות רצון ממה שיש בלי שום רצון לשנות.

בבמה מאז 11/12/03 13:37 

גיא חמלניצקי

/

אני מאושר

302

הרהור

 

מונולוג

הרגשתם פעם מאושרים? כנראה שכן, אף יותר, בטוח שכן. הרי כולנו היינו תינוקות, מוצצי פטמות, שותי חלב וחסרי דאגות. היינו מאושרים... כך זה נראה, האומנם?

בבמה מאז 4/11/04 9:26 

נעם פרידמן

/

אני מוכנה

303

הרהור

 

מונולוג

לאט לאט החדר סביבי נמס. כל הצבעים מתערבבים יחד ונוזלים על הרצפה. קל לי לשקוע בתוך כל זה. קל לי להיות חלק מתוך הציור הזה. אם אמס אולי ימסו גם כל המחשבות. אולי ימסו כל התחושות וכל הכאב ראש הזה.

בבמה מאז 15/10/10 12:45