ליבי פומברג

/

קטוע

28045

אהבה נכזבת

 

מונולוג

הייתי מצטטת את המחשבות ש... ושתקתי.

בבמה מאז 26/3/04 21:56 

מושי ירושלמי

/

קטטה מינית בעברית-בולמית

28046

מצב

 

מונולוג

ויושבת בשקט בסלון. שמחה ועצובה- בעלת אות קלון. יושבת בחושך מותשת- והידיים רועדות, יושבת לבד -דפיקות לב מחרישות. חושבת שכל כך לבד לא קיים בעולם. חבל שלאלוהים אין כוח להביא את אבא לשם.

בבמה מאז 28/12/05 13:39 

סבסטיאן הארלי

/

קטיפה סגולה - חלק ראשון

28047

מונולוג

בעיני הכוכבים הבהירות הטבועות בפניה ראיתי עולם מתנפץ אל קירות להבה עצומים, ורותם את הכאוס ללמדו כיצד מוצאים ענף עליו ציפור כסופה ביער מלא עצים חשוכים וחסרי ייחוד.

בבמה מאז 3/6/07 20:03 

אלעד בן יאיר

/

קטן, ומלא רחמים

28048

געגוע

 

מונולוג

אז רק הייתי ילד קטן ומלא רחמים מלא רחמים על העולם כולו ויותר , ויותר

בבמה מאז 16/12/20 9:41 

דנה רביב

/

קטן

28049

מונולוג

כל כך רציתי שיכאב לך כמו שכאב לי אבל לא עשיתי כלום כי נראית לי כל כך קטן ודי ריחמתי עלייך. יצור פתטי שכמותך איבדת את הדבר היחידי שרצית, לתמיד.

בבמה מאז 10/3/04 15:27 

פאני מור

/

קטן

28050

ביקורתי

 

מונולוג

אם היית נמלה והיית עומד על טיקט של מכנס ג'ינס, האם היית חושב שאתה עומד על בריכה?

בבמה מאז 28/12/07 13:43 

רם בר

/

קטן קטן

28051

מונולוג

קטנה קטנה העיר הזאת. נוסע באיילון, שש בבוקר. הורדתי אותה עכשיו בקיבוץ. יפהפיה ללילה. כל פעם שקצת חסר, שצריך לרסן את ההורמונים, אני קורא לה. רואה את הבניינים הגבוהים האלה. מימיני ר"ג, משמאלי ת"א. מגדלי עזריאלי, שתי צורות הנדסיות גדולות שנהיו לתפארת מדינת ת

בבמה מאז 28/6/05 12:46 

הילה שונה

/

קטנה מדי

28052

חוסר אונים

 

מונולוג

היה הייתה נמלה קטנה. היא חיה בטירה עם אבא דוב, אמא איילה ואחות לביאה... היא מפחדת לברוח. נשארת בכוח. אסור לבזבז את משמעותו של המוח...

בבמה מאז 12/11/05 0:50 

רוני נורמן

/

קטנטנה

28053

כמיהה

 

מונולוג

הלכה לישון הקטנטנה, מחר יום גדול מצפה לה, חשבה. עובדת בשביל לחמה. אולי תחלום חלומות נחמדים, קיוותה, לדמיין כנפיים, ושהיא עפה למרחקים שמעולם לא ראתה.

בבמה מאז 30/7/06 18:51 

עלמה בק

/

קטע2

28054

מונולוג

. אהבה ראשונה היא החזקה ביותר (כך אומרים...אך נסתמך על דעת הרוב לצורך הבעיה) והפרידה הראשונה היא גם החזקה ביותר(שוב..) .. האם מבטלות האחת את השניה ונותרתי ללא כלום?

בבמה מאז 6/4/01 1:22 

אופק רוטשטיין

/

קטע

28055

מונולוג

את מחבקת חזק כל כך, וגם אני, חזק עד כאב, את החיבוק שלא נגמר, שאין לו סוף ואין לו גבול. אך שום דבר אינו עוצר בעד אותה הידיעה המתפשטת, כמו סיוט מהדהדת, מזכירה את קיומה, כה חדה ובהירה, והמגע מנסה בכל כוח להשבית אותה, להרחיק אותה, להדחיק

בבמה מאז 11/9/07 12:17 

יונתן ברשבסקי

/

קטע אבסורדי

28056

אהבה נכזבת

 

מונולוג

אולי אתה בקטע אבסורדי? אולי זאת הדרך לחיות, ככה מוזר, על סף התימהון

בבמה מאז 21/3/03 23:04 

חיוך נחמד

/

קטע אופטימי משהו

28057

מונולוג

אני דפוקה.... כן כבר אמרתי את זה... ללא המשקפים הוורודים לא הייתי כאן היום... נשתף אותכם בשמחה הענקית שלי...

בבמה מאז 12/6/03 10:15 

שי יודע

/

קטע הקראה בטקס חלוקת תעודות זה...

28058

פארודיה

 

מונולוג

ברגע שכלב נולד, הוא מלוקק על-ידי הוריו. ברגע שחתול נולד הוא נדחף אל פטמות אימו. ברגע שבן אדם נולד הוא נרשם.

בבמה מאז 26/5/04 22:56 

ליאור גוטמנוביץ

/

''קטע חיים מהלב''

28059

יומן

 

מונולוג

הנה אני שוב באחד הדיכאונות האלה: יושב בכיתה על שולחן, יותר נכון שוכב... אני לא אוהב אנשים שמתנהגים רגיל, עם סדר פעולות קבוע וחושבים מה יגידו עליהם...חשבתם פעם מה אתם עושים כאן? בעולם הזה? מה הפואנטה בחיים? ובכן למה לכם לחשוב על זה?...

בבמה מאז 9/1/05 4:14 

רות בן-דוד

/

קטעי יומן - התחלה חדשה

28060

מונולוג

הוא מסיר את החולצה ומשכיב אותי לישון ומנשק ומנשק ומנשק ולי אין כוח לנשק ואין לי כוח לכלום וכל מה שקורה לי בראש קורה לי גם בגוף ואני נותנת לו לבצע בי מעשים מגונים שבימים אחרים היו עושים לי חיוך ועכשיו סוחטים ממני אשכוליות אחרונות של אנרגיה והמיץ הזה כבר לא

בבמה מאז 20/6/01 15:54 

אלאניס ג'יין מוריסט

/

קטעים באפור- וידוייה של נפש מר...

28061

הוא ואני

 

מונולוג

מביטה אל הרחוב. הנה הוא עובר. רוצה לקרוא לו, אך במקום המילים יוצאים אדי קור.

בבמה מאז 30/3/03 13:47 

אלאניס ג'יין מוריסט

/

קטעים באפור- וידוייה של נפש מר...

28062

הוא ואני

 

מונולוג

פשוט תגיד לי את זה. תפסיק לתעתע בנשמתי התועה. היסודות שלי רעועים, אבל אני אשרוד.

בבמה מאז 30/3/03 14:00 

עמית אופיר

/

קטעים מהיומן שלי 7.10.01

28063

יומן

 

מונולוג

עוד מעט תירד החשיכה, הירח שוב מלא וענפי עצים מסולסלים מספרים לי שאני נכנס אל היער, בפנים כבר לילה כי אפל, ורגע לפני שנאבד מוצא בקתה להעביר את הלילה. דופק בדלת ואף אחד לא עונה, נותר לי רק להיכנס ולהדליק נר כדי שאראה את הדרך, זהו בית עתיק, מלא בתפאורה ובר

בבמה מאז 27/10/01 18:49 

צל שלי

/

קטעים מהמסע

28064

יומן

 

מונולוג

היער הזה כל כך מזכיר לי את היער של הילדות שלי. הריח, המראות, הרשרוש של העצים הגבוהים, המתחרים מי יגיע ראשון עד השמש. הוא תמיד נתן לי הרגשה של שקט ושלווה. מעניין מה הם הרגישו, אלה שמתחת לרגליי.

בבמה מאז 3/12/01 0:43