שירה סול

/

קורט קוביין

28026

מונולוג

קורט קוביין היה אפס אבל אני אוהבת אותו מסיבה אחת פשוטה והיא שאני ממש כמותו

בבמה מאז 2/1/02 0:24 

ליטל פרינסס

/

קורים

28027

מונולוג

בכל פעם שאני מתיישבת לכתוב יצירה אני מתחילה, המילים נשפכות, זורמות, מבקשות להשיג איזו אמת אחת שתיתלה באוויר, עד שהיא תספוג את כולו לתוכה וישאר רק המחנק.

בבמה מאז 29/6/06 15:50 

אישיות אחרת

/

קורי עכביש

28028

חוסר אונים

 

מונולוג

קורי עכביש. והם עוטפים אותי, לא נותנים לי לברוח..

בבמה מאז 11/8/07 14:50 

מישי פשיץ

/

קורי עכביש

28029

מונולוג

אני שוחה במקום, מנסה להתרחק ממערבולות חשוכות שמאיימות לשאוב אותי פנימה, בסיבוב אחד מהיר להכניס אותי שוב לעבר הלא רחוק, לימים אחרים, ימים שאני רוצה לשכוח. אבל ניסיונות לחוד ומציאות לחוד.

בבמה מאז 31/12/11 19:26 

נוגה לוי

/

קורנליוס... איזה באסה

28030

מונולוג

מצטערת להודיע אבל יובל קורנליוס קשת, אז הוא לא. כאילו כן, הוא כן אבל לא ממש. נו.. אתם יודעים כמו רבין, אלביס, כמו הדיסקו... רק שהוא לא ישוב לכאן.

בבמה מאז 16/8/04 4:11 

רוח במדבר

/

קורנפלייקס

28031

מונולוג

תמיד אומרים לי ש"בבוקר הכל יראה טוב יותר". אני אישית מעדיפה את הלילה, עם הכוכבים (-ובמיוחד במדבר)

בבמה מאז 27/12/01 11:55 

ההיא מהאלה אתה לא זוכר

/

קור שליו

28032

מונולוג

אני מבחינה בטיפות גשם קטנות, קרירות, עוטות את פניו בשלווה הוא נראה רגוע. מחייך. משדר חמימות מעמוק בפנים, למרות שפיזית בטוח היה קר לו. הגשם החל להתגבר. נהיה חזק, עוצמתי יותר.

בבמה מאז 12/7/06 22:12 

סבן הדז

/

קושה

28033

מונולוג

ואני חושבת על עצמי, שהרבצתי פעם למישהו שאהבתי רק כי הוא לא הבין, כי לא יכולתי להכיל את העומס הרגשי הזה, כי המילים לא הצליחו להביע, כי פחדתי שהוא ילך

בבמה מאז 23/10/03 19:10 

טבע אדמה

/

קושי

28034

מונולוג

לפעמים הרוע משתלט עליי וזה כל כך קשה

בבמה מאז 1/10/05 18:22 

גיא שמש

/

קזנובה

28035

פארודיה

 

מונולוג

אני צריך לשטוף את הפנים. כל האבק הזה שנשאר מהקיץ גורם לפנים שלי להיראות מוכתמות. גידלתי גם זקן ושיער ראש. כל הזמן הייתי בבית, לא ראיתי אף-אחד חוץ מהאיש, ולו לא אכפת איך אני נראה. לכן לא הרגשתי צורך להתגלח ולהסתפר. אפילו למכולת הבת-זונה לא הלכתי, האיש קנה

בבמה מאז 19/11/15 6:14 

צליל קייס

/

קח אותי

28036

התבגרות

 

מונולוג

אם לא עכשיו אז מתי? אני יודעת מה אני רוצה וכנראה שתמיד ידעתי זה הזמן שלי, להחליט לבד!

בבמה מאז 24/12/05 11:27 

אסף ראו

/

קח אותי

28037

מונולוג

החננו את המסחרית בצד וכבר שמענו קולות רמים, ממש צעקות. גילינו פתח שמאחוריו הייתה גדר, כמו דלת סתרים לא מוצלחת, אבל מבלבלת במקצת. קיפלנו אותה ונכנסנו. אחד מהם קיבל את פנינו בצעקה רמה; הוא נראה כמו מנהיג כנופייה מזדקן.

בבמה מאז 24/2/06 15:35 

מיטל פישל

/

קח את הנמק הזה ממני

28038

יסורים

 

מונולוג

שכבנו. כמובן ששכבנו. זה הדבר היחידי הטוב שאנחנו יודעים לעשות. המגע שלך כבר לא עושה לי צמרמורת, הטעם שלך בפה שלי כבר לא מרגש אותי. זה נגמר.

בבמה מאז 12/9/04 14:40 

ג'ו אנונימוס

/

קח את זה בהומור

28039

מונולוג

יש גם דברים שהם הטעות שלך בעיניין. שאתה ממשיך לכתוב על זה כמו איזה אידיוט, שאתה ממשיך לחלום על זה, כאילו זה יקרה. מה אכפת לך אם היא עוברת ברחוב לרגע

בבמה מאז 26/11/09 7:01 

צל של ספק

/

קח את נשמתי

28040

מונולוג

נשאתי אותה אל המישור האירוטי במוחי כמעיין בוחן עד היכן היא תישאר איתי. גלים של תשוקה אליה, עוברים כשהיא עוברת. לפתע החטא ממלא את ראשי, אבל אהבתי כה פשוטה היא, כה טהורה, כך שלאף מחשבה אין כאן משמעות.

בבמה מאז 13/12/03 18:57 

תמר גבע

/

קחו הכול

28041

מונולוג

קחו את נפשי, קחו ממני הכול

בבמה מאז 11/2/06 21:48 

חנן עמר

/

קחו מבט נוקב

28042

פואנטה

 

מונולוג

ישב פלוני לא מזמן בבית קפה בקניון עם חברתו הטריה, ובבית הקפה הם אוכלים, נהנים, מדברים, ולפתע פתאום חבורה, אולי שלושה-ארבעה נערים, שחומים, גבוהים ומלאי ביטחון עצמי עוברים על ידם, שולחים מבט, מקבלים שניים בחזרה, וממשיכים לדרכם.

בבמה מאז 22/11/09 20:38 

מירי כץ

/

קחי לך טיפה

28043

מונולוג

קחי לך טיפה של מלח על קצה הלשון כל ערב. ותביני שאת זכית במיטה חמה, את זכית בארוחה חמה, את זכית באם חמה ובית חם. ויש אלו אשר כל חייהם מלוחים כמו הטיפה. יש אלו שלא זכו לכל אותם הדברים, יש אלו שאינם.

בבמה מאז 6/8/06 14:57 

ליבי פומברג

/

קטוע

28044

אהבה נכזבת

 

מונולוג

הייתי מצטטת את המחשבות ש... ושתקתי.

בבמה מאז 26/3/04 21:56 

מושי ירושלמי

/

קטטה מינית בעברית-בולמית

28045

מצב

 

מונולוג

ויושבת בשקט בסלון. שמחה ועצובה- בעלת אות קלון. יושבת בחושך מותשת- והידיים רועדות, יושבת לבד -דפיקות לב מחרישות. חושבת שכל כך לבד לא קיים בעולם. חבל שלאלוהים אין כוח להביא את אבא לשם.

בבמה מאז 28/12/05 13:39