מאירה תמיר

/

הכל תלוי בראש הזה הקטן

275

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

"לקום מחר בבוקר לשיר אותו בכוח לשיר אותו בכאב... ולהתחיל מבראשית"

בבמה מאז 22/12/05 15:57 

ארבל הכרמלי

/

הכרתי ילדה - אישה - זקנה....

276

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אז למה כיום לאישה גוף של ילדה אבל בנשמה מרגישה כמו זקנה? למה לא נותר מאומה מהתלהבותה למה כבר לא מתעוררת מריח הסכנה?

בבמה מאז 30/4/03 3:58 

ארז משהו

/

הלב הקטן

277

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אתה מרגיש שאתה לבד בעולם אבל אתה מוקף חברים ומשפחה ואהבות. ובכל זאת אתה מרגיש בודד שמשהו עמוק בפנים חסר, אותו מקום של שלווה ושקט אולי אני לא היחיד שמרגיש ככה, אולי יש עוד אנשים? זה נראה לי לא הגיוני, אבל אולי כן...

בבמה מאז 28/12/01 2:10 

סוערה בת חורין

/

הליכה והירהורי חזרה

278

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

שני קילו. לעזאזל. שמנתי שני קילו. אחרי שבוע של שמונה פריכיות אורז וגביע קוטג' ליום (!), או במילים אחרות שבוע של אויר, אויר פלוס שום דבר- שמנתי שני קילו!!! הרופא מביט בי במבט הזה שאומר "כן כן תרדי על שלוש מנות פלאפל וקנחי בגלידה בטעם ריבת חלב- ואז תבו

בבמה מאז 23/8/02 1:17 

מיכל בן נריה

/

הם היו הצללים שלי

279

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

כשהייתי קטנה, תמיד שמחתי שנולדתי בת. בנות לא מתות במלחמה. המחשבה שמישהו מוכן להקריב את חייו למען המדינה הסעירה אותי ולא יכולתי להכילה. חשבתי לעצמי שאני לא מספיק מבוגרת כדי להבין למה המדינה היא דבר כל כך נחשק עד שכולם רוצים לקחת אותה מאתנו, ולמה היא יקרה כ

בבמה מאז 9/4/05 10:18 

קרן איי

/

הם ואני

280

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הם רצו שאצעק עד לכלות נשמתי, הם רצו שאאבד את קולי, הם רצו שארקוד עד אור הבוקר, הם רצו שאצלול למצולות, הם רצו הכל בשבילי...

בבמה מאז 15/4/05 22:58 

שולמית הדכאונית

/

הם לא יבינו

281

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הם לא יאמינו שניסיתי למות, להתאבד, לקחת את חיי בידי ולעשות איתם משהו - להפסיק לתת להם לשלוט בי, ברוחי...

בבמה מאז 25/2/02 18:00 

תמר יהודה

/

המחלה

282

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

כמה קל לתת למחלה להתפרץ לתוך חייך להכות בך

בבמה מאז 14/8/03 13:55 

ניר מאלבוגט

/

המכתב של סלי

283

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אני מקוה שיום אחד גם הוא יתפוס,את יודעת החמור, אני חולמת על עולם של שחקנים ורוצה לשם, אני מריחה את העולם הזה וגם משהו מתרחק בגלל השקט שהופך לגל גדול של סערות בפנים,אבל טוב שעוד אפשר לצחוק, שעוד יש איך להישאר שפוי ולא לאבד שום תקווה.

בבמה מאז 4/8/03 13:50 

תמר ויינר

/

המכתב שלא תקרא

284

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

וככה זה נשאר. השמועות עלייך ועליי עוד באוויר. המבטים שלך ננעצים בי כמו סכין. המילים שלך כמו חרב. ואתה עושה דווקא. כי אתה יודע. אף אחד לא יודע יותר טוב ממך.

בבמה מאז 16/1/05 11:30 

הילה רן

/

המכתב שלא העזתי לשלוח

285

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אמרת שאתה רוצה אותי, שאני ממש מתאימה לך כרגע... ואני קניתי את כל מה שהיה לך להגיד לי...... כל פעם שאמרת שאתה יוצא עם מישהי , זה היה כאילו ירית באקדח לתוך הלב שלי...

בבמה מאז 9/3/05 22:14 

ריקי גולדשטיין

/

המשך חיי רבקה... חלק שני

286

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

היא הגיעה לאילת, הפעם הראשונה בלי אמא, בלי אבא... לבד מול העולם הגדול. בהתחלה נורא חששה אבל, רבקה תמיד ידעה שהיא רוצה להיות משהו בחייה וחייבת ללמוד לשרוד כמו גדולה בגפה. היא החלה לעבוד כמלצרית ובמקביל כחדרנית במלון די מוכר.

בבמה מאז 20/12/03 15:44 

ריקי גולדשטיין

/

המשך... חיי רבקה... חלק ש...

287

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

רבקה סיימה את שירותה הצבאי ושבה לביתה אם כי לא לתקופה ארוכה, זמן קצר עבדה כמלצרית במסעדה מקומית כלשהי עד שבמהרה הרגישה מחנק, העיר בה התגוררה הייתה שקטה מדי לטעמה, ללא פעילות מתאימה בשבילה ושוב, מעצם היותה בחורה דינאמית וחסרת מנוחה החליטה לעזוב...

בבמה מאז 24/12/03 7:40 

ריקי גולדשטיין

/

המשך חיי רבקה... חלק 4

288

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אחרי גירושיה מבעלה עברה רבקה תקופה לא פשוטה, תקופה מייסרת, חלומה הגדול התנפץ לרסיסים. הנה היא בחורה בת עשרים וחמש אמא לשני ילדים, מבולבלת, חסרת כל, חיה אצל הוריה, נשמתה פצועה ואינה בוטחת באף אחד מלבד משפחתה הקרובה שעזרה לה רבות ותמכה בה הן נפשית והן כלכל

בבמה מאז 31/12/03 0:26 

מרים גרוף

/

המשך לקינוח

289

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

זהו, אחרי בדיקות אין ספור עברתי ניתוח. הורידו חלק גדול וחשוב מגופי. למחרת, להפתעת צוות המחלקה, הסתובבתי במסדרונות בית החולים וחשבתי לי, זהו, הכל נגמר, אני בריאה, אך לא כך. התברר שעלי לעבור טיפולים קשים וכואבים במשך תקופה ארוכה.

בבמה מאז 18/6/06 18:45 

בר ארגמן

/

המשפט

290

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

כל מה שיכלה לומר להגנתה נאמר בטרם עת מול דוכן העדים, רואה את חמתה מתיישבת לצד התת מודע שלה, בעינים בוהות היא נוקבת בהם מבט תלוי חד כיווני, אישונייה מתרחבים ולא בגלל הריכוז.

בבמה מאז 14/2/06 14:39 

איל קים

/

הנה אני

291

אוטוביוגרפי

 

סיפור קצר

ולא שינוי קטן כמו החלפת סגנון הליכה או להתחיל להגיד "לבריאות" לאנשים שמתעטשים סביבי, או להיות נחמד לאנשים מסביב, או לא להפליץ בציבור ואם נפלט לי להגיד סליחה, אלא שינוי גדול, החלפה מלאה של הראייה של החיים וההתנהגות המתבקשת כתוצאה מכך.

בבמה מאז 9/3/04 9:02 

מאיה בלו

/

הנערה הזאת היא אני

292

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הנערה הזאת היא אני, והיא לא תשתנה בשביל אף אחד, ובטח שלא בכדי להדמות לאנשים הפוסעים לצידה במסלול החיים הפוחדים מהמבט בעינייה

בבמה מאז 24/9/02 23:45 

לילית לוי

/

הנצחה+על חלומות וחתונות+ה...

293

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

היתה לי פעם משפחה, משפחה עניפה. בא צורר גרמני, שכמוהו צצים ועולים מפעם לפעם "מנהיגים", חיות אדם, שבמקרה הטוב היו זקוקים להסגר, והוא גרשם והשמידם באש, בירי וברעב.

בבמה מאז 28/2/11 5:30 

דאני כהן

/

הנקמה שלי

294

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

סיפרתי לך על השדים שלי. על הפרצוף האיום הניבט אליי בחלומות אחרים, המזכירים נשכחות, שאינם נשכחים כלל וכלל. שוכבת לידך ורועדת, מחמת הקור, מחמת הזיכרון החי הבוער בי. אני מפחדת.

בבמה מאז 14/9/11 21:49