גלעד שיין

/

פנים לבנות

27044

מונולוג

פנים לבנות מבצבצות על המרפסת מלאות השראה

בבמה מאז 4/8/04 18:32 

מיכאל רוז'קובסקי

/

פנימה

27045

אהבה

 

מונולוג

ממלא חזה באוויר. ריח מוזר... אני מריח אותו... אני מכיר אותו... עוצם את עיניי ומחייך. אני מרגיש בבית.

בבמה מאז 15/7/05 12:54 

קלרה גריידי

/

פנינים שחורות

27046

מונולוג

אנחנו מתיישבים על כר הדשא. העיניים שלך מציצות דרך חורי המסננת הקטנים, הפנינים השחורות מנסות להשתחל החוצה מבעד לחריצי העיניים. נשכבנו על הגב, ועם המליחות של הים אתה מוצץ לי את הבהונות

בבמה מאז 27/8/07 23:07 

נעם ראובני

/

פנסים

27047

מונולוג

אני אוהב אותה, אני צריך אותה, אני אהיה איתה. ואם לא היום אז אולי מחר, אולי בעוד עשר שנים, ואולי רק בגלגול הבא. עכשיו, כשאני מחייך יש לי זמן.

בבמה מאז 13/1/04 13:06 

מיכל פיציקר

/

פנס רחוב

27048

מונולוג

האור של פנס הרחוב לבן וקר. האור פוגע בטיפות הגשם והופך אותן למסך של חוטים בצבע כסף. אני עומד מחוץ למעגל האור שעושה הפנס, ומסתכל בחלונות של הבית של משפחת שיפמן.

בבמה מאז 21/4/07 6:19 

פאם פאטאל

/

פנקס לקחים אישיים למפקד

27049

מונולוג

אולם, הם מחכים שתחזור. לא כי הם רוצים, כי נאמר להם לחכות. השמש בנתיים התעוררה, קצת אחרי שכל החברים סיימו לפרק את המאהל. שקי השינה מסודרים הכל פינה, המזרנים בערימה. כמונו כמותם.

בבמה מאז 29/9/07 11:28 

שמעון בארי

/

פנתר יוצא ממרתף

27050

זכרונות

 

מונולוג

סיפור טוב מורכב מעבודת הסופר ומדמיונו של הקורא. ככל שהספור טוב, גירוי דמיונו של הקורא עז - וכאשר שניהם מתחברים, הספור ומרחב הדמיון שעליו הוא נע, מתרומם הקורא למצב של הנאה עילאית.

בבמה מאז 4/11/07 20:04 

קיטי פרלמוטר

/

פסאודולוגיה פנטסטיקה

27051

מונולוג

לפעמים, אני נעלמת ברגעים של אמת בתוך השקר שלך. וכשאני נעלמת, אני מתמלאת אהבה כלפייך. ואת, את תמיד שם כשאני נעלמת, נזכרת בי לרגע, וממשיכה בשלך. מה שהרגשתי כלפייך - מה שידעתי, כל האהבה, נעלמת בדיוק ברגע שאת מגיעה.

בבמה מאז 17/1/04 12:57 

נתיב בר-אור

/

פסאודו קתרזיס

27052

יסורים

 

מונולוג

כל הכתיבה של הקטע הזה נועדה ללחיצה חוזרת על בלוטות הדמעות שלי.

בבמה מאז 4/12/11 0:48 

אוריאל מור

/

פסגות

27053

ביקורתי

 

מונולוג

אין מנצחים במלחמה שבה אין לוחמים שפויים מצד שני ,לאן נעלם הנורמל ?

בבמה מאז 29/1/03 14:08 

מיטל גליקו

/

פסגת הפחד

27054

הומור

 

מונולוג

אני לא חושבת שיש משהו יותר מסוכן מלשחק סנוקר בנתניה, ואני אסביר:

בבמה מאז 26/3/04 21:56 

רוני שגיא

/

פסגת הפחד

27055

מונולוג

ככל שאני מתקדמת במחול, אני מובילה את חיי ומושה אותם מתוך תהום והפחד מורגש פחות מאיים ומוחשי, כי אני מגלה שבמהותו, הפחד הוא מעצמי. שלפחד שלי קוראים רוני.

בבמה מאז 5/12/07 23:58 

טלי פייביש

/

פסגת התהום

27056

הרהור

 

מונולוג

יש ימים שאתה הכי למעלה. בקומה החמישים של מגדלי עזריאלי מסתכל על כל העיר שגלויה לפנייך על כל מכאוביה. על פקקי התנועה המשתרכים לאין קץ, על הים הכחול שאין בו כל גבול הנראה לעין, על האוויר השחור שמיתמר מעל לארובות של רידינג, ממש ליד התחנה האחרונה של קו 63.

בבמה מאז 21/4/04 15:58 

טיפטיפון מהשלמיה

/

פסגת חיי

27057

אהבה

 

מונולוג

את בטח מהנהנת באכזבה, כי את אוהבת את השמאלץ ואפילו אם תכחישי לא תרכשי את אמוני בנושא הזה

בבמה מאז 9/10/03 21:53 

יריב ליברמן

/

פסוקו של יום

27058

מונולוג

את כל הציפיות שלי דחסתי על פני דף אחד שלם. ציפיות די ברורות. אני לא חושב שהן שונות כל כך משל אנשים אחרים. לסיים את התיכון, להתגייס, אחר כך ללמוד משהו באוניברסיטה, למצוא עבודה טובה, להתחתן, לגדל שניים או שלושה ילדים, ואז להזדקן בנחת עם אישה שתאהב ותדאג. זה

בבמה מאז 19/11/01 9:32 

יעל ויק

/

פסוקו של יום

27059

מונולוג

אני הולכת והמבט שלי נודד סביבי... שמש של סוף יום. עייפות של סוף יום. בגדים של סוף יום.

בבמה מאז 27/6/04 5:26 

סיון סלוצקי

/

פסח 2005

27060

זכרונות

 

מונולוג

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? ומה נשתנה השנה? חתונה אחת, שתי פרידות, וכלב.

בבמה מאז 15/6/05 2:46 

יעלי תמיר

/

פסח. כמה חורים

27061

מונולוג

מרור כורך. כמו איזו סדרת עינויים סינית. עם מטרה בסופה ותוך כדי. שליחים מסתובבים שם. מנבאים, טובלים, צועקים. אנחנו צוחקים עליהם בדיוק. תנועות בידיים ועם הפה, מרוצים מעצמנו. הם קולטים אותנו.

בבמה מאז 11/4/01 12:16 

עמליה סלומה

/

פסח מספר 21 בחיים

27062

מונולוג

"מה היא עושה? היא שמחה? היא עובדת קשה? היא יפה? היא צוחקת? היא מזדיינת? הלוואי ויכולתי לדעת שהזמן שם נעצר.."

בבמה מאז 27/7/02 13:40 

שושן פרא

/

פסטיבל בראשית 2004 - ההיזכרות

27063

מונולוג

"מה קורה", שאלתי אותו. "אני לא יכול להרדם", אמר הילד, "היה לי חלום רע". שאלתי אותו על מה חלם. הוא חלם שבאים מחבלים והורגים את כולנו. לקח לי רגע לחשוב מה עושים עם זה. לא, לא לדבר איתו על הסבירות שזה באמת יקרה לו. לא להתייחס בביטול. פשוט להסיח את דעתו. "א

בבמה מאז 14/3/05 16:57