New Stage | במה חדשה | רשימת יצירות מונולוג

אולי זו קלישאה, אבל לאהבה תמיד יהיה צד שני, פחות יפה, מכוער.
זה קורה כשהיא נגמרת כשאף אחד מהצדדים אינו רוצה בכך. זה קורה
כשהפרידה היא לתמיד, בעל כורחנו. זה קורה כשהפנוראמה מתמלאת
בכתמים ואחר-כך בדמעות שלנו-עצמנו. זה קורה כשאהובים מתים.

בבמה מאז 9/10/06 23:40

ליטל פרינסס

תגיד

26
הוא ואני

מונולוג

הלוואי שהייתי כמוהו, ידיד שלי מהצבא
שיש לו לב ענק,
שכמו מחורר חורים חורים,
והוא יכול לספוג כל כך הרבה אהבה
ולהשפריץ את כולה החוצה.

בבמה מאז 9/10/06 23:50

מאיה אינקה

זה יותר ממני?

27
כמיהה

מונולוג

אני פשוט מפחדת להגיד: אני לא מסוגלת לזה, זה יותר ממני...
אני רוצה את האפשרות להגיד, הצלחתי, אבל בחרתי להגיד לאותה
אהבה לא, אני רוצה את הבחירה, עכשיו כשהבחירה לאט לאט נהיית
פחות ופחות מושגת אני רוצה את זה יותר ויותר.

בבמה מאז 9/10/06 23:50

טל לול

עיניים זזות

מונולוג

חסרת ניקוטין- והסיגריות נגמרו,
חרמנית בטירוף- ואין את מי,
חיוורת מבדידות- ואף אחד לא בא.

בבמה מאז 9/10/06 23:43

חג ברקת

משמעות החיים

29
אמונה

מונולוג

אני מתבוננת בשמיים, רואה את התזוזה של העננים, חושבת לעצמי
מהי בעצם משמעות החיים!
אנחנו חיים בעולם רק פעם אחת! אין דרך חזרה, כל יום שעובר,
נשרף, נותר רק זיכרון... או מר או מתוק!

בבמה מאז 10/10/06 11:27

אורן לוינסקי

עוד יום שגרתי - מכתב פרידה

30
מכתב

מונולוג

יום ראשון בבוקר. עוד יום שגרתי כצפוי. סיפרת לי ביום שישי
שאתה מתכנן לצאת לך לטיול בדרום בסוף שבוע, כמו בכל סוף שבוע.
יום ראשון 11 בבוקר, אתה לא נכנס להאנגר. חשבתי טוב, אולי הוא
מאחר היום או שיש לו איזה משהו לעשות, לא נציק לו.

בבמה מאז 10/10/06 11:47

אנטואן א. פלרי

הבל

31
הרהור

מונולוג

ושאלתי את עצמי מתי מתחיל כאב בדידותנו, מתי החיים מתחילים
להכאיב לנו בעול משאם על צווארנו. אך לא מצאתי את התשובה, כי
ילדים בודדים ועצובים ישנם לרוב, ואולי מחשבות על מוות וקץ-לכל
אין להם עדיין, אך דבר זה אינו גורע מכאבם.

בבמה מאז 10/10/06 0:03

שוש זלמן

את הפה לשתוק

32
זכרונות

מונולוג

את הפה לשתוק.
את הפה לשתוק, כך אמא אמרה.
את הפה לסגור, כך צעקה.
הפה שרצה חיים.
הפה שרצה מזון לינוק.

בבמה מאז 10/10/06 13:42

ג'ניה מקגון

המחשב איציק

מונולוג

המחשב הוא כמו בן אדם וכל התוכנות והמכשירים סביבו הם חבריו.
נדגים על המחשב שלי, נקרא לו איציק למשל.
לאיציק שלי יש כמה חברים (נשמיט את העכבר, את המסך ואת המקלדת
כי הם סתם תקועים שם תמיד, הם כמו הורים ואח).

בבמה מאז 10/10/06 19:57

שרון קופר

רוץ

34
יומן

מונולוג

רוץ.
תרוץ רחוק. מהר יותר. תברח.
הטיפות האלה שיורדות עליך.
דם.
כספית.
חומצה.
תברח. מהר יותר. רחוק.

בבמה מאז 10/10/06 22:27

יוליאן אוורירי

קשר

מונולוג

כל פעם שאת מתקשרת

בבמה מאז 10/10/06 13:47

עמליה סלומה

ללמוד שפה זרה

36
הרהור

מונולוג

מתגעגעת לחופש הזה שהרגשתי כשהייתי איתה. לחוזק הזה של להיות
אחת איתה. לעוצמה של המילה הזרה, הכתובה והמולחנת איתה.

בבמה מאז 10/10/06 20:38

אורן לוינסקי

יומן - 21 באוגוסט

37
יומן

מונולוג

יום שני, 21 באוגוסט 2006

ואיך אנחנו מרגישים היום?
רע לי / קשה לי / חרא לי. מחק את המיותר.

בבמה מאז 10/10/06 22:48

ארמין ארבקייאן

הכלב שלי גוסס בערב שרבי

38
יומן

מונולוג

שיחת הטלפון מאימא בישרה לי רעות. אני לא מדבר עם אימא ובמיוחד
לא בערב.
הוא כבר לא יכול לעמוד על הרגליים, אמרה לי, הוא התחיל ללכת
במעגלים עם הראש בזווית מוזרה, כנראה משהו לא בסדר בראש שלו
אולי אירוע.
נסעתי הביתה כמו מטורף, לקחנו את הסמרטוט השחור לווטרינר.

בבמה מאז 10/10/06 22:48

דני אפל

מונולוג בחשיכה

39
אינטרוספקטיבי

מונולוג

הסיפור שלך משעמם. מתיש. אם ינסו לתרגם את התחושות שלי לצלילים
זה יישמע כמו פסנתר שמתרסק על תרנגול. למילון אבן-שושן שבבית
שלי יש עלילה יותר עמוקה. הסיבה האמיתית למסעות הצלב הייתה
להיפטר מכל מה שעלול לגרום לסיפור כזה להתקיים. ראיתי טלנובלות
עם יותר תחכום...

בבמה מאז 10/10/06 22:52

קליל רגב

קח

מונולוג

רציתי להגיד שאני משחררת אותך ואתה יכול ללכת.
רציתי להגיד שהחלטתי שאתה ילד גדול ואתה יכול לעזוב...

בבמה מאז 10/10/06 22:48