קארין סירץ

/

היום חזרתי לשגרה

181

חוסר אונים

 

מונולוג

היום חזרתי למציאות העגומה והיבשה שלי, קמתי בבוקר והלכתי לבית ספר, מה שלא עשיתי כבר זמן רב. מה אני צריכה לעשות במקום ההוא? לחפש ידע שלא יעזור לי בחיים?

בבמה מאז 28/6/07 18:19 

בן מזרחי

/

היום שבו חזרתי לכתוב

182

חוסר אונים

 

מונולוג

לכתוב עליה..זו מחלה..

בבמה מאז 12/12/09 13:01 

מעיין חמד

/

היכולת לקום

183

חוסר אונים

 

מונולוג

איך ממשיכים עם זה לנצח... איך זה לא נגמר לעולם...

בבמה מאז 24/4/06 12:47 

מייל מאפיה

/

היש בכם צדיק? עלק

184

חוסר אונים

 

מונולוג

זה שאתם קוראים את זה, זה לא אומר שאני "השארתי חותם", בעולם. אתם סתם חושבים בטח עכשיו שמי שכתב את זה סתם משועמם, אולי אתם צודקים, איך אתם יודעים אם יש פה מסר או לא?

בבמה מאז 13/3/05 15:58 

אליעד מנור

/

הישרדות

185

חוסר אונים

 

מונולוג

כל יום בחמש אחר הצהריים, ליד גן השעשועים הגדול, מול המכולת השכונתית, ראיתי אותה הולכת באטיות לעבר חלקת האדמה הקטנה עם מעט הדשא שהייתה שם. היא הייתה כפופה מעט, עם השנים גופה הלך והצטמק ועמוד השדרה לחץ.

בבמה מאז 9/8/07 2:07 

שחר גלבוע

/

הכאה על חטא

186

חוסר אונים

 

מונולוג

איפה המחשבה ואיפה השלמות? נפקדות. מסרבות להגיע! מסרבות להחזיר! מחכה למציאות שתכה בי. אלימות!

בבמה מאז 22/7/08 0:15 

להבה כחולה

/

הכדורים הארורים האלה

187

חוסר אונים

 

מונולוג

מקבלת סחרחורת מהכלום הבלתי פוסק בחיי... הכדורים, הכדורים הארורים לקחו לי את הכל, רק רציתי לכתוב זה הכל.

בבמה מאז 23/8/05 7:02 

נורי מורן

/

הכול הוא לקח, ממך

188

חוסר אונים

 

מונולוג

הוא לקח ממך, הכול השאיר אותך מצולקת. את פוחדת, תמיד כולם פתאום, דומים לו.

בבמה מאז 10/5/08 1:35 

נורי מורן

/

הכול ידוע, אך את לא יודעת

189

חוסר אונים

 

מונולוג

הכול מתנגן מראש,כתוב מראש את פשוט צריכה ללכת אחרי הכול, אחרי כולם לא אמורה להיות לך דעה משלך, ככה זה לא אמורה להבין, רק להמשיך הלאה בלי לחשוב, בלי להתחרט...

בבמה מאז 27/10/07 5:42 

אלה זאתי נאמן

/

הכורים

190

חוסר אונים

 

מונולוג

פיצוצים חזקים, יומיומיים, מקמטים את פניהם הזערוריות, רוויות העמקים. כמו חפרו בהן באתים. עוד יש סימני חלודה. ועיניים צרות בתוך החושך והזיעה והלחיים המפוחמות. צוחקות וקמוטות. (גם אני. בכפית חפרתי, להוציא את עצמי מהכלא הזה. בבשר.)

בבמה מאז 26/3/05 1:47 

לוסי סמיילי

/

הכלא שלך

191

חוסר אונים

 

מונולוג

לפעמים הכאב כל כך חזק שאינך מסוגל לבכות...

בבמה מאז 11/4/06 22:51 

ענבר שוקר

/

הכלוב הכסוף שלי

192

חוסר אונים

 

מונולוג

רציתי להגיד לך את שחשבתי, רציתי לספר לך את שרציתי, רציתי... לא ידעתי איך. כששאלת - לא עניתי. לא ידעתי מה לענות, לא רציתי לענות. הכל הסתבך לי בראש ושוב עלו כל הפנטזיות... ואתה מחכה לתשובה ורואה אותי הולכת לאיבוד ולא יודע איפה או למה...

בבמה מאז 28/6/05 13:08 

חן מרשמלו

/

הכעס

193

חוסר אונים

 

מונולוג

אני מניחה שלאהוב אותך, לא אהבתי מהתחלה. את הרי יודעת כמה אני שונאת אנשים פסימיים. אבל נקשרתי, אלייך. כן, נקשרתי אלייך.

בבמה מאז 28/12/04 1:54 

פרנצ'סקה טורז

/

הם

194

חוסר אונים

 

מונולוג

אין. אבל לי זה לא יקרה. הפעם התחבאתי טוב מדי.

בבמה מאז 3/7/07 19:43 

נעמה גלר

/

הלו, יש כאן מישהו?

195

חוסר אונים

 

מונולוג

אני בדיכאון. אני שוכב על המיטה. לבד. בחושך.

בבמה מאז 10/10/04 19:43 

כרובי יו

/

הלוואי וידעתי איך

196

חוסר אונים

 

מונולוג

לא ידעת איך לעמוד בזה, איך לנשום. הרגשה של חנק עטפה אותך, כאילו היית באיזשהו וואקום. "אז..." לחשת בלי אוויר, "דוקטור... מה קורה עכשיו?" הוא לא היישיר מבטו אלייך. "מחכים..." ענה.

בבמה מאז 16/4/05 1:41 

סיון דניאל צפריר

/

הם משגעים אותי!!!

197

חוסר אונים

 

מונולוג

אני שונאת שהם מתנהגים ככה... כאילו אני איזו תינוקת או משהו. כאילו צריכים לשמור עליי מכל דבר שקיים! אני מסוגלת להסתדר טוב מאוד לבד, גם בלי העזרה שלהם. אני מכניסה אותם לחיים שלי יותר ממה שרוב האנשים מכניסים את ההורים שלהם.

בבמה מאז 21/6/07 16:54 

נורי מורן

/

המבט התמים כבר לא קיים

198

חוסר אונים

 

מונולוג

המבט התמים שלי המבט שלי איבד את התמימות בו המבט שלי מראה כאב מבט אחד בעיניים שלי

בבמה מאז 15/7/07 16:58 

אמיר סוריזון

/

המיטה צריכה חיבוק

199

חוסר אונים

 

מונולוג

אבל מחשבה זו ננטשה עקב 4 ספרות זוהרות על פני הממיר, שבישרו לי שמכל שעות היום (והלילה), בחרתי לקום בשעה הכי לא מתאימה. לקום? לשם מה...? להשאר לישון? גם שם אין נחמה...

בבמה מאז 3/4/06 11:27 

רונה תרז

/

המכשפה וארון הבגדים

200

חוסר אונים

 

מונולוג

העיניים נפוחות, הפנים עייפות, עצובות וזקנות, חשוך פה בארון שלי, חשוך וקר, זה מה שעושה אותו כל כך מזמין, כאילו קורא לי: "בואי ילדתי, בחיקי תמיד יהיה לך מקום."

בבמה מאז 31/10/04 4:20