ענבלי קורן

/

הפרפרים נעלמים בסוף?

181

געגוע

 

סיפור קצר

שתית את הבירה שלך, חצי גולדסטאר. ואיך לא, מרלבורו אדום ביד. חייכתי קצת.

בבמה מאז 14/7/06 18:39 

שני דוד

/

הצרחה שבשקט

182

געגוע

 

סיפור קצר

הוא מסתכל, ושותק. אני מרגישה את עצמי מתמלאת.

בבמה מאז 5/2/06 15:43 

אמבר פי

/

הקוסם

183

געגוע

 

סיפור קצר

פגשתי אותו ביער. אני זוכר איך הוא בא אלי ואמר: "אורן, למה אתה בוכה?" ואני הרמתי אליו עיניים אדומות ונפוחות ואמרתי שהלכתי לאיבוד, שאמא כעסה עלי בגלל שהרסתי את הנעליים החדשות, ושהיה לי שוקולד והוא נפל על הרצפה.

בבמה מאז 16/4/06 21:05 

הגר בראל

/

הרגלים מגונים

184

געגוע

 

סיפור קצר

"משהו אחר יהרוג אותך הרבה יותר מאוחר", אני מנסה לפרוט על מיתרי יצרי-ההישרדות האנושיים. אם לי יש כאלה, אז גם לה.

בבמה מאז 23/4/06 20:05 

חמוטל רענן

/

הרומן של סיימון ומיין

185

געגוע

 

סיפור קצר

מעולם לא סיפרתי לך על אודות אותו ערב ארור. בתחילה לא יכולתי להגיד דבר מחמת הזעם והדמעות שחנקו את גרוני ותחושת ההשפלה בכל פעם כששחזרתי לעצמי את מה שקרה ואתה מעולם גם לא שאלת. מאוחר יותר כבר לא יכולתי לספר לך, כי הקשר נותק וחשתי מטופשת להתקשר אליך

בבמה מאז 5/4/06 12:57 

מיסטרי דאק

/

השבוע הראשון עבר כל כך מה...

186

געגוע

 

סיפור קצר

"כל דבר רק הזכיר לה אותו יותר וגרם לה לבכות. הכדורסל שלו, שהיה זרוק מאחורי השולחן במטבח. משקפי השמש שלו שנשארו בכיס של המעיל... היא התכרבלה בכורסה שהוא הכי אהב ובכתה. גשם התחיל לרדת והיא הרגישה שהעולם בוכה איתה, כי עולם בלי רונן הוא עולם עצוב..."

בבמה מאז 19/6/04 18:29 

תמי-לי יפה

/

השיחה ש(עוד) לא התקיימה

187

געגוע

 

סיפור קצר

רק שאלה אחת ריחפה מעל הסיטואציה הלא נוחה הזאת: למה?

בבמה מאז 13/6/09 19:01 

שובי לה

/

השיר שלו

188

געגוע

 

סיפור קצר

עכשיו, כשהשיר הזה מושמע שוב ברדיו, ואת מחכה בציפייה לדעת מתי הוא יחזור. יחזור אלייך, ואת תגידי לו עד כמה את מצטערת, ושטעית בהחלטה הסופית שלך לגביי האהבה, וזו עדיין אהבה מבחינתך.

בבמה מאז 2/9/07 23:38 

ענבל סלם

/

השמנה והרזה

189

געגוע

 

סיפור קצר

האנשים בעולם מתחלקים לשני חלקים. אלה שיכולים להרשות לעצמם לאכול כמה שהם רק רוצים ולא לעלות גרם אחד, ואלה שבוהים בהם מהצד וחיים במעין דיאטה מתמדת שמתחילה כל ארוחת בוקר, ונגמרת כל ארוחת צהרים. היא שייכת לחלק הראשון של העולם.

בבמה מאז 6/4/04 1:00 

אורי גפני

/

השמש מעליה

190

געגוע

 

סיפור קצר

שמתי לה את הפנים שלי בשקע צואר-כתף ובכיתי פנימה שלא ישמעו, והיא נישקה לי את הדמעות והפנים והשיער ורק אמרה "מותק, את מותק, תבכי חופשי, מותק".

בבמה מאז 22/12/04 13:19 

עמית הופר

/

השקט

191

געגוע

 

סיפור קצר

והאם אף אחד לא ראה את השקט? האם אף אחד לא ראה את הנשמה הזועקת?

בבמה מאז 16/4/05 12:13 

בק הובר

/

השקט הרועש

192

געגוע

 

סיפור קצר

הייתי רוצה ממש בדקות אלה לקחת את עצמי ולעוף מכאן. הייתי רוצה שלא הכל יפול על הכתפיים. רוצה את ההרגשה, לא רוצה לקנאות באחרים, להיות עצמי ולהצליח בזה. ואני בדרך הנכונה.

בבמה מאז 27/3/06 11:09 

לין קים לי

/

התמונה האחרונה

193

געגוע

 

סיפור קצר

תחנת הרכבת עמדה כמעט שוממת מאדם...

בבמה מאז 1/5/04 17:57 

ציפור עט

/

התעוררות

194

געגוע

 

סיפור קצר

עשר וחצי, טורק את הדלת בצער. מתהפכת לצד שני. זה כבר גובל בשערוריה. נמנום מתוק מעורפל ממוסטל. דבש ניגר על העורף, מנטף את דרכו באיטיות, בצמיגות, לעבר הגרון, עין ירקרקת מביטה בה קרוב. קרוב כמו עין של ציפור, ללא ריסים, ממצמצת ללא עפעף, שפתיים בשרניות עגול

בבמה מאז 28/8/05 11:49 

הייזי מיסט

/

ואיך תוכל?

195

געגוע

 

סיפור קצר

אני יושבת באוטובוס, מביטה מבעד לזגוגית, מביטה ולא מביטה. מרימה מעט את החלון, מניחה לרוח לחדור מבעד לחריץ, ואולי לאסוף איתה את תחושת העצבות שאחזה בי בבוקר, ולא הרפתה עד עכשיו.

בבמה מאז 11/12/03 22:56 

גאיה בר

/

ואני בסך הכל ביקשתי אהבה....

196

געגוע

 

סיפור קצר

אני זורקת 4 קוביות קרח לכוס הוויסקי וחושבת עליך. איפה אתה עכשיו, מה אתה עושה? אולי ישן? ישן לבד או ישן מחובק? אני מקווה שלבד.

בבמה מאז 1/12/04 19:17 

סאולי כבירי

/

ואני עוד בן חמש-עשרה

197

געגוע

 

סיפור קצר

אבל אני עדיין כאן (יושב לי על הכיסא. על קצות אצבעותיי.) מחכה שיחזרו. ואני עדיין בן חמש-עשרה.

בבמה מאז 30/8/05 23:43 

אלייז'ה דורטמונד

/

וזה הולך ככה...

198

געגוע

 

סיפור קצר

היא הייתה לבדה... וזה הולך ככה... דנה תמיד הייתה זאת שכולם מסתכלים עליה, הבולטת בחבורה. אנשים אהבו אותה, היא אהבה אנשים והחיים התנהלו להם בנוחות. בלי שיציקו לה, בלי שתציק לאחרים.

בבמה מאז 17/3/06 12:32 

טל סטנפורד

/

וכשהשנים עוברות להן

199

געגוע

 

סיפור קצר

מחפשים את אופק החלומות הנשכחים, ומוצאים ילדות נטושה.

בבמה מאז 16/8/08 11:16 

לוסיה אנטוניה דה לה וגה

/

ולפעמים

200

געגוע

 

סיפור קצר

רוב הזמן אני בסדר. רוב הזמן אני חיה עם הכאב ושותקת. אבל יש פעמים, כמו עכשיו, שקר לי, ואני כל כך רוצה אותך פה שוב כדי לחמם אותי.

בבמה מאז 26/11/05 17:32