רתם קיני

/

ייסוריו של נוצרי לא-פנאטי

16261

מונולוג

. ישו יא בנזונה תראה להם את עצמך. אני לא יכול להיות פה יותר. מאנייק. כמה שהשקעתי בלנסות ללמד את כולם את מה שאתה מעביר לי. בן האלוהים עאלקי. אם הם היו יודעים שאלוהים היה אבא מכה, ושהבן שלו גדל להיות כזה חרא

בבמה מאז 19/5/03 8:52 

דנה כספי

/

ייסורי האהבה

16262

אהבה

 

מונולוג

"את הסם היחיד שלי" היית נוהג להגיד, ובכן אם אתה הסם שלי אהוב יקר אז אני נרקומנית ללא תקנה שבכל רגע רק מחכה למנה.....

בבמה מאז 27/12/04 15:00 

אנה הארט

/

ייסורים

16263

מונולוג

היא ממשיכה להתבונן בדמות הגועלית שנשקפת אליה מהמראה - הדמות ההיא זרה לה. היא מרכינה את ראשה אל הכיור ומקיאה את נשמתה. לאחר מכן היא שותה מים ולמרבה ההפתעה מחייכת בסיפוק.

בבמה מאז 2/8/08 9:45 

שחר גימל

/

ייעוד

16264

התבגרות

 

מונולוג

השאיפה שלי, נכון להיום, היא לעבור את הגיבוש של השייטת, ואני בהחלט מתכוון לתת את כל כולי במטרה להגשים את החלום. חברים שלי מהכיתה יכולים להעיד על זה שהתחרפנתי לגמרי, כשהם ראו אותי רץ בשיא המבול לפני שבוע

בבמה מאז 14/1/04 17:41 

נוטרימנטום ספיריטוס

/

ייעודי

16265

אהבה

 

מונולוג

שוטו הקפוא של אוויר הלילה מכה בי בסילוני כפור עם כל צעד נחוש, ומזכיר לי שמולדתי לא שייכת לאיש.

בבמה מאז 1/12/03 22:27 

אורן גולדפינגר

/

יישלח אליהו הנביא לגמילה דחוף!...

16266

מערכון

 

מונולוג

זהו! מישהו צריך להגיד את זה. תחשבו על זה. כמה פעמים החליפו לו את הכבד, לשיכור הזה?

בבמה מאז 19/4/04 17:21 

עופר הייט

/

יכאב

16267

אהבה נכזבת

 

מונולוג

כשאתה לבד וחושב עליה, אתה תוהה אם המחשבה עלייך עוברת במוחה מפעם לפעם, ותמיד תגיע למסקנה שלא. אולי בגלל זה אתה רוצה להיות לידה... שתרגיש בנוכחותך... שתדע שאתה עדיין שם... שמדי פעם תעבור המחשב עלייך במוחה... ושלא תשכח אותך

בבמה מאז 24/6/04 15:27 

א. רון

/

יכול להיות

16268

אהבה נכזבת

 

מונולוג

אין לי מושג למה זה קורה, מה שאני יודע זה שזה תמיד אותו דבר, הכל טוב ואז ללא כל התראה מוקדמת בום.

בבמה מאז 29/5/03 18:22 

אן מלודי

/

יכול להיות שזה נגמר.

16269

מונולוג

אני אשנא את עצמי על זה הרבה, וייקח לי זמן להתגבר,

בבמה מאז 21/8/03 10:58 

דניאל זילבר

/

יכול להיות

16270

אהבה נכזבת

 

מונולוג

יכול להיות שהיינו עולים על מונית חזרה הביתה, אלינו לדירה, קורעים את בגדינו מעלינו בתאווה ומתעלסים עד הבוקר הבא, בלי מילים, כמו שתי חרשים אילמים בריקוד טנגו לא נגמר, מחבקים בכל הכח ומפחדים לעזוב, מבטיחים זה לזו עד סוף העולם, עד סוף הימים, עד כלות הנשימה.

בבמה מאז 24/3/04 16:27 

שוקן פלדמן

/

יכול להיות

16271

מונולוג

יכול להיות שאני צריך להסתכל על זה בצורה שונה. כל הצוות של בית החולים הרי ממליץ בחום. אולי זה באמת רק ענין של פרספקטיבה. הגישה הרי הוכיחה את עצמה כל כך הרבה פעמים, לא סתם אנשים אומרים את זה.

בבמה מאז 8/4/04 3:26 

טל אורי

/

יכול להיות שאולי חלמתי את הכל

16272

חלום

 

מונולוג

מסר לאחור, מין המוות, מהאחרי, חלמתי על פיגוע, הרבה פיצוצים, היד שלו נפצעה הבוקר בדרך, באוטו, דיברו וקישקשו פוליטיקה ורק מילה אחת חזרה על עצמה יותר מהרגיל, יד... "יד קשה", "יד ימין לא יודעת מה יד שמואל עושה", "יד רכה", "יד לתת"

בבמה מאז 31/8/05 11:37 

עומר שקד

/

יכול להיות

16273

מונולוג

"זיעה, קרה, נהייתי המום, שוב אני באותו המקום..."

בבמה מאז 9/5/10 10:40 

עדי למד

/

יכולנו להיות זוג טוב, אתה ואני

16274

מונולוג

ואז היינו יושבים על הספה ורואים איזה סרט ישן בכל זאת, הייתי יושבת לבד כי אתה לא אוהב סרטים שחור לבן

בבמה מאז 31/12/05 22:00 

רון תמם

/

יכולת

16275

געגוע

 

מונולוג

יכולת להיות הנסיך הקטן יכולת להיות הנער השוחה אל קצה השני של הנהר אתה יכולת להיות הבחור, שמוריד עבורה את הפרי מהעץ להיות מי שקוטף את הפרחים

בבמה מאז 27/5/05 20:49 

מעין שקד-מרטון

/

ים

16276

מונולוג

לדעתי הים הוא קצת כמו אבא שלי,אני לא זוכרת אותו רק יודעת שבחיים שלו הוא עשה כמה טעויות.אבל הוא היה מוכו לכפר עליהן ואני הייתי אחת הכפרות שלו.

בבמה מאז 15/12/01 11:22 

רותם צור

/

ים

16277

מונולוג

מים תכולים והשמש משתקפת מבריקה ומסנוורת לפרקים.

בבמה מאז 4/7/03 5:04 

ענת אדרת

/

ים

16278

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אני מתגעגעת לים

בבמה מאז 29/9/03 23:03 

סיון אביבי

/

ים

16279

מונולוג

תמיד אהבתי ים. תמיד התחברתי אליו. תמיד הרגשתי איך לטוב ולרע, העוצמות שלו מרגיעות אותי, משחררות אותי, מוציאות אותי החוצה לחיים. הייתי חולמת בו, שוכבת על החול הרך שלו, מביטה במים, ושואבת אנרגיות. הייתי באה, נושמת את מנת האושר המלוח שלי, וממשיכה הלאה

בבמה מאז 3/10/03 12:37 

וואיה פינגוין

/

ים

16280

הרהור

 

מונולוג

אורות תל אביב מנצנצים מאחורינו, ואף על פי המרחק הפעוט כל כך מבוהקם של החנויות, המלונות ושלטי הרחוב של העיר, אני נמצאת באי צר של שקט שרוחבו כולל את שטיח החול הרך ואורכו אורך החוף של אסיה, אפריקה ואירופה כולה.

בבמה מאז 6/1/05 11:35