|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
שלי. החבר של / עשרים ותשע - למה יש מחסור... 163ארצישראל מונולוג יושבת בחורה, ביד אחת היא יש לה בננה וביד השניה היא יש לה זין
שהיא צריכה להביא אותה בהשוואה | בבמה מאז 25/12/01 20:47 סטלה קובלסקי / פורים 2001 164ארצישראל מונולוג אנחנו אובדים לנו בשקט בעולמות של מספרים ותגים, שמות
ומסגרות... | בבמה מאז 29/9/01 18:41 ג'קי ג'קובסון / פותחת תיק בבקשה 165ארצישראל מונולוג בתא הקטן יש סיגריות "פאל-מאל" לייט ופלאפון. ועוד כמה עשרות
אגורות שהתעצלתי להכניס לארנק. וטמפונים.
נאמר כבר הכל.
אין לי מה להוסיף לזה. | בבמה מאז 3/10/05 12:11 לי צנג / פיגוע 166ארצישראל מונולוג זהו מכתב פרידה. לאדם לא קיים, ולהמון אנשים, שהיו קיימים.
אני נפרדת מאיש שלא הכרתי, אבל יכולתי להכיר, מאישה שלא פגשתי,
אך יכולתי לפגוש, אם רק...
אם רק הוא והיא לא היו מתים. | בבמה מאז 6/4/02 5:03 מרי קורין / פלונטר 167ארצישראל מונולוג אישה הרה חצתה מחסום. המים ירדו. התינוק נולד מת. הצבא שתק.
רק חייל בודד הביט על המחזה מהצד והזדעזע. הוא לא דיבר, כמובן.
הרי מי ירצה להקשיב לחייל פשוט...
אנחנו אשמים? אולי. | בבמה מאז 14/5/07 5:37 ילדה (קצת) קשה / פצועת מלחמה 168ארצישראל מונולוג כל היום רועדת בכל הגוף מרוב הפחד מהתמונות...מהמראות...
שתוקפים את העיניים בכל פעם שיש קצת זמן לחשוב! כלואה פה עם
כאב ראש ועיניים ולא יודעת מה לעשות! | בבמה מאז 17/4/02 11:34 רועי בלום / פרה מנוקדת 169ארצישראל מונולוג השאלה היא פשוטה ולפעמים אינה קיימת, | בבמה מאז 30/4/04 19:28 נילי קיסרי / פרחים 170ארצישראל מונולוג נכנסנו למכונית. תמונות מעורבות של פרחים וכותרות. הגשם החל
לרדת שוב, מגבי המכונית בקצב קבוע מצד לצד, מנסים לנגב,ללא
הצלחה,את טיפות הגשם הזורם, כמו דמעות.
"הגידו חבריה מדוע..." | בבמה מאז 29/1/04 0:26 מאירה תמיר / פרסומות 171ארצישראל מונולוג אז מה? אולי כדאי לי לחכות לנהירה הגדולה, למאמינים שיבואו
להפריח את השממה?
אולי אני רוצה לברוח בדיוק כשבאה הישועה?
לא, זה בטח בדיחה, אני חושבת לעצמי,
וקופצת לבקר באתר הבא | בבמה מאז 1/5/04 19:04 שיר אלוני / צו, מאת ? 172ארצישראל מונולוג אולי הדרך אינה ארוכה באמת. אולי זאת היא רק אשליה, שחודרת לי
אל העצמות ורוצה להכניעני... | בבמה מאז 16/4/02 4:30 א. י. ל. / צוואה 173ארצישראל מונולוג הסתכל איפה שאתה עומד בן, תסתכל ותגיד לי עם אתה רואה את מטעי
הזיתים הסתכל והגד לי אם רואה אתה את ההמון הצובא בתפילה על
השמיים בכותל המערבי | בבמה מאז 14/11/05 8:56 אורן דוד / צייר לי ארץ 174ארצישראל מונולוג רציתי לספר לך, ראש הממשלה:
בגיל שש למדתי לצייר את ארץ ישראל.
אני מבליט כמו כולם את חיפה, יודע בעל פה איפה אילת, מתקשה
במיקום ירושלים והכנרת כל פעם נראית אחרת. | בבמה מאז 15/12/05 12:06 נתי דוידי / קום והתעשת בארץ 175ארצישראל מונולוג קום והתהלך בארץ ++
כי גידלת בטן שאתה כבר לא מסוגל לסבול, השומן נרקב לך בורידים,
אתה עצבני ולחוץ, מתוח וכעוס, נותן סטירות לילד, נוזף בקופאית,
יורק עשן סיגריות, נואף בוגד וחומד, נאכל ומתייסר, דואג ודואב. | בבמה מאז 23/7/03 3:05 גל שני / קרבי זה הכי - אחי 176ארצישראל מונולוג ילד... זה המכתב האחרון שאני כותב לך... מכתב אחרון - כי לא
יוכלו להיות אחרים. חייל... זה ההספד האחרון שלך... הספד אחרון
- ותוכל לפרוש למנוחת עולמים. | בבמה מאז 21/4/02 18:47 ג'פרי דירדן / ראיתי פיגוע 177ארצישראל מונולוג ראיתי קירות אדומים, ספק מדם ספק תפאורה, כבר אי אפשר לדעת..
ראיתי חלונות מנופצים, שולחנות הפוכים, רחוב שלם קצת מעוות
מסתיר את עצמו בחשכת הלילה המבורכת. | בבמה מאז 8/3/02 18:15 אייל נחמן / רגע לפני 178ארצישראל מונולוג על סף מלחמה - לא נחוצה היא
רציתי ללכת רציתי לומר
כמה דברים שעליהם חשבתי
אם תחפשו לא אהיה פה מחר | בבמה מאז 21/4/04 23:31 שיר אלוני / רולטה ישראלית 179ארצישראל מונולוג אלה הן מחשבותיה של נערה צעירה, בת 18, ירושלמית, שהיום אחותה
הגדולה ניצלה מהפיגוע במרכז העיר, וניצלה מהרולטה הישראלית. | בבמה מאז 22/3/02 7:27 קופי דה שיט / ריק 180ארצישראל מונולוג אבל אני אוהב את קול המואזין בארבע בבוקר, כשעוד חשוך והכל
שקט. קול השירה הצרודה והעייפה אך עם זאת חודרת עצמות כמעט כמו
הרוח הקפואה שנושבת עליי כשאני נמצא בעמדה המסריחה הזאת. | בבמה מאז 7/8/02 9:10 סתם אחד / ריקנות 181ארצישראל מונולוג תנו לי משהו עצוב. עצוב עצוב, בסיסי ביותר. לא איזה רב-אנס שלא
נשפט, או ילד שנחטף, לא בורסה מתמוטטת או פלסטינאים רעבים, תנו
לי משהו שורשי, תנו לי לאהוב ולכאוב, כדי שאוכל לשוב ולכתוב את
השמאלץ הרומנטי שלי. תנו לי סבל אמיתי, כאב לב הכי חזק שיש,
ותקבלו בחזרה ש | בבמה מאז 31/7/01 13:53 ליידי בלוז / רק אימא 182ארצישראל מונולוג אני רואה בבעתה דרך החלון הרכבת כיצד דלת הרכבת נפתחת ואנחנו
במהירות של ברק חותכים את שיחי ההרדוף. כהרף עין מתחלף ריח
התפוחים בריח של אסון. אני מזנקת ממקומי יכולה לחוש בתנועותיי
והן איטיות יד אחר רגל. ובו זמנית רואה שתי גופות מרוטשות
נעלמות מאחור | בבמה מאז 20/6/01 6:59
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
אני לא מבין את
זה, אני חייב
לקרוא לעצמי בשם
של חיה מפגרת
כדי שיאשרו לי
סלוגן?
בן אנוש וגאה
בזה |
|