נטלי אהרוניאן

/

ארוחה אצל סבתא

161

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

האורז הלבן עם חתיכות תפוח-האדמה עליו, חורמסבזי חמוץ, מרק שעועית שאני הכי אוהבת, הכל מהביל, ורק מחכה לנו. צלחות עמוסות בירק מכל סוג, סלטים, פשטידות, ורואים תמיד שסבתא משקיעה בכל תבשיל את כל האהבה שיש לה (ותמיד נשאר לה עוד הרבה בשביל החיבוקים בין לבין).

בבמה מאז 27/2/04 16:27 

מרים גרוף

/

אשה בגהינום

162

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

חשבתי אז שזה גהינום, טעיתי בגדול. יש גהינום ויש גהינום. אחרי שבני חזר והוציא עלי את התסכולים והכעסים, הוא הלך בלי שלום. אז הבנתי מה הוא באמת גהינום. הייתי בתוכו, להבות צצו מכל פינה, הקיפו אותי.

בבמה מאז 22/6/06 14:09 

רוני קרת

/

אשתו של אלוהים

163

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הישרי מבט אליי! נו, אליי! אני רוצה אותך ככה, אחרי התקף של עצבים, אחרי התמוטטות. תבכי, רק כך אני יודע שאת באמת. תבכי יפה שלי, עד שתיחנקי מהן. אני אמחה את דמעותייך ואחבוש את פרקיי ידייך.

בבמה מאז 21/2/04 11:55 

טל בן-אמיר

/

אתה!

164

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

שברת את רוחי יום אחרי יום, צעקה אחרי צעקה, שתיקה רועמת אחרי שתיקה רועמת. לא הייתה לך זכות.

בבמה מאז 9/6/04 17:28 

רועי אזולאי

/

את המונולוג הזה כתבתי למי...

165

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הלוואי והייתי יכול לכתוב אותך כשיר , בנגיעות אחרונות בזיעה של גופי , הלוואי ויכולתי לאהוב אותך כמו שאהבת אותי , הלוואי והייתי חצי מעצמי , גרמת לי לבכות עלייך , את יודעת עכשיו , אם את בטח שומעת בקברך טמון מכתבך

בבמה מאז 21/8/03 11:19 

אחרי החיים

/

אתי

166

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אתי: כשאת קוראת את השורות האילה אני כבר לא בחיים רק רציתי להגיד לך ש...

בבמה מאז 3/9/03 10:59 

אוריאל זוהר

/

את לא באמת קיימת ילדה של...

167

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אני המצאתי אותך כדי שאוכל להגיע לדרגות של השראה שלא היו לי כמותן קודם. המצאתי את דמותך ובניתי אותה כמו פאזל, קוביות קוביות, עיגולים עיגולים, כמו בניית הגולם בפראג.

בבמה מאז 18/7/08 13:38 

צלילושקה אורי

/

את שאהבה נפשי

168

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

ואז בא אלוהים. הוא לקח אותי, בכרכרתו השחורה, ישנה אבל טובה. הוא יצא מגבולות גן עדן. נופפתי לו, עם עצבות נוראה. הוא לא ראה. הוא לא ראה אותי...

בבמה מאז 27/10/04 1:33 

שיר אלוני

/

בא לי למות

169

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

זה חופש, תגידו לי? עצמאות? חירות? לא, זאת עבדות לנסיבות שאני חיה בהן. נמאס לי.

בבמה מאז 28/4/05 19:53 

שניר סבון

/

באמת שהייתי

170

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

לו היה לי באותה השניה כדור בקנה האקדח הייתי עושה את זה אם הייתי על גג עזריאלי הייתי קופץ באמת שהייתי

בבמה מאז 8/6/05 13:07 

עינב רפאל

/

בבקשה שיהיה רע

171

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

בוא נזדיין, מה כבר יכול להיות?

בבמה מאז 28/2/03 4:18 

מיזנטרופיק ג'סטר אוף גאד

/

בדידות

172

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אינני מאמין עוד בנחיצותה של חברה. אינני מאמין עוד כי תמיד טובים השניים מן האחד. הדבר היחיד בו עודני כן מאמין הוא אני עצמי וכל מה שאנוכי מייצג.

בבמה מאז 26/6/03 10:57 

סול גלמן

/

בדידות

173

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אתה שומע את קולות האנשים שבחוץ ואתה עדיין לא רוצה לצאת רגשות הבדידות אולי חונקים אבל הכעס כובל.

בבמה מאז 20/10/01 15:45 

שיר אלוני

/

בדידות

174

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

כשהדף הלבן מולי והעט בידי, אני חייבת לכתוב

בבמה מאז 27/12/01 0:52 

ערפדית בודדה

/

בדידות אינסופית

175

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

מוזר איך השורות להן מאלהין לאחר כמה סיגריות מגולגלות, במה אני לא יודעת, וגם לא רוצה.

בבמה מאז 14/9/01 23:02 

שמ נה

/

בהמה

176

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אנחנו משוכנעות שאלף, אנחנו יותר חכמות מכולם

בבמה מאז 21/5/07 8:34 

טושטוש שרון

/

בוא הביתה

177

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הריח שלו עדיין עלי. אני יכולה לנשום אותו, להרגיש אותו. אם רק יכולתי להישאר איתו בחיבוק העז הזה עוד קצת, אם רק יכולתי להצמיד אותו שוב חזק אלי ולעצום עיניים.

בבמה מאז 21/3/04 18:30 

אורי א''י

/

בודד בארץ הונגריה זרה - ע...

178

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

כמה אפשר להיות לבד, עם מפה והגה ביד. כמה אפשר בארץ זרה לבד - למי שרגיל ללכת יד ביד. כמה ערים ,כפרים ואתרים אוכל לגמוע - עד שישבר לי המד ? כמה שאני כבר מתגעגע ללכת יד ביד ולבחור מתי להיות לבד- לעד .

בבמה מאז 20/9/04 9:03 

סופרמן

/

בול- me ?

179

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אוכלים כמה שרוצים (גם כשלא רוצים). אוכלים בלי לעשות חשבון, כי הרי ברור שנקיא את הארוחה הזאת, וגם את הבאה. עניין הטעם. החלק בו הכי נהנים מהאוכל הוא בעודו בפה, קרוב לבלוטות הטעם. כשאתה מקיא באופן קבוע אתה אוכל מהר ולכן ההנאה מהאוכל היא פחותה, לפחות בדרכו פ

בבמה מאז 1/1/02 2:58 

נורן בי

/

בועה

180

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

הוא רצה לשכוח, להתעלם ולמחוק את כל הקושי והכאב, רצה לברוח למקום נקי, מלא בכל טוב, מלא בחופש, בריק, בפשטות.

בבמה מאז 8/8/06 15:36