|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
שי שגיא / בחירות 161התבגרות מונולוג פרי אבהתם אך לא תמיד מבחירתם גזר את דינך.
אתה נבחרת ואין ספק שזהו אינו מטען קליל להיות נציגם החמרי
לדבר כה גשמי כאהבה.
באמרי כי הם גזרו את דינך אינני מתכוון שהיו להם כוונות לא
טהורות או לא ראויות, אך אין ספק שמחשבה שקולה יותר היתה מניבה
תוצאה אחרת. | בבמה מאז 29/8/04 10:22 נורי מורן / בטוב וברע את כאן. 162התבגרות מונולוג את שם
בטוב וברע
נותנת חיבוק
חיבוק מלא אהבה | בבמה מאז 11/9/07 12:14 יעקב ישי / בטרם אצא 163התבגרות מונולוג בטרם אצא אל המסע - אסתכל
הרק אתמול חשבתי אחרת
לצעוד בשבילי החיים לעצמי תיארתי | בבמה מאז 21/8/05 16:34 אנג'ל מישה / ביום שבו התחילו החיים, הח... 164התבגרות מונולוג "ביום שבו התחילו החיים, החלה האומנות. במקום שבו נחשף כאב,
קיימים פרצי רגשות. ברגע שבו נחשפת לעולם, יש פתאום מה לומר.
לא רק לך על העולם, אלא גם לעולם עלייך. כך אני רואה את
הדברים. תמיד ראיתי את הדברים כמו שהם." | בבמה מאז 15/7/07 22:23 נטע גימל / ביום שהפסקתי להיות בלונדי... 165התבגרות מונולוג ושכבר יותר מעשר שנים אבא שלי לא עשה לי "אוירון",
אולי כי הוא יודע שהשמיים הם גבול בשבילי, | בבמה מאז 9/4/02 19:21 נמרוד אבישר / ביטוח פנסיוני 166התבגרות מונולוג היום, היום אתה לא שקט אם פספסת את הסיטקום שאתה אוהב
בטלוויזיה. צו מילואים שובר שגרה, אתה מנסה להתחמק ממנו -
השגרה שלך לא רוצה להישבר, יש סרט חדש שרצית לראות. שלא לדבר
על זה שתפספס את הסיטקום, כבר לא עושים אותם כמו פעם, כמו
חברים או סיינפלד, אבל בכל זאת. | בבמה מאז 21/6/08 22:26 עינן לובן / בים המילים 167התבגרות מונולוג קירות מתמוטטים וקורסים ואני אתם.
בתוכי מתפרקת והאור חודר.
כעס מתפרץ, כאבים עולים, חולי עצב ורגשות קשים.
זורקת החוצה משליחה על הסובבים ויודעת, שהכל מקורו בפנים.
לומדת לקבל עצמי מחדש, להכיר מי אני באור. | בבמה מאז 2/1/05 2:43 אפרת יעקוב / בין גשם לגשם 168התבגרות מונולוג הם בטח מסתכלים עליי ואומרים שאני לא בסדר.
כשאני מצלמת אותם בעיניים שלי והם מגחכים, אומרים שהמצלמה
רועדת ואי אפשר בכלל לראות כלום מעבר למסך. | בבמה מאז 8/6/05 16:19 מולי לב / ביעאור 169התבגרות מונולוג הולדן: אם אני מודע למה שעשיתי?
אם אני מודע למה שעשיתי היה רע ?
בחיים לא! | בבמה מאז 14/12/01 5:17 הצד השני / בית חולים 170התבגרות מונולוג היה מאד משעמם, הלכתי וחזרתי והסתכלתי לכל הכיוונים, ואז אני
שומע כמה ח'ברה מדברים על פיגוע שהיה, ועל פצועים והרוגים...
מה חדש בזה, אצלנו זה כבר שיגרה, אז כששאלתי איפה היה הפיגוע,
והם ענו... אני קפאתי. רצתי אל הפלאפון והתקשרתי לחברים,
לדודים, הכל בסדר - נרג | בבמה מאז 12/2/02 11:25 גיא קצוביץ' / בלון 171התבגרות מונולוג הוא יכול להחזיק אותי רק לחמש שניות ואז לתת לי לרחף אבוד
בחלל, זה שווה את זה. רק שלא ידרכו עלי בטעות, או ידביקו אותי
בצלוטייפ לתקרה, או ישתפו אותי בתחרות ניפוחים. | בבמה מאז 19/4/08 13:49 מלכת באדולינה / בלי טובות 172התבגרות מונולוג לא רציתי שתרחמו עליי. אני לא צריכה רחמים. | בבמה מאז 23/2/03 4:30 מתת עשת / בלי מילים 173התבגרות מונולוג שוב ושוב את מטיחה בפניי
"מה את רוצה ממני?"
או שאני מטיחה בפניי, בשמך,
"מה אני רוצה ממך?" | בבמה מאז 6/6/07 14:04 סטיירון סטיירון / במדרון הזמן 174התבגרות מונולוג 80 שנה יש לנו פחות או יותר, וזה לא נגמר בזה, הן מתחלקות
לתקופות שגם להן יש התחלה וסוף משלהן. אנחנו טועמים מהמוות
בסוף החיים אבל לא רק. למעשה אנחנו מגיעים לשם מוכנים, למודי
ניסיון הרבה יותר מכפי שזה נראה לפעמים. | בבמה מאז 25/3/05 15:38 אני כריסטיאנה / במשעולי המוות צעדתי 175התבגרות מונולוג במשעולי המוות צעדתי, אבי, בראש מורם וגו זקוף.
צעדתי בגאווה ואף דמעה אחת לא נשרה מעיניי אל אדמת הקלון.
הילכתי תמירה, כשריד, כתוכחה, כניצחון. | בבמה מאז 15/3/05 22:43 ענת שטיינר / בן אדם אחד עצוב 176התבגרות מונולוג אני לא בן אדם שמח
וכמו שאת רואה יש בי עצבות רבה. | בבמה מאז 27/5/07 15:09 נועה להב / בנות שלא מבינות 177התבגרות מונולוג אז מה אם יש לה הכל? ילדה יפה עם הורים ששמים לה כל בוקר מאה
שקל על השולחן הורדרד שלה בתוך החדר הסגול והמושלם שלה, לא
יכולה לאהוב?! | בבמה מאז 21/12/03 12:48 דניאל אפרתי / בסך הכל חצי-יום-הולדת 178התבגרות מונולוג הם מכירים אותך הכי טוב, ואוהבים להיות איתך, באמת, כי את
מצחיקה כזאת, ונחמדה מאוד, ותמיד גורמת להם להרגיש טוב עם
עצמם. אז למה פתאום את לא נחמדה ולא מצחיקה, והכי חשוב - גורמת
להם להרגיש רע? | בבמה מאז 24/9/03 14:35 אלעד אפל / בעל ברית 179התבגרות שירה הגשר בין ההכרה להבנה
והדרך בין ההבנה למחשבה
חוליות רופפות של העצבים
תמיד הן ככה אך עד אתמול לא ידעתי | בבמה מאז 6/12/03 1:56 לירי זמיר / ברווז מגומי 180התבגרות מונולוג גדלתי כברווז גומי צהוב
שחיתי למרחקים בגקוז'י הרטוב
הסתכלתי על הקירות והילד הקטן שאחז בי כל כך חזק
דיבר איתי, צחק איתי, צפצף ורחץ... | בבמה מאז 18/8/06 12:51
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
זה לא פייר הם
התחילו לא אני!
סילבן שלום
על הנכים |
|