ניר מרקט

/

היום שבו שמוליק מת

161

געגוע

 

סיפור קצר

שמוליק היה החמוס שלי. כולם אמרו ששמוליק מת ממחלה. אני חושב ששמוליק מת כי לא האכלתי אותו מספיק. חמוס זו חיה מיוחדת. חמודה נורא, אינטליגנטית, שובבה, אפילו שהיא קצת מצחינה.

בבמה מאז 6/9/04 23:27 

פול מקרטנית

/

היי שלום

162

געגוע

 

סיפור קצר

רק פתאום שמעתי שאמרו לי "פול, החברה הכי טובה שלך נהרגה בתאונת דרכים", ואני נותרתי המומה כאילו נפגעתי ממכת ברק, ואז הטלתי את עצמי על המיטה שלי ובכיתי בלי הפסקה.

בבמה מאז 28/11/03 23:52 

דרו אליאס

/

הייתי צריכה

163

געגוע

 

סיפור קצר

ועדיין אני תוהה אם ידעת עד כמה התלתלים שלך יפים. שאני אוהבת איך לא משנה כמה זמן עבר אני עדיין יכולה לשמוע אותך שרה, איך הקיום שלך לוכד לי בתוך ארונות את הפחדים.

בבמה מאז 23/8/07 21:36 

רויטל לבהר

/

הכאב שהותרת

164

געגוע

 

סיפור קצר

כל שיחה איתך גורמת לי להרגיש בסופו של דבר איום ונורא. לא בגלל שאני מדברת איתך כמובן, כי בלעדייך אין לי קיום כאן בכלל. אחרי כל שיחה אני מבינה, שוב פעם, עד כמה רחוק אתה. שוב פעם, שאני לא יכולה לראות אותך. אני מבינה שהדרך היחידה לשמוע את קולך היא הטלפון הא

בבמה מאז 7/5/07 21:39 

מירי בר

/

הכי אוהב אצלך

165

געגוע

 

סיפור קצר

ונזכרתי בחתול המדבר. זה שעברת לידו בגינה הציבורית, בדרך לסופר. אני חייב לומר, שלמרות שאני טיפוס מאד הגיוני בדרך-כלל, כמעט שכנעת אותי. לא שהוא באמת דיבר, אבל שהוא רצה.

בבמה מאז 17/3/05 15:51 

הייזי מיסט

/

הכל בסדר

166

געגוע

 

סיפור קצר

אצלי הכל בסדר, באמת. מתגלגלת עם החיים. אז מה אם רק לפני שנה היינו במקום הזה ביחד, צחקנו, שתינו והתחבקנו והיום חזרתי לפה ואני לבדי, מטביעה את היגון המר בזכרונות חמוצים-מתוקים ואלכוהול חריף, דבר מזה לא טעים לי אבל כבר נהפך לשגרה. אבל לא נורא, שגרה זה בסדר.

בבמה מאז 29/9/07 11:32 

יובל שבלב

/

הכל הייתי עושה

167

געגוע

 

סיפור קצר

יום ועוד יום של שתיית בירה והגענו לסוף ערב חמישי כשאני חוזר הביתה ויודע שמחר אני נוסע למור, מבית ספר כבר השתחררתי, ככה זה אני קובע מתי אני משוחרר דיברתי על זה עם המחנכת שלי והיא נדהמה לשמוע שאני מאורס, אני החלטתי, למה לא? כשהיא שאלה לאן אני נוסע קפץ לי לר

בבמה מאז 17/10/04 1:06 

מעיין ל

/

הכל שחור

168

געגוע

 

סיפור קצר

רק אני לא מבינה למה כולם בוכים, מנסה לשאול אך הקול לא יוצא, מושיטה אליך יד אבל אתה לא מגיב, לא עונה, כאילו לא רואה. פתאום הכל שחור...

בבמה מאז 5/9/04 3:12 

מיקי קאופמן

/

הכריש

169

געגוע

 

סיפור קצר

כשהוא בא בפעם השנייה צעקתי בעצם לא צעקתי נצעקתי הצעקה יצאה מתוך עצמה: וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווופפפפפפ התהפכתי והספקתי להבחין בצל אפור, ענק, חולף מלמטה כמו טורפדו והתחלתי לחתור כמו מטורף בחזרה לשובר הגלים כמעט הגעתי והוא בא בפע

בבמה מאז 18/3/04 11:57 

מירב עוז

/

הם עומדים שם

170

געגוע

 

סיפור קצר

והוא כל כך יפה. ואני מסתכלת עליו ונזכרת בך. עומדת כמוהו במטבח. חותכת, בוזקת, מערבבת, יוצקת, טועמת.

בבמה מאז 27/3/06 10:35 

נגה לב

/

המטוס אל האושר

171

געגוע

 

סיפור קצר

עבר כבר כמעט חודש מאז שהיא עלתה על המטוס הזה. "המטוס הזה יביא אותי סוף סוף אל האושר" היא אמרה כשתהיתי על השינוי הקיצוני. היא הייתה תמיד הילדה הנערצת, הנערה היפה, האישה שמסובבת את כל הראשים אבל עכשיו? עכשיו היא בקושי נראית.

בבמה מאז 25/2/06 11:11 

אלעד בן יאיר

/

המסע של מואי

172

געגוע

 

סיפור קצר

הוא קפץ מעל גדר האבנים שהיתה בדרכו מזרחה, והמשיך לדהור, בשקיקה ובשקט- גדר האבנים הזאת היתה זכורה טוב לנפשו , כשעוד היה בן אדם

בבמה מאז 2/12/20 6:52 

זיו גדול

/

המקום המיוחד שלי

173

געגוע

 

סיפור קצר

"רואים שאתה אוהב אותה, ללא כל ספק. השאלה היא כמה אתה אוהב?" יריתי בלי לחשוב, "כמו את החיים עצמם". הוא הסתכל עלי חצי בבוז חצי בהבנה וניסה להסביר.

בבמה מאז 8/11/07 8:54 

דודי נסים

/

המקום הנורא ביותר אחרי גי...

174

געגוע

 

סיפור קצר

"אל תלך!" צעקתי לו, "אל תלך, אחי היקר". אך הוא הלך, הוא הלך למקום שבו החיים מפסיקים להיות מציאותיים והופכים לסיוט, המקום שממנו לא הרבה חזרו והשאירו חורים ריקים בחייהם לאנשים רבים כל כך, המקום אשר נקרא מלחמה.

בבמה מאז 29/9/04 2:07 

איתי אפק

/

המרפסת

175

געגוע

 

סיפור קצר

כל בוקר צריך לקום, לשטוף פנים וידיים. לצחצח שיניים, לוודא שכולן במקום. לכלוך קטן שלא ירד, ירד עם חוט דנטלי. להתלבש, בגדים נקיים, אם אפשר

בבמה מאז 21/3/04 17:58 

אוריה אשכנזי

/

המרפסת

176

געגוע

 

סיפור קצר

חירותו עתה מצטמצמת לכדי מרפסת וכורסא והוא תמהה האם חייו שווים סיפור. סופר טוב, הרי, ירתק את קהלו גם בתיאור שערה. כך שאולי לא כל כך חשוב שהעלילה גרועה. בינתיים, הספרים לא יועילו לו, אך לפחות הם יעבירו לו את הזמן.

בבמה מאז 15/1/05 11:13 

הארלי מייפייר

/

הסיפור המלא

177

געגוע

 

סיפור קצר

איפשהו בין ניו יורק למציאות השפיות אבדה לנו. הרכבת התחתית שטלטלה אותי במבוכים התת קרקעיים של התפוח הגדול, כמו תולעת מתכת, הרעילה אותי באורות הפלורוסנט שלה.

בבמה מאז 22/4/09 18:31 

נוגע בשמיים

/

הספסל שלנו

178

געגוע

 

סיפור קצר

כמה טוב אני זוכר את אותם הרגעים שלי אתך, כשאנחנו מדברים על שטויות, ואז מגיע השקט...אחריו- כבר אין ברירה. נשיקה.

בבמה מאז 27/4/06 1:34 

אושר אושר

/

העבר שלך

179

געגוע

 

סיפור קצר

אז אתה עוצם עיניים ומבעד לריסים הסבוכים, כחייך, מסתנן לו זיכרון עמום שמכווץ את ליבך ומעורר בו את אותו געגוע ישן. כמו בשידור חוזר אתה מקבל הצצה נוספת. וזה עובר לידך. לא ממש בתוכך. נוגע-לא-נוגע. ואתה לא יכול להסביר את הגעגוע הזה, למשהו שמעולם לא היה.

בבמה מאז 6/10/07 10:24 

סנאי דותן

/

העץ

180

געגוע

 

סיפור קצר

זז מצד לצד. משנה תנוחה. צלצול מעצבן. לוחץ על הכפתור, והוא נפסק. פוקח עיניים. מתרומם, ומביט במראה. דמעה קטנה. הוא מחייך. היא צדקה, באמת כדאי לרשום את מה שאני חולם.

בבמה מאז 21/9/04 5:29