דן ונסון

/

בני החייל

141

יסורים

 

מונולוג

רק תמונתך עומדת בשורה אחת ארוכה ומתמשכת חרוטה בחולות הקרב, בעשן הניצחון, במצעד העצמאות בנקישה על דלת, בקצין מבשר, והלב עמד מלכת הכול נעטף באבל, זיו האור התעמעם.

בבמה מאז 28/2/06 6:10 

אנאבל וינסנט

/

בסדר בערך

142

יסורים

 

מונולוג

אני מתגעגעת לבית הפסיכים שלי. שם הייתי נורמאלית, הייתי בסדר בערך, לא כמו כולם, עדיין מיוחדת, רק כמו עצמי, אבל זה היה בסדר בערך.

בבמה מאז 23/6/04 0:27 

חמוטל רענן

/

בעיות של צרות

143

יסורים

 

מונולוג

כל כך רציתי לחזור לסמסטר ב' הרבה יותר רזה, שכולם יתפעלו ויגידו "וואוו, איך רזית!". במקום זה אנשים מסתכלים עלי מוזר. אני יודעת מה הם רואים וזה משגע אותי. אני יודעת למה הם מסתכלים. אני לא מרגישה טוב. אולי אני פשוט אשאר היום בבית.

בבמה מאז 1/4/06 1:42 

שגם לילה

/

בשבילך

144

יסורים

 

מונולוג

הסכין שלך היתה פחות חדה והיא חדרה יותר עמוק... והוא לפחות לא סובב אותה בפנים... את הרגת אותי לגמריי... כאילו ניסית לשייף את הסכין בתוכי.

בבמה מאז 31/1/05 19:41 

אלה אללה

/

בשבילך, שתביני

145

יסורים

 

מונולוג

מחבקת את עצמי ומנסה להפסיק לבכות, להפסיק הכל. כולי מקופלת לגוף אחד קטן, מעבירה מבט למראה השבורה מולי, ומתחרטת.

בבמה מאז 13/8/06 1:17 

אלה החולה

/

בשביל לא להיכנס

146

יסורים

 

מונולוג

פתאום כל הדברים נהיים קשים כל כך, שאני צריכה לקחת נשימה כזו עמוקה לפני שאני עושה אותם. הכל שונה, מוזר. מוקף גועל וכאב. סבל מיותר שילדה כמוני צריכה לעבור. אני לא עשיתי שום דבר רע, לאלוהים הזה שכולם מדברים עליו.

בבמה מאז 5/11/04 9:36 

אלה פרוג

/

בשוק השחור של אלוהים

147

יסורים

 

מונולוג

אני עדיין סגור בתוך עצמי, מנסה להוציא החוצה אבל קשה לי אז אני גורם לעצמי לדמם בתקווה שהרעל יצא עם הדם ולרגע נראה שזה עוזר אבל לא באמת. ושוב אני נופל ונחבט ברצפת הבטון הקרה שמחזירה אותי למציאות ממנה אני מנסה לברוח ללא הצלחה.

בבמה מאז 9/5/04 21:47 

איה מארקס

/

בתוך עצמי

148

יסורים

 

מונולוג

לא דיברתי עם הלב שלי כבר הרבה מאוד זמן, הוא נמצא עכשיו אלפי שנות אור ממני, הוא בטח יותר שמח עכשיו, כשהוא לא איתי, הוא לא צריך לסבול אותי, הוא לא צריך יותר להתמודד עם שרשראות. עכשיו הוא השאיר אותי לבד. מבולבלת, מעלה רחמים, לבד.

בבמה מאז 1/7/04 3:26 

עדי קמחי

/

גברת אנה

149

יסורים

 

מונולוג

אחזתי את ידה, אך הפעם הפניתי את מבטי מעינה... מצפה לגרוע ביותר

בבמה מאז 29/9/07 10:45 

ענבל אשוח

/

גדולה מהחיים

150

יסורים

 

מונולוג

הן רודפות אחריי לכל מקום שבו אני הולכת, בכל מקום שאני נמצאת- נשים גבוהות- ארוכות רגליים- שופעות שדיים- דקות גזרה- מעוצבות להפליא, ולכולן, לכולן יש חיוך ענק על הפנים.

בבמה מאז 7/11/03 22:03 

נועם ליכטמן

/

גולם

151

יסורים

 

מונולוג

פתאום בועטת בי המציאות ואומרת לי שאתה לא נכון. אתה אינך, אתה ריק, אתה חסר

בבמה מאז 3/6/07 20:03 

אלעד בן יאיר

/

גורל בודד

152

יסורים

 

מונולוג

בדידות מזהרת, האם הייתה יכולה להימנע ? התסבוכת המאיסה עלי לחיות והכל מה' וזו הנחמה , עליה אשען עמוד אחד ושמו אמונה

בבמה מאז 1/11/20 6:47 

יסמין אבירם

/

גיאומטריה

153

יסורים

 

מונולוג

מהתחלה. איך הכול התחיל....אוף. אף פעם לא האמנתי שהמערכת יחסים שלנו תהפוך למערכת משוואות. כל כך מסודרת, צפויה. בלי נעלמים,שברים של רגשות...

בבמה מאז 27/1/05 12:49 

אפרסק שזיף

/

גידי

154

יסורים

 

מונולוג

כשמספרים לך שגידי עכשיו איתך, אתה חושב רק על עובדה אחת, ידועה ומבהילה: גידי נולד כדי להרוג אותך.

בבמה מאז 10/10/09 7:22 

יובל אשל

/

גיל 18

155

יסורים

 

מונולוג

ובין ארבע קירות סגור, והוא דלוק, והוא שחוט והשפיות ברחה לאי בודד. כמו איזה מן זאב רעב. והקלאסיקה ברקע והכוס כבר מתפוצצת, והוא שוכב על המיטה והרגל מתנדנדת, והקלאסיקה ברקע ועוד טעות שלא חוזרת.

בבמה מאז 10/4/06 23:57 

גחלילית אש

/

גלדים וצלקות

156

יסורים

 

מונולוג

בסופו של דבר הצלקת גדולה ומכוערת, מזכירה לנו טוב טוב, מי או מה פצע אותנו והלב שלנו, כמה צלקות הוא כבר יכול לספוג?

בבמה מאז 31/1/04 7:31 

ג'ניאל לוין

/

גנרל חורף

157

יסורים

 

מונולוג

מחילות צרות וחשוכות המובילות אל מה שצריך להיות שמור מכל משמר ובלתי ידוע, רוח קפואה נושבת פנימה וקורעת את הדממה בצווחה אחת ויחידה המהדהדת את דרכה החוצה ומשאירה אותי לבדי, בוכה ורועדת.

בבמה מאז 22/11/03 6:56 

דודי נסים

/

דבר הנקרא אנושות...

158

יסורים

 

מונולוג

אל המקום אשר אני אליו הולך מתלווים כל הפחדים

בבמה מאז 22/1/05 23:20 

סשה סמיט

/

דבר לא משנה

159

יסורים

 

מונולוג

מתי שפתייך ידממו בשקט אחרי שנשכת אותן חזק כל כך, אך הכאב לא הורגש בגלל הקור הצורם. מתי צעקתך תישמע גבוה? מתי הוא יחליט שאין עוד זמן למרוח, שלא נשאר לך לאן לברוח, שלא תוכלי להסתתר כי הוא לא ירחם יותר?

בבמה מאז 13/12/08 16:40 

ארז ברון

/

דיבור

160

יסורים

 

מונולוג

למה לדבר? מה אנחנו צריכים לדבר? אנחנו לא מכירים? האם העיניים שלי לא אומרות לך כלום... ?

בבמה מאז 8/12/03 12:56