|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
דנה תורג'מן / דמיינתי 141זכרונות מונולוג דמיינתי,
איך אתה נראה
עכשיו
בתור מלאך. | בבמה מאז 10/5/04 14:30 רק לרגע / ד''ש לאנדריאה 142זכרונות מונולוג קצת אחרי שנכנעתי לחושך, הן הגיעו, ומילאו אותי. מחזירות אותי
לתנוחה עוברית, ומסתערות על הבטן, הגרון והראש. אפילו התקפי
הגעגועים הקשים שכבר היו לי אליה לא גרמו לי לבכות. הפעם זה
קרה.
אני מתגעגע לאנדריאה. | בבמה מאז 17/3/04 18:28 ילדי הזואופיליה / האובייקטים שבסצנה אחת 143זכרונות מונולוג שפתיי נפערו מעצמן, יודעות מה מחכה להן, כמהות, משתוקקת,
למגע הקר של הלהב הישנה הזאת. | בבמה מאז 12/3/05 14:17 ספיר ויינשטוק / האונס ה''פשוט'' 144זכרונות מונולוג הסתובבנו קצת ואז הוא פתאום נוסע למקום אחר, למקום חשוך. שאלתי
אותו מה קרה, מה הוא עושה פה, שייצא כי מסוכן פה... אז הוא
אמר לי "שתקי ושתפי פעולה".
בהתחלה לא הבנתי מה הוא אמר, מה הוא רצה. הוא התחיל לנשק אותי,
לגעת בי. הייתי בשוק. לא יכלתי לזוז | בבמה מאז 15/1/04 12:04 שבר כלי / האיקליפטוס 145זכרונות מונולוג בכל פעם שאני מגיע אליו, מברך אותי האיקליפטוס באותו טוב לב של
עץ זקן - כאילו אני בן שש. שוב אני נושא את עיני דרך ענפיו,
רואה את קרעי השמיים וחש באותה סחרחורת מופלאה שעוד רגע ותפיל
אותי למעלה. | בבמה מאז 1/12/03 2:00 זכי הלוי / האיש עם השערות (2) 146זכרונות מונולוג רסטה-מאן החזיק את הספליף בין אצבעותיו הצהובות. קרוב למפגש
האצבעות עם פרק כף היד. בתנועה א-רצונית אחז חזק בסליף והידק
אותו, בזמן שהוא לוקח שאכטה ענ-ק-ית. | בבמה מאז 27/1/05 10:36 מונה גולד / האם שכחת? 147זכרונות מונולוג האם שכחת, כמו לא היה ולא נברא,
שזמן כה רב כבר לבי שלך
ולבבך שלי?
טרם שכחתי את האהבה
שרבצה על לבי עד אבדן הנשימה. | בבמה מאז 11/3/04 15:58 מרים גרוף / הבובה 148זכרונות מונולוג אוי לי, אחי הצעיר ממני הורס את בובתי... | בבמה מאז 10/9/07 23:01 סיאם דן / הבזק 149זכרונות מונולוג אני יוצא אל הרחבה, וזה מכה בי חזק: קור.
קר מאוד. קפוא. אני נעמד באמצע הרחבה, בגובה 3800 מטר, על הר
שכולו מכוסה שלג. אני רואה רק מעבר לקצה הקרוב של הרחבה, ורואה
את הנוף היפייפה שמשתקף. המדרון תלול מדי, אני לא רואה אותו.
אני רק רואה מעין נפילה, כמו צניחה | בבמה מאז 10/8/05 8:39 ג'וני בראבו / הבחור עם הקרח 150זכרונות מונולוג ועד שלא ייפול לי אגוז קוקוס על הראש אני והקבוק מולי נמשיך
להתחרות למי יש אקדח גדול יותר בכיס. | בבמה מאז 11/9/07 18:15 יפעת שלומי / הגיגים בנסיעה באוטובוס 151זכרונות מונולוג אישה בשנות ה-50 לחייה, שיש לה רעמת שיער מתולתל צבוע
לבלונד,נעמדה לחכות לאוטובוס בדיוק בטווח הראיה שלי. מה אני
אמורה לעשות במצב כזה? באיזו זכות אני יכולה לבוא אליה ולומר
לה: סליחה, גבירתי, התלתלים הלא מסודרים שלך מסתירים לי את
טווח הראיה. | בבמה מאז 4/3/05 0:08 גאטר פלוור / הגשם לא יורד 152זכרונות מונולוג "אני רוצה שמישהו יצליח לאהוב אותי", אמרתי בעיניים יבשות,
"אתה יודע מה, שלא יאהב, שלפחות יחבב. מישהו שכשהוא יראה אותי
יעלה חיוך, לא, לא, שביב קטן של חיוך יספיק או לפחות מחשבה
טובה. אתה יודע מה, אני אסתפק במחשבה טובה." | בבמה מאז 20/11/03 21:23 אהבה פיוטית / הגשמה היא בת-זונה 153זכרונות מונולוג לפני שעות ספורות ברכתי את השמש, הירח והאל שמתהלך גאה ביניהם.
היה לי אושר. החזקתי אותו, הרחתי אותו, עצמתי עיניי בכניעה
מתוכננת בקפידה, התמסרתי לאקסטזה המדגדגת בעוצמה.
כל כולי ממלמלת תפילת הודיה חרישית לכוחות עליונים, עבור ניסים
ממשיים. | בבמה מאז 24/9/11 18:44 הלני שרפ / הדבר שעומד בפני הרצון 154זכרונות מונולוג אבל השייכות התפרקה לה, ועכשיו הם במחלקת עבדות מחפשים אחרי
הבעלים שלהם.
אבל באמת, צריך פשוט למצוא אחד את השני.
ושוב, הוא מפחד להיות שלה, אבל נהנה מבעלות ריגעית. | בבמה מאז 16/5/06 20:59 בן טבסקו / ההיפוכונדר - לידה 155זכרונות מונולוג נולדתי אל העולם הזה בבית חולים שורץ חיידקים. | בבמה מאז 2/6/07 14:27 ליטל ווינג / ההיפך מכוח המשיכה 156זכרונות מונולוג לעוף, בעצם. או שאולי לרחף.
כמו כשאתה מחזיק אותי כשאתה עומד מאחורי. כמו כשאתה מחבק אותי
כשאתה שוכב לידי במיטה.
כמו כשאני עוצמת עיניים שכובה לידך. | בבמה מאז 10/2/06 6:10 שחף שגיא / ההתבודדות חכמה יותר 157זכרונות מונולוג כרגיל אני מסתכל על הסביבה שבחוץ, על הבתים והעצים עם הרקע של
השמים האפורים והעצובים שמזכירים לי... "מזכירים", רק זיכרונות
יש שם.
אין הווה, אין עתיד, אין עבר - יש זיכרונות. | בבמה מאז 31/5/06 12:44 סיון דניאל צפריר / הוא 158זכרונות מונולוג אמר לי כמה שאני יפה, ולא השתנתי כמעט. איך הוא זוכר את החיוך
שלי, והגוף שלי הרבה יותר יפה ממה שהוא זכר. | בבמה מאז 16/6/07 5:10 ו. אינה / הולכת בשבילים 159זכרונות מונולוג היא הולכת בשבילים האלה, כל-כך רחוקים אך כל כך מוכרים.
צבעם דהה ורעש הילדים הצוחקים נעלם. היא נזכרת איך בילתה את
ילדותה על שבילים אלו, איך הכול היה נראה שונה, חי. | בבמה מאז 23/6/05 0:38 הילה הילוש / הורי ה''יקרים'' 160זכרונות מונולוג יש לך זוג הורים שצורחים עליך, כי אוהבים לראות אותך סובל...
תארו לכם מה זה לנסות לישון בבית שבו לא נותנים לך את האפשרות
הזאת... | בבמה מאז 20/8/05 0:22
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
צ'רלי פרקר היה
כושי.
עובדות שלא
ידעתם על ג'ז. |
|