הזהב הלבן

/

האילן הזקן

141

געגוע

 

סיפור קצר

הוא היה שם וראה איך הווה הופך לעתיד, איך זמנים משתנים, מתקדמים במהרה...

בבמה מאז 13/10/03 16:22 

גרשון כץ

/

האמנות העליונה

142

געגוע

 

סיפור קצר

הוא היה בן 50, שיער מאפיר, תווי פנים סלביים, שפם מאפיר שהותיר רושם של אינטלקטואל מזדקן שלא בא הרבה זמן במגע האנשים, בדיעבד הבנתי למה.מכנסיו היו רחבים למרות שהיה רזה ורם. בנוסף הוא נעל סנדלים שלא השאירו רושם עז על הסביבה

בבמה מאז 1/1/04 16:23 

חן רולניק

/

הבוקר שאחרי

143

געגוע

 

סיפור קצר

הבוקר שאחרי הוא תמיד קשה

בבמה מאז 27/4/07 11:57 

תהילה שי

/

הבטחות צריך לקיים

144

געגוע

 

סיפור קצר

הנשימה שלה שסוף סוך הסתדרה החלה לקרטע שוב, ודמעות נקוו בעיניה. אחרי דקות של מהלומות היא התיישבה באפיסת כוחות עם גבה אל הדלת הנעולה וניסתה להרגיע את עצמה. אחרי דקות של בכי שקט נזכרה שלשכנה בקומת הקרקע יש מפתח לבית, והיא דילגה את המדרגות במהירות עצומה. ה

בבמה מאז 20/11/15 5:50 

נגה הצפונית

/

הביתה הביתה

145

געגוע

 

סיפור קצר

אבל היא רק מחייכת אל הנערה חיוך עייף ומסמנת עם היד, לא תודה. פותחת את המאמר ומנסה להתרכז. המטוס מאיץ, עוצמת עיניים לשניה ושמש בוהקת, מבושמת תפוזים מסתננת לרגע לראש.

בבמה מאז 2/9/07 11:21 

אביב וסתיו

/

הבית שבורה

146

געגוע

 

סיפור קצר

הוא ירד במדרגות והביט בצד האחורי של הבלוק. לא נותר שריד למעט הדשא שהיה בבמקום. עץ הפלפלון שמת בעודו זקוף נכרת. לעומת זאת הסביבה טופחה וגני הילדים הסמוכים עברו שדרוג ונוי הוכנס בהם...

בבמה מאז 14/12/07 23:48 

דנה קמה

/

הגשם הראשון

147

געגוע

 

סיפור קצר

טיפות גדולות התחילו לפול, כבדות ומאיימות. כאילו יכסו וימשיכו, את כל הסביבה. כאילו יקפיאו ויציפו את כולי. והרעם, והברק. הופיעו יש מאין. מאיימים לסחוב אותי לתוכם כאילו תוך רגע, יחשפו שיניים ויטרפוני. והסופה, הו הסופה. כסערת רגשות.

בבמה מאז 21/2/10 14:57 

ניב עופר

/

הולך בשבילים

148

געגוע

 

סיפור קצר

השמש כמו קראה תיגר וסרבה לצנוח במערב והוא הילך בשדרת האקליפטוסים שבין הרפת לבית הקטן שבנו הוא ורותקה בעשר אצבעותהם בפאת השדה שלהם עם המרפסת הגדולה הפונה למערב.

בבמה מאז 6/7/05 12:54 

לילה מון

/

הזמן תם

149

געגוע

 

סיפור קצר

בבת אחת הוא תפס אותה בנחיריה, דחף את שתי אצבעותיו השמנות לתוך אפה ומשך למעלה בחוזקה. היא התעוררה חסרת נשימה, עיניה נפערו ונימים אדומים קיפצו מחוריהן החוצה, פיה נפער וחרחורים חלשים יצאו מגרונה והיא קפאה. דם זב על פניה ורסיסים של שלג כיסו אותה.

בבמה מאז 14/6/07 2:41 

עמית גוטמן

/

הזקנה שלי

150

געגוע

 

סיפור קצר

הזקנה שלי לימדה אותי הרבה בכך שלא לימדה אותי כלום. בכך שאמרה שלום ואני...אני לא יכולתי לענות לה. בכך שהתוודתה בפניי שלא רצתה למות ואני, אני הבטתי בה ושתקתי, החזקתי לה את היד, ושתקתי.

בבמה מאז 10/3/06 13:42 

עדי גור

/

החברה של איתן

151

געגוע

 

סיפור קצר

אף אחד לא יודע שלאיתן יש חברה. גם איתן לא ממש יודע.

בבמה מאז 10/4/06 10:13 

ברברה מרום

/

החוף שלי

152

געגוע

 

מונולוג

השמש נשארה החוף הישן שלי הלב שלי נשאר אוהב אותך הגעתי בלי חיוך רק עם חלום ולא רוצה לחזור אני הגעתי מהחוף שהלב שלי שם ובוער מאהבה חיוך שהשארתי כאן ועיניים יפות לא יפצו על איך שכואב לי לעזוב את כל מה שנתנו לי כאן

בבמה מאז 22/2/04 16:23 

דור הקטנה

/

החלום

153

געגוע

 

סיפור קצר

אני משפילה את מבטי לרצפה, דמעות זולגות מעיניי, "אני רק רוצה שתחזור..." "את יודעת שזה בלתי אפשרי..."

בבמה מאז 26/5/04 22:56 

דינה צוקר

/

החצי

154

געגוע

 

סיפור קצר

דמיינתי אותך יושב לידי ואומר לי להמשיך הלאה, אוחז בפני, מנשק על שפתיי, ואז נעמד, מתכופף טיפה לכיווני ומחייך, והרחתי את הריח של הבושם שלך שכ"כ אהבתי, ופתחתי את עיני, ואז ראיתי אותך, או אותו, אני לא בטוחה, אותו חיוך, אותו מבט, והריח הנפלא של הבושם,

בבמה מאז 28/7/04 11:27 

מינגווי סאנדיי

/

היא

155

געגוע

 

סיפור קצר

היא השתדלה, ניסתה להראות להם מי היא באמת - לא את מי שהיא מייצגת. היא בכתה. מרוב ייאוש כנראה, כי היא לא הצליחה להשיג את המטרה שבשבילה היא כאן. היא צעקה, כי אף אחד לא שמע אותה, והתעלם ממנה.

בבמה מאז 25/5/04 22:56 

סיימון הפריק סטרלינג

/

היא הלכה

156

געגוע

 

סיפור קצר

חלמתי עליה שוב אתמול. זה כבר שבועיים רצוף שאני לא מסוגל להוציא את המבט שלה מהראש שלי, זה היה הדבר האחרון שראיתי לפני שהיא נסעה.

בבמה מאז 3/12/03 21:27 

אפי מרדלר

/

היגור זאב עם כבש

157

געגוע

 

סיפור קצר

"היגור זאב עם כבש?"- זוהי שאלה עתיקה, שנשאלה אינספור פעמים על ידי כל אחד, שביקש לקרב שני קצוות מנוגדים. התשובה היא תמיד אותה תשובה וחכמים כבר אמרו בעבר, שלאמת פנים יפות ולבוש מכוער.

בבמה מאז 12/8/04 12:00 

דאני כהן

/

היום בתשע

158

געגוע

 

סיפור קצר

היום בתשע התחיל הקרנבל... שבו מאבדים את שיווי המשקל. היו דמויות של ליצנים, עם דם וצחוק על הפנים. הייתה כריזה, ואפילו ספסלים, ומנחה אחד קטן על פירמידת מגדלים.

בבמה מאז 26/10/09 3:01 

סתיו אברהם

/

היום הכי קר של השנה

159

געגוע

 

סיפור קצר

שלג רך החל לרדת בחוץ, וכל שחשבתי עליו היה אתה. בדיוק שנה עברה מאז אותו יום. גם אז ירד שלג, אני זוכרת. זיכרון שעד היום לא עזב אותי אפילו לרגע: איך שכבת שם, הדם החם שלך מכתים את השלג ומשאיר סימנים אדומים על הלובן הטהור. [נכתב בשיתוף עם יובלי. המון תודה

בבמה מאז 11/2/06 0:43 

פאולינה ז'וקוב

/

היום הכי קצר בשנה

160

געגוע

 

סיפור קצר

בחלום היא מוצאת את עצמה בשדה, הכול מלא בפרחים סגולים ויש רוח קלה, היא לובשת שמלה, אוורירית כמו שאומרים, ולרגע חשה את עצמה כמו מרלין מונרו ביום קיצי, היא מנסה להשתלט על שמלתה וכשהיא מרימה את מבטה היא רואה אותו

בבמה מאז 26/9/09 17:09