עמית ירדני

/

וכל הכבוד לצה''ל

13581

הומור

 

מונולוג

כמה שאני שונא כבר להיות חייל. למה "כבר"?! קודם כל, כי יש לי בעיות ניסוח קשות, וגם כי התופעה התחילה לא מזמן (לא היותי חייל, אלא שנאה לצבא) . תמיד אמרו לי, שהשנה האחרונה היא הכי קשה ומסריחה, אבל לא תארתי לעצמי שזה כל כך מרגיז.

בבמה מאז 24/2/05 5:03 

ד. ורד

/

וכל הפרות ישנות

13582

התבגרות

 

מונולוג

הוא הניף את ידיו תוך כדיי דיבור. כולו נסער ומתרגש. עצוב. הוא סיפור. כל תשומת הלב אליו. כולנו מרותקים, משתוקקים לעוד...

בבמה מאז 23/9/05 16:40 

יערה ליבוביץ'

/

וכל מה שבעצם רציתי לומר לך

13583

יסורים

 

מונולוג

וכל מה שבעצם רציתי לומר לך... היא אהבה ללא מילים.

בבמה מאז 25/3/05 16:18 

צועקת בשקט

/

וכמה היה בי לתת לך...

13584

מונולוג

אני שמחה שהספקתי לגנוב ממך את הנשיקה ההיא, לפני שברחת ממני, לפני שהתרחקת, ולקחת איתך המון תקוות וחלומות...

בבמה מאז 2/6/02 23:38 

נורית דן

/

וכמו בכל בוקר, במונית..

13585

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

וכמו כל בוקר במונית, אני עולה, עם עיניים חצי עצומות, מקווה שהדרך תעבור מהר ושאני לא ארדם ואפסיד את התחנה.. והראש שלי? הראש שלי כרגיל מלא מחשבות, בעיקר עליך.. מדקלמת איך ישמע עלי שם המשפחה שלך... עוצמת עיניים ומרגישה איך האצבעות הארוכות שלך מטיילו

בבמה מאז 27/2/02 3:54 

יעלי ליליה

/

וכמו שחתולה יכולה להעלם...

13586

מונולוג

ואיך שהלכתי את הכמה מטרים האלה הביתה וחשבתי עליך, על איך שאת יכולה להתנתק ככה, על זה שחשבתי שהגענו למצב שהקשר באמת סבבה שכזה, בכיף. אבל יום אחד אמרתי לך מה שאני מרגישה וחושבת ונעלמת... את לא צריכה הרבה כדי להיעלם, אני יודעת.

בבמה מאז 25/2/03 14:28 

אשלי ניקי אמרסון

/

וכשאומרים לך ילדה - אינך מאמינ...

13587

מונולוג

כשמנסים להראות לך דרכים אחרות את חושבת שאלו דרכים בהן את עלולה לטעות. כשעוזרים לך להתחמק מהצרות את מסבכת את עצמך רק עוד יותר עמוק.

בבמה מאז 2/2/06 10:13 

אביב בן זקרי

/

וכשיבוא

13588

זכרונות

 

מונולוג

פעם חלמתי על המשיח. טוב לא בדיוק על המשיח ממש, רק על הגאולה. אבל זה גם משהו, נכון? אז זה היה חלום שהתחיל מהקבר. ממש מהקבר. הייתה אפלה, לילה כזה. אני חושב שאם היה שעון, אז בטח השעה הייתה 4 או 5 לפנות בוקר.

בבמה מאז 6/6/05 19:40 

מור נינג

/

וכשלבד מותר

13589

מונולוג

הסכלתי על השולחן עליו היא הטיחה את האגרופים שלה בכעס כשאמרה "אתה אידיוט דפוק" איזה 20 מיליון פעם, וראיתי שהיא השאירה סכין מטבח מהעוגה שפעם הכינה, או לפחות ניסתה להכין. היה לה טעם של גרביים שלא שטפו אותן שבוע.

בבמה מאז 17/4/06 23:39 

מלכת ליכטנשטיין

/

ולא במקרה

13590

אהבה נכזבת

 

מונולוג

כי זה מה, שלא במקרה, רציתי שהוא יגיד

בבמה מאז 12/11/03 12:56 

מאיה כותבת

/

ולא היה אכפת לי שכואב

13591

מונולוג

הרבה אגו מציף אותי עכשיו, תשמרי על עצמך, זה אומר לי. אף פעם, מהרגע שפגשתי אותך, לא שמרתי על עצמי ממך, למרות שהכאבת לי בלי להתכוון. לא שמרתי, ולא היה אכפת לי שכואב, עכשיו אכפת בראש שלי המשפט שאמרת

בבמה מאז 2/2/08 14:15 

חן קזאז

/

ולא הייתי שם בכלל

13592

געגוע

 

מונולוג

...ואמא מציירת למטה, עם מוסיקה קלאסית בפול ווליום- ואני מרגישה כאילו היא שמה את מה שאני מרגישה מבפנים במערכת ולחצה על פליי. והמנגינה עולה אוקטבה, יורדת, משתוללת על התווים, וככה אני מרגישה מבפנים - לא מעיזה לתת אפילו לקצת לצאת החוצה.

בבמה מאז 5/3/05 11:01 

טאי שחר

/

ולאן ממשיכים

13593

הרהור

 

מונולוג

לאן ממשיכים מכאן? מה עכשיו? עכשיו כשהכל כמעט נגמר, כשמלקטים את פירורי הסוף האחרונים, והדברים מגיעים לאיזשהו קצה... מה עושים? מי נשאר ללקק את הפצעים המגלידים בקושי, מי מלבדי יחוש את הפצעים שיישארו מדממים ופועמים, את אלה שיוותרו פתוחים וכל משב רוח יצרוב

בבמה מאז 25/5/04 10:57 

ניר אתגר

/

ולו להרף עין

13594

מונולוג

כמה רכים, נזילים ושפוכים אנחנו מתחת לעור שסוגר עלינו מערכות מתוחכמות פי כמה מאתנו ארוזות בתוכנו, מאפשרות אותנו להתבונן באדם מת, מפורק, ולהבין את האמת שמתחת לאשליה המוות הוא האמת האבסולוטית, הסופית - כל השאר אשליה חיננית

בבמה מאז 21/6/05 11:59 

פינוקי על שמו

/

ולומדים לחיות עם זה...

13595

אהבה נכזבת

 

מונולוג

ולמדתי לחיות עם זה ואני אלמד למות עם זה.

בבמה מאז 9/2/05 13:32 

דיתי לי

/

ולי זה לא יקרה

13596

מונולוג

ולי זה לא יקרה שמגלה כשרונות נודע, יגש כך סתם באמצע הרחוב ויציע להצטלם לפרסומת הבאה של קלוין קליין.

בבמה מאז 18/5/03 4:06 

יעל בורגנית

/

ולמה בעצם

13597

אהבה נכזבת

 

מונולוג

לפעמים מתבלבלים. מנסים לדחות את כל הבעיות שלנו, ואז מגיעים לא מוכנים. זה מה שקרה לי.

בבמה מאז 1/6/02 8:48 

הילה זלדין

/

ולנצח נדמת

13598

היפרדות

 

מונולוג

דמותך המהלכת בחינניות, ספק מודעת ספק לא, טיפות ממטירות עצמן על כתפייך השדופות החשופות לכל.

בבמה מאז 2/3/06 11:08 

ענת קידר

/

ולעיתים

13599

מונולוג

ולפעמים, אבל רק לפעמים מדברת אני אליך, עורכים אנו שיחות ארוכות לעיתים על הא ועל דא לעיתים על נושאים ברומו של עולם. ומתנהגים אנו כשני מצחיקים שיודעים כל- כך קצת על הכל והכל על הקצת.

בבמה מאז 14/6/02 0:49 

קרן קהיל

/

ולעפר תשוב

13600

חוסר אונים

 

מונולוג

אתה יכול לתאר לעצמך מה קרה כאן לפני 60 שנה? לכאן, למקום הזה, נכנסו רבבות יהודים, שלדים ערומים מכל. ערומים מבגדים, משיער, מבשר וחשוב מכל מזהות, מנשמה.

בבמה מאז 18/10/04 8:41