|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
תאנדר מן / והדבר הכי נורא הוא 13421מונולוג כראש העיר מחליט משהוא אז זהו כן אתה זיקיי סבג אתה לא
אלוהים אתה בן אדם עם כול הכבוד שאתה ראש העיר של נהריה אתה בן
אדם כמו כולם | בבמה מאז 18/3/03 13:00 בננה מסוכנת / והדגים שותקים שחור 13422יסורים מונולוג והעצים הירוקים נהפכים שחור, הציפורים מציצות מנגינות שחורות,
הדגים שותקים שחור. | בבמה מאז 22/5/04 15:09 טל יפה / והדמעות זורמות 13423פניה מונולוג והאנשים- עשרות, אם לא מאות של אנשים. כולם בוכים עליכם, כולם
עצובים על מותכם וכולם המומים. המומים שהלכתם, המומים מהבכי
ועוצמתו, אבל בעיקר המומים מהעובדה, שלא תחזרו יותר. | בבמה מאז 3/9/04 11:09 דנה כספי / וההצגה נגמרה 13424הוא ואני מונולוג הוא יכול ללכת,אני משחררת אותו!
במילא הכל נגמר ואנו נמצאים במעין הצגה שלאף אחד מאיתנו אין את
האומץ להגיד פשוט קאט! | בבמה מאז 25/12/04 11:58 ליאור ונוס / והוא 13425מונולוג והוא,
והוא תמיד היה שם, תמיד זוהר, יפה, מדהים,
הוא תמיד היה כיצירה מוצלחת שברא האלוהים,
הוא באופק, הוא שם, הוא רחוק, | בבמה מאז 1/3/06 10:18 שלכת סתיו / והזמן עצר מלכת 13426זכרונות מונולוג ביום שירדתי לאילת השעון שלי עצר.
ארזתי את התיק הגדול ודחסתי בו את מעט הדברים שעוד אמרו לי
משהו במקום הזה. | בבמה מאז 24/8/07 23:35 ריקה ליין / והחיים? 13427מונולוג בתור ילדה שטרם התבגרה חיה אני בתוך הסרטים...
בתור נערה שמסרבת להתבגר חיה אני כמה שיותר מחוץ לחיים... | בבמה מאז 20/3/05 17:07 ליאת ארביב / והטבע שתק 13428מונולוג אם יד אחת הייתה בכדי מהתהום להצילך -
הייתי מושיטה את שתי ידי ומסתכנת ליפול איתך. | בבמה מאז 8/5/05 12:57 ערן רבל / והיא, מה היא אומרת? 13429אהבה מונולוג יום ראשון. צהריים. שלחתי לה מייל אתמול ואני מצפה לתגובה. אני
רואה שהיא כתבה תגובה בפורום. היא חיה. היא אמיתית. הזכרונות
שלי אמיתיים גם כן. אני עוצם עיניים ומנסה להיזכר בתנועה שהיא
עשתה כשנכנסתי לחדר בהתחלה. אני חייב לזכור. | בבמה מאז 10/5/04 2:02 אריק אפשטיין / והיא כבר לא בוכה 13430געגוע מונולוג מהפעם הראשונה שראיתי אותה בוכה אמרתי לה,
אסור לך לבכות בגללי.
בפעם הבאה שתבכי בגללי תפרדי ממני.
והיא לא הסכימה. | בבמה מאז 22/5/07 16:33 וונסה ניקול / ...והיא לא נעה 13431מונולוג אני קורא אליה, היא לא שומעת. אני מנער אותה, היא לא זזה. אני
צועק, תגידי משהו, והיא לא עונה.
כבר שלושה ימים שהיא לא זזה. רק יושבת לה שם. ובוהה. מולה רק
קיר ריק.אני מתרגז. תפסיקי. אני אומר לה. זה לא יחזיר את הזמן
אחורה. את חייבת להמשיך בחיים. אבל היא לא עו | בבמה מאז 22/4/02 19:07 מיאר טרום / והיא לא 13432חלום מונולוג אוף! אני כל כך רוצה שהיא תתקשר אלי. אפלו שסגרתי את הסלולרי
האחד. או אפילו יותר! שהיא תבוא אלי. שפשוט תבוא ותחזיק אותי
חזק חזק. חיבוק ונשיקה על המצח | בבמה מאז 2/12/03 11:40 קרן איי / והיא שלא עוזבת 13433סאטירה מונולוג היא נמצאת שם, בראשי, היא לא מוותרת גם שאני נלחמת בה, ואין לי
מה לעשות כנגדה, ואי אפשר לנצח אותה | בבמה מאז 6/12/08 20:39 ערפל מעורפל / והיא שניצחה (פרוזה) 13434מונולוג לפני כמה שבועות נגשה אלי אישה
יפה
מחזיקה ספר קטן וכחול
בתוכו הברית החדשה או
כל מה שהיא מאמינה בו, | בבמה מאז 29/9/04 23:57 יחזקאל שש / והיה 13435היא ואני מונולוג האם אגש אליך ואומר שאת יפיפיה הערב, ואגיד שכדאי שאלך כי אני
שיכור?
או אולי נתעלם, נחייך פלסטיק, נברח הביתה? | בבמה מאז 26/1/04 9:10 עינב רפאל / והיה רע 13436אוטוביוגרפי מונולוג ונשאר עדיין טעם של עוד
(בטח כי לא גמרתי). | בבמה מאז 18/3/04 14:26 עומר לדו / והיום 13437מונולוג פעם, כשהייתי קטנה וחשבתי שהכל עוד יכול לקרות, הייתי בטוחה
שחייב להיות מקום בעולם שבו אנשים עושים רק מה שהם רוצים. | בבמה מאז 13/10/00 19:56 ארבל הכרמלי / והייתי באהבתי כהוזה 13438אהבה מונולוג מבחין בעצים מלבלבים
והסוסים, כאילו כולם צוהלים.
כל העולם ניראה לי מופלא
בעטוף אהבתי כל סביבתי בהילה... | בבמה מאז 6/10/03 1:34 זהבית זי / והייתי בידיך 13439מונולוג הלכתי אחריך. אישה.
כאב חמוץ מתוק מפלח בשתיקה.
ושקט מלטף מתעתע
מכווץ אותי. | בבמה מאז 5/5/07 13:37 מומי מרקס / והייתי גדול כמו 13440סאטירה מונולוג אני לא באתי לכאן כדי לבדר אותך, בן אלף. אני יש לי עיסוקים
אחרים לגמרי. האופוזיציה חונקת אותי, דעת הקהל נגדי, התקשורת
מסיטה נגדי, מנהיגים זרים לועגים לי, מנסים לתפור לי תיקים
פליליים להפיל אותי, ואפילו הבן הפצפון שלי לא אוהב אותי. וגם
לא אשתי. | בבמה מאז 12/12/13 23:26
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|