|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
דורון זרצקי / גשם באוגוסט 130געגוע סיפור קצר אמצע אוגוסט, שיא הקיץ לכאורה. המנהג הקדוש
של ללכת לים. כשאתה זוג צעיר ויש לך שני ילדים
קטנים זה פשוט מתבקש.
נוסעים באוטו המטורף בדרך אל הים בשעה כ"כ
מוקדמת שהציפורים עוד נוחרות על העצים. |
בבמה מאז 7/2/06 19:44 מומי מרקס / גשם של אבנים 131געגוע סיפור קצר בקושי הפה נפתח לאוכל. לא יכול להחליף בגדים, לא יכול להתפשט.
לא יכול לעשות כלום חוץ מלכתוב איך היא באה אליי, באחד הימים
הראשונים של החורף, כשהגשם מכה כמו אבנים והרוחות הורסות עצים. |
בבמה מאז 13/9/10 7:26 מאיה לפידות / דוס 132געגוע סיפור קצר הכרתי אותה ביום הראשון של החורף, זהו היום שבו פתאום לגשם יש
ריח קצת אחר והשמיים נהיים אפורים והחושך משתלט על העיר כבר
משעות הצהריים והקור נהיה פתאום כפור, כזה שחודר לך לעצמות
ומשאיר אותן קפואות כל היום ומרעיד את אצבעות הרגליים. |
בבמה מאז 27/9/07 1:36 הואנה ינזוגויאבה / דוקטור אביטל 133געגוע סיפור קצר ואכן דוקטור אביטל ניגש ישר לעניין כשניגש אליי.
"נירית"
עוד לא הספקתי לעכל... אז הוא יודע את השם שלי...
"מה את חושבת? אולי נצא ביחד? הוא היה מאוד בטוח בעצמו, לא
היסס, לא גימגם, סימן מטרה והלך בעקבותיה. רק מעולם לא תארתי
לעצמי שאני אהיה המטרה... |
בבמה מאז 5/9/07 23:11 נדב שגיא / דלתות חורקות 134געגוע סיפור קצר מצד אחד אני בלהקה
על במה
אורות אדומים ועשן
בתל אביב
חייב בתל אביב
כי אמנות זה רק בתל אביב
כסף לא חשוב
מצד שני ... |
בבמה מאז 3/3/25 16:42 שירה יצחקי / דמעות של מלאכים 135געגוע סיפור קצר זו הייתה מנגינה עצובה באמת, מנגינה של נשימות עמוקות יותר
ויותר וטיפות כוכבים קטנות שנופלות על הכרית. |
בבמה מאז 2/8/05 6:40 הלה הניג / דניאל 136געגוע סיפור קצר היא הסתכלה בי בחשדנות. כל תא בגוף שלה ניסה לסרוק אותי, בדיוק
כמו שאני ניסיתי לגלות מי היא ומה היא. פסיה התחילה לגרור אותי
אחורה בעקבות איזו חתולה, ג'ו-ג'ו עלה על הפוטנציאל, ואני,
מנסה להיות הכי טבעי שאפשר, רק שומע אותה אומרת "בסדר, אתה
יכול לבוא". |
בבמה מאז 8/1/04 10:03 דויד נצר / דניאלה 137געגוע סיפור קצר "אני נוסעת לבקר אותה, אתה רוצה להצטרף?"
לא ראיתי אותה מאז שוחררה מבית החולים לאשפוז בית.
"כן. רוצה מאד", עניתי. הלכנו. |
בבמה מאז 30/1/25 16:09 שירן טויטו / דקה אחת 138געגוע סיפור קצר ...הוא המשיך לנסוע, שנינו מחייכים, הוא תופס את ידי ולוחש לי
באוזן "אני אוהב אותך"
כמה כיף לשמוע את זה...
ברקע מתנגן השיר של יובל לוריא- דקה אחת... שיר שנתכתב עלינו.
הוא מביט בי, מתקרב לנשק אותי...
ואז... חושך. |
בבמה מאז 5/8/05 8:20 נדב בן-לב / האבק של אבא 139געגוע סיפור קצר מהלילה שבו ראה את אמו בוכה בזרועותיו של אביו, הוא מייד הבין
מה עתיד לבוא. הרי אבא היה חולה כבר כמה פעמים, אבל באף אחת מן
הפעמים הללו אמא לא בכתה כך. בכי תמרורים, חסר שליטה ומעצורים,
בכי שאנו מרשים לעצמנו לבכות רק בחיבוקם של שני סוגי אנשים
בלבד: אלו שאנו א |
בבמה מאז 1/9/07 10:07 שי גנוסר / האהבה הכי גדולה שלי 140געגוע סיפור קצר כדי לא להתעורר בבוקר ולהרגיש את הרוע והטיפשות זוחלים עליך
בחזרה. ענה לה הלב שלה. והיא ידעה שזה נכון. והמשיכה ללכת |
בבמה מאז 30/7/07 23:15 הזהב הלבן / האילן הזקן 141געגוע סיפור קצר הוא היה שם וראה איך הווה הופך לעתיד, איך זמנים משתנים,
מתקדמים במהרה... |
בבמה מאז 13/10/03 16:22 גרשון כץ / האמנות העליונה 142געגוע סיפור קצר הוא היה בן 50, שיער מאפיר, תווי פנים סלביים, שפם מאפיר
שהותיר רושם של אינטלקטואל מזדקן שלא בא הרבה זמן במגע האנשים,
בדיעבד הבנתי למה.מכנסיו היו רחבים למרות שהיה רזה ורם. בנוסף
הוא נעל סנדלים שלא השאירו רושם עז על הסביבה |
בבמה מאז 1/1/04 16:23 חן רולניק / הבוקר שאחרי 143געגוע סיפור קצר בבמה מאז 27/4/07 11:57 תהילה שי / הבטחות צריך לקיים 144געגוע סיפור קצר הנשימה שלה שסוף סוך הסתדרה החלה לקרטע שוב, ודמעות נקוו
בעיניה.
אחרי דקות של מהלומות היא התיישבה באפיסת כוחות עם גבה אל הדלת
הנעולה וניסתה להרגיע את עצמה. אחרי דקות של בכי שקט נזכרה
שלשכנה בקומת הקרקע יש מפתח לבית, והיא דילגה את המדרגות
במהירות עצומה.
ה |
בבמה מאז 20/11/15 5:50 נגה הצפונית / הביתה הביתה 145געגוע סיפור קצר אבל היא רק מחייכת אל הנערה חיוך עייף ומסמנת עם היד, לא תודה.
פותחת את המאמר ומנסה להתרכז. המטוס מאיץ, עוצמת עיניים לשניה
ושמש בוהקת, מבושמת תפוזים מסתננת לרגע לראש. |
בבמה מאז 2/9/07 11:21 אביב וסתיו / הבית שבורה 146געגוע סיפור קצר הוא ירד במדרגות והביט בצד האחורי של הבלוק. לא נותר שריד למעט
הדשא שהיה בבמקום. עץ הפלפלון שמת בעודו זקוף נכרת. לעומת זאת
הסביבה טופחה וגני הילדים הסמוכים עברו שדרוג ונוי הוכנס
בהם... |
בבמה מאז 14/12/07 23:48 דנה קמה / הגשם הראשון 147געגוע סיפור קצר טיפות גדולות התחילו לפול, כבדות ומאיימות. כאילו יכסו
וימשיכו, את כל הסביבה. כאילו יקפיאו ויציפו את כולי. והרעם,
והברק. הופיעו יש מאין. מאיימים לסחוב אותי לתוכם כאילו תוך
רגע, יחשפו שיניים ויטרפוני. והסופה, הו הסופה. כסערת רגשות. |
בבמה מאז 21/2/10 14:57 ניב עופר / הולך בשבילים 148געגוע סיפור קצר השמש כמו קראה תיגר וסרבה לצנוח במערב והוא הילך בשדרת
האקליפטוסים שבין הרפת לבית הקטן שבנו הוא ורותקה בעשר
אצבעותהם בפאת השדה שלהם עם המרפסת הגדולה הפונה למערב. |
בבמה מאז 6/7/05 12:54 לילה מון / הזמן תם 149געגוע סיפור קצר בבת אחת הוא תפס אותה בנחיריה, דחף את שתי אצבעותיו השמנות
לתוך אפה ומשך למעלה בחוזקה. היא התעוררה חסרת נשימה, עיניה
נפערו ונימים אדומים קיפצו מחוריהן החוצה, פיה נפער וחרחורים
חלשים יצאו מגרונה והיא קפאה. דם זב על פניה ורסיסים של שלג
כיסו אותה. |
בבמה מאז 14/6/07 2:41
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
איך זה שבאמריקה
אומרים שיהודים
קמצנים אם
בסופגניה שלהם
יש חור?!
סתם שמן |
|
