|
עמוד קודם >
התחלה >>
שירה אופל / פרידת נצח 130הספד סיפור קצר אולי זה קרה בגלל שמשהו טוב חייב להיגמר והם לא יכלו לעשות את
זה בעצמם... אולי מישהו שם למעלה החליט שדי.
"הלב יצא מושלם", היא חשבה לעצמה, בזמן שהיא ניקתה את הדם שנזל
לה מהירך, מלכלך את הסדין שלילה קודם חווה ליל תשוקה יפהפה. |
בבמה מאז 27/2/06 11:46 תו'ם איתן / פרפרים 131הספד סיפור קצר איזה רשת ואיפה הפרפרים ואיפה בכלל אתה.
אתה זוכר מה זה קרייבינג?
אלוהים אני צריכה. |
בבמה מאז 27/3/06 11:01 פטריק בלא בייטמן / צומת רעננה 132הספד סיפור קצר קוראים לי מיקו, בן 35 - פעם הייתי בן שש וחצי, שוטר תנועה.
כואב לי בתחת. |
בבמה מאז 22/11/03 11:11 יואב אדני / קורט קוביין 133הספד סיפור קצר באחוזה שלי בסיאטל זה קרה. שישה כדורי עופרת חדרו לי לחזה,
שניים לפנים, אחד לרגל, ושלושה פגעו בקיר. בדיעבד, אני מבין
למה כולם חושבים שהתאבדתי, גם לי זה נראה כאילו התאבדתי, אבל
אני בסך הכל ניסיתי להשיג את פרנסס. |
בבמה מאז 24/5/06 17:59 בר אוחיון / קטע מתוך יומן מסע - פולין... 134הספד סיפור קצר שמיים מעוננים, עצים מתנופפים ברוח. דשא ירוק צומח בכל מקום,
מכוסה בכתמים לבנים של שלג.
בקתות עץ, נוף פסטורלי, ומשפחות מסתובבות על השבילים. |
בבמה מאז 14/7/08 5:16 עקרב שחור / קראו לו אהוד 135הספד סיפור קצר אלוהים יצר דבר אחד שאלמלא לסביבה הייתה השפעה עליו, סוף כל
סוף היינו יכולים למצוא הגדרה למילה "מושלם". |
בבמה מאז 16/4/05 17:58 מרים אוצ'רטיאנסקי / רגע 136הספד סיפור קצר הרמתי את הריס בשתי אצבעות.
ונשפתי חזק. |
בבמה מאז 21/3/04 17:58 נועה חיימוביץ' / רותם 137הספד סיפור קצר שכבתי במיטה במשך 10 דקות ולא יכולתי לזוז, לא יכולתי לחשוב,
רק רצה לי תמונה של רותם בראש.
ואז, היה לי טלפון. בחיים שלי לא רציתי כל כך שזה יהיה רותם.
על הצג ראיתי שזה אימו. עניתי.
"הלו?" לא הייתה תשובה. "הלו? רונית, את שם?" |
בבמה מאז 24/6/04 21:57 ניביקי שגב / רחוק, אבל עוד כואב 138הספד סיפור קצר תחנת האוטובוס מתחילה להתמלא. אני צריך לקום, להתעורר. לפנות
את הספסל לאחרים.
אני מרגיש חלש, העיניים בקושי נפקחות, הידיים אפרוריות
ורועדות, המעיל האפור והבלוי שלגופי מתחיל להעלות ריחם של
חבריי, המתמלאים על גדותיהם מדי יום- פחי האשפה. |
בבמה מאז 12/8/04 18:38 טל רז / רקוויאם 139הספד סיפור קצר ארונו של סבי שט בידיהם של קרוביו, שט פגוע, כואב וטובע אל עבר
הקרקעית אשר הייתה מוכנה לשאת אותו אליה. ארונו ירד אל הקבר,
דליים החלו למלא אותו וסבתי החלה להתפרק ולבכות. |
בבמה מאז 29/3/10 14:37 אני שאולין / רק להתהפך היא יכולה 140הספד סיפור קצר השמיים האפורים ותפאורת החאקי היו גם עבורה סם מטמטם ומשכיח.
היא ישבה אז איתי, בשעות מתות של לילה, על הבטון המזוין והאטום
ושיחקה איתי משחקי קירבה. |
בבמה מאז 21/4/07 21:57 שיר מאירוב / ש-כלב 141הספד סיפור קצר איך אני אתנהג? מה ארגיש? האם אבכה? מה אגיד? תיארתי לעצמי
תמיד אנשים בוכים, כולם בשחור, ברקע יש גשם וכולם הולכים סביב
ומלווים את הקבר הנישא אל מקומו, הכל דרמטי, אנשים פורצים
וצועקים בבכי. דמיינתי את עצמי, עומד שם בשחור, רואה את הכול,
בוכה, אבל בכי שקט |
בבמה מאז 27/11/03 13:07 רותם קסטן / שנתיים 142הספד סיפור קצר שבועיים לפני אתה מודיע לי שזה סופי. רק עכשיו באמת החלטת.
באמת. |
בבמה מאז 1/4/04 11:12 אמיר טייכר / שעתו האחרונה 143הספד סיפור קצר אין זה מטבעו של האדם לדעת כי הגיעה שעת חייו האחרונה. |
בבמה מאז 2/1/05 3:25 ניביקי שגב / תגליות 144הספד סיפור קצר אני זוכר את התחושה המוזרה הזאת של הפלגה בסירות הדייג הקטנות,
מתוך איזו שלווה, אולי מתוך הידיעה שה"ביגל", הספינה הטובה
שהביאה אותך לשם מתנודדת בעצלתיים מאחוריך, ואולי בגלל עשרות,
אולי מאות ואולי אלפי צבי הענק שהביטו בנו לאורך קו החוף. |
בבמה מאז 19/9/07 19:59 אלון לוין / תולי 145הספד סיפור קצר הכל התחיל אי שם בשנת 90. קצת לפני מלחמת המפרץ.
הלכנו לזוג חברים של ההורים. זינה ויפתח. אתה בטח לא זוכר אותם
כי היית רק גור. |
בבמה מאז 10/10/04 5:56 רננה לב-אורן / תחנת רכבת 146הספד סיפור קצר גופה מגיעה גופה הולכת.
זורקים לאדמה ונגמר,
ועוד גופה ועוד גופה והברכות מפי הרב נשמעות כמו נמאס. |
בבמה מאז 16/10/03 21:14 אלון רוזנבליט / תמונה 147הספד סיפור קצר היא ציירה לי תמונה פעם. תמונה גדולה על בד בצבעי שמן. תמונה
של שמים שחורים של לילה, גם זרועי כוכבים וגם עם עם עננים של
צמר גפן אפור. |
בבמה מאז 15/10/03 21:33 וינטר בלו / תפילה לילדי 148הספד סיפור קצר קטן שלי, מלאך שלי
עתה אני גוססת
ויודעת שזוהי שעתי האחרונה... |
בבמה מאז 20/9/05 9:11 מיכל ערמון / תרומת איברים 149הספד סיפור קצר שנים אחר כך גילו שזה בכלל לא היה קשור אליה, שזה מן מחלה
כזאת, פגם מולד, סוג של ניוון לחיים שלא אפשר לה לחייך. תופעה
נדירה, אבל מוכרת, ומאוד קל לתקן אותה. הניתוח קצת מסובך - בכל
זאת, חיוך זה לא רק שפתיים נמתחות. זה ההבעה, הלחיים, ניצוץ
בעיניים, שלא תמיד יש |
בבמה מאז 26/10/04 11:13
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
קקה זה דבר אחד,
ודבק לבן זה דבר
שונה לגמרי!
אז אל תנסו
להשוות בניהם |
|
