סופת רעמים

/

הפרפרים המטופשים האלה בבטן

12361

אהבה נכזבת

 

מונולוג

לך ממני, תתנתק לגמרי... זה יכאב, זה יכאב הכי הרבה שרק אפשר... לך ואל תחזור. לא רוצה לשמוע יותר ממך. אני חזקה עכשיו, לא צריכה אותך יותר. לא רוצה לשמוע ממך יותר, רוצה לשכוח.

בבמה מאז 25/3/04 7:48 

יהודה אדרי

/

הפרפר שעל הלחי

12362

הספד

 

מונולוג

איך אתה, שהיית מדהים לפי אחרים, השלכת אותי לעולם של אי ודאות בעוד אני נאלץ לנתב לעצמי את הדרך; ואני לא יודע אם אתה מאיר אותה או מכוון אותי בסימן.

בבמה מאז 19/12/05 1:19 

אריק יוסף

/

הפרצוף שלא מגיע לי

12363

הגות

 

מונולוג

הפנים שלו התעוותו לגמרי, אולי אפילו נשרפו; בגלל תאונת עבודה, או תאונת דרכים, או שאולי אפילו הוא נפצע במלחמה.

בבמה מאז 1/9/18 16:20 

קיי הרדי

/

הפרק על הידיד - מוקדש לכל הבנו...

12364

מונולוג

ידידים הם עם מוזר, מאוד קשה לפענוח. אף פעם לא הצלחתי להבין מה בדיוק תכלית קיומם, חוץ מלהזכיר לי על בסיס יומיומי כמעט את כל מה שאני רוצה ולא מצליחה להשיג. כולנו מכירות את הידידים. לכולנו יש כאלה או היו לנו, ולפיכך כולנו יודעות שיש כמה סוגים של ידידים.

בבמה מאז 29/7/05 13:33 

שגם לילה

/

הפשע: בטחתי מהר מידי

12365

יסורים

 

מונולוג

אני מנסה להבין אותך, הבנתי שנפגעת, ביקשתי סליחה. הבנתי שלא תסלח לי אז למה להמשיך ולתקוע סכינים בלב? אולי פשוט תחזיר לי את הלב שלי? תן לי הזדמנות לרפא אותו. אולי הדרך הכי טובה היא פשוט ללכת על בטוח ולנתק מגע?

בבמה מאז 23/6/04 0:27 

מור חלפון

/

הפתעה!

12366

היפרדות

 

מונולוג

תעצום את העיניים. יש לי הפתעה.

בבמה מאז 15/2/01 0:07 

רגינה שי

/

הפתעה

12367

הומור

 

מונולוג

אני מכור לריח ולחיוך שלה, ובעת הלילה אני כמה לגעת רק בה ולהרגיש שהיא שלי בקירבתי

בבמה מאז 4/1/05 14:39 

נועם שטיינברג

/

הפתעה

12368

מונולוג

בתוך נבכי הנפש שלו אני שולפת חתיכת בד לבן מבריק. אני מותחת אותו על חוטים דמיוניים וממציאה לי סיפורים על נשים אחרות, על בילויים סוערים, על בתי מלון מפוארים וארצות רחוקות. הוא עוד לא יודע אבל כשהוא יחזור תהיה לו הפתעה...

בבמה מאז 4/6/07 13:06 

אלה קשי

/

הפתעה

12369

מונולוג

מופתעת לגלות שאולי, אולי יש סיכוי שגם הוא חושב ככה... מופתעת לגלות שאולי, אולי יש סיכוי שאני אוכל להיות מאושרת יום אחד... (איתו?) הפתעה.

בבמה מאז 3/10/07 17:49 

איל אי

/

הפתעות זה לא דבר חיובי

12370

מונולוג

חשדתי בו מההתחלה שהוא מחפש זיון, כי הרי כולם כאלה בימים האלה.

בבמה מאז 12/1/02 16:39 

מרגריטה דו

/

הפתרון הסופי

12371

מונולוג

מעניין כמה מכות מסוגל אדם לספוג עד שהוא נופל. בכל מקרה, אני את שלי סבלתי. נפלתי.

בבמה מאז 22/1/02 13:17 

מדן נריה

/

הפתרונות לעייפות

12372

מונולוג

שנת-לילה היא פתרון לעייפות שגרם החשש שאאלץ לבצע עבודת כפיים; (מחשבה על בטלה מרעננת ומבטלת את התשישות שגרמה המחשבה הקודמת);

בבמה מאז 14/9/07 12:01 

פיית החורף

/

הצבא שלי

12373

מונולוג

סופ"ש בבית אחרי שבועיים שלא ראיתי את המשפחה.

בבמה מאז 25/9/04 20:24 

בעל ישן

/

הצביעו לי חמש

12374

הומור

 

מונולוג

מידת שביעות הרצון שלי מחיי ומן האמנות שלי אינה נמדדת בקריטריונים רלוונטיים, אלא נעה בסולם שבין אחד לחמש, כאשר חמש מציין חזק ואחד מציין חלש. כאשר אני כותב קטע מצחיק, אני מצפה לראות בתגובה בין שש לעשר אותיות ח' מחוברות יחדיו. אם אני לא מקבל את זה...

בבמה מאז 18/6/07 0:18 

בת חן אב

/

הצגה

12375

יומן

 

מונולוג

לפה אין מילים, טוב שיש לי אצבעות להקליד בעזרתן. הפה שותק, מפנים את כל הכעס וכל הכאב עמוק בפנים עד שכבר אי אפשר לסבול ואני משתגעת.

בבמה מאז 21/7/03 6:32 

שקד אדלר

/

הצגה

12376

מונולוג

ממש כמו בהצגה. הקהל יושב. מאזין. והיא עולה על הבמה לבושה בחלוק המוזר הזה. בעצם, זו אכן הייתה הצגה. הצגה יפה הצגה עצובה וקשה. איך היא מספרת בלי בושה על שלושת החודשים שהדמות שלה עברה בבית המשוגעים.

בבמה מאז 6/4/05 23:30 

עוצר נשימה

/

הצגה בכיכובה של קטיושה

12377

מלחמתי

 

מונולוג

אנחנו יושבים יחד על הגבעה הגבוהה ביותר, מחובקים, שאננים. מסתכלים על הקטיושות מתפוצצות ונבהלים ביחד מהקולות. הכל כל כך קרוב, אולי ארבעה חמישה קילומטרים מאיתנו, ובכל זאת כל כך רחוק, בקושי מצליח להתקרב, להיכנס לתודעה, להבנה שיש שם, פה, מלחמה.

בבמה מאז 15/5/07 21:51 

בגלל שקר

/

הצגה מהנה! - ki

12378

מונולוג

והנה מגיעים אנשים... שקט... עכשיו המסך עולה, ואני מנגבת את הדמעות מלחיי הצגה מהנה!

בבמה מאז 28/4/06 18:48 

כרמל אבני

/

הצגה מהנה

12379

מונולוג

שוב הפחד בא ואני דואגת להסתיר אותו עם הגאווה שאני אראה את חולשתי? לעולם לא!

בבמה מאז 26/7/07 1:45 

ארבל הכרמלי

/

הצג הצרוע

12380

ביקורתי

 

מונולוג

יושבים אנשים מול הצג וחותרים ללא חסך אל חופי הידוע והמושג אך דינם שיתעו בענק - מקהים חושיהם בפרוח הדמיון עד ליום בו יתייצבו מול החידלון, חרדים להביט אל המשוכות אז מתפתלים בין ההזיות...

בבמה מאז 17/8/04 9:41