קליאו מייז

/

מיסלטוויט

121

נובלה

"מוזר... איך זה שלא כתוב פה שם הספר?" הוא תהה לעצמו, הופך את הספר מצד לצד. בצד האחורי של הספר ניתן היה להבחין בכמה אותיות, אך הן היו מחוקות מדי מכדי להבין. בלית ברירה הוא פתח את הספר בסקרנות והחל לקרוא-

בבמה מאז 23/2/03 8:40 

סמואל זלצר

/

מכונת השמש (פרקים 1-3)

122

נובלה

מטוס. המראתו התעכבה בכשעה אך הנוסעים, למרות ההמתנה, נראים מרוממים ומלאי ציפיה. שפת אמם הנשמעת אחרי שהייתם בניכר משמחת את ליבם והם כולם, כמו כל מי שבאמת בחר לחזור מביקור בחו"ל, מרגישים עתה קצת יותר ציונים.

בבמה מאז 8/2/04 18:27 

נגה עמית

/

מכתבים מאלוהים

123

נובלה

"אף אחד לא מבין מה אני מרגישה, אף אחד, את חושבת שכל הפסיכולוגים שהייתי אצלם עד היום הבינו? לא, הם לא! הם גבו כל כך הרבה כסף לחינם. אני לא שכחתי, אף אחד לא מבין, איך זה לראות את האדם הכי קרוב אלייך מת, אני... הוא-" אמרתי וקולי גווע בדרך לגרוני.

בבמה מאז 19/7/07 0:05 

אבו-מאיר גלפרין

/

מלחמת דרקוני הכסף - תקופת האופ...

124

פנטזיה

 

נובלה

נרמון עצמו היה גמד לוחם בעברו, אך מאז עידן הקרח ומאז שמלחמת נסיכת הקרח נגמרה, החליט נרמון לבנות לעצמו פונדק בכפר קטן בשם דרגון. בכפר, כל הבתים היו בנויים על העצים. בוני הכפר הראשונים החליטו שעדיף שכל הבתים יהיו בנויים בין העצים.

בבמה מאז 28/2/04 13:21 

גיא שמש

/

מלי

125

נובלה

בפינת החדר יש בקבוק קוניאק חתום. יש כרית למרגלות המיטה ושטיח עם ציידים צדים תלוי על הקיר. על המיטה מונחת מלי מכוסה בגדי חול קלים והרדיו מזמזם.

בבמה מאז 29/1/05 23:27 

מיכאל פבזנר

/

מלקוש

126

נובלה

"שם?" "ג'ושוע." "שם משפחה?" "כריסטיאן."

בבמה מאז 18/7/05 11:28 

עידו הרטוגזון

/

ממכתביו של אופרטיוניסט

127

נובלה

כל פעם כשאני שוכח כיצד תחושת האהבה אני תאב להיזכר בה. כשאני נזכר בה אני חושש שהיא תזיק לבריאותי, וכשאני חש אותה זמן רב מדי אני מרגיש שהיא כמו אובססיה שפוגעת בחופשי האישי ומורידה את רמת קיומי לרמת המונומאניאק.

בבמה מאז 1/9/99 5:37 

רוביק עזר

/

מנהיג הבא ליד

128

נובלה

הם יוצאים לדרכם, כמובן שנהיה בקשר מעתה והלאה. לא דבר שניתן לביצוע, אבל משפט שחייבים להגיד. ג'ואי ממהר לפנות את הכוסות מהשולחן ובו בעת שואל לפשר יחסיי עם הגברת שישבה עימי לשולחן.

בבמה מאז 28/9/04 22:22 

איילה מף

/

מסע סודי

129

נובלה

תמיד בהישג יד, לעולם לא שכוח לגמרי, החיים הצעירים שלה, ארוזים בשקית ניילון, מזכירים וקוראים, אך תמיד נידונים לחכות. 40 שנה. הלב הזולג שלה גם אחרי כל השנים האלו, שנשכח בצד אך לעולם לא נזנח לגמרי, תמיד רומז: זכריני, אני שלך. אני הייתי, אני קריתי לך!

בבמה מאז 22/6/07 18:45 

הילה נעים

/

מספר - 2

130

נובלה

מ"ס 1 פעם לא רחוק מכאן, בעמק התלתלים המבוכים חיה לה פרפרית קטנה well לא בדיוק פרפרית

בבמה מאז 14/10/03 18:37 

שי אבנון

/

מעשיות אושויץ

131

נובלה

אלפיים שנה קודם יצאו העלפלים בעולם המרוחק של קרוץ-דיטניה מתוך נקיקיהם תחת המדבר ופתחו במסע השמדה נגד כל הגזעים האחרים. הם טבחו בפיונים שדוני היער, עשו מהגמדים סלט והותירו מבני האדם ערימות של עצמות עשנות.

בבמה מאז 24/5/04 4:56 

מגי לה פיי

/

מקביליות - חלק ראשון

132

נובלה

"לפני חמש שנים הייתי אחראית על הגשמת משאלה של נערה אחת, שביקשה שנער אחר יאהב אותה", אמרה נוגה, בעיניה מבט הדואה למרחקים ולזמנים אחרים. "במשך חודשים עמלתי על הגשמת משאלתה, ניסיתי הכל - שום דבר לא עזר. כוחותיי לא יכלו להושיע. צפיתי בה ופשוט התחשק לי למות."

בבמה מאז 3/3/02 18:26 

מגי לה פיי

/

מקביליות - חלק רביעי

133

נובלה

עמוק בתוך לבו, גבריאל ידע שהיא צודקת. הוא מלאך ויש לו את הכוח של אלוהים לשנות דברים. אבל איזה אמצעים נתן האלוהים שלו לילדה הקטנה הזאת, שגילה בקושי 13 שנים, להתמודד עם בעיה כל-כך קשה, עם ייאוש כל-כך גדול? איך לעזאזל היא אמורה להתמודד עם הבעיה הזו ולהצליח?

בבמה מאז 16/5/02 14:28 

מגי לה פיי

/

מקביליות - חלק שני

134

נובלה

"משימת חיינו היא למלא את 'המשאלה' של המקבילית שלנו. בדרך כלל אנו מצליחים. אנו מקבלים את המשימה הזו בגיל 10, ויש לנו חמש שנים להגשימה. אם עד גיל 15 הגשמנו את 'המשאלה' של המקבילית שלנו - נעלה לשמיים או נישאר כאן. ואם לא - נמות".

בבמה מאז 7/3/02 7:55 

מגי לה פיי

/

מקביליות - חלק חמישי

135

נובלה

צליל זזה, שקטה כמו עכבר, אל החלון. היא עברה דרכו, וסגרה אותו בשקט. אבל החלון ניסגר על שערה הארוך. זעקה נמלטה מפיה. חלושה, אבל לא חלושה מספיק. גל הזדקף במיטתו, משפשף את עיניו. צליל ניסתה בכוח לשחרר את שערה, אבל החלון היה סגור היטב, ולא נתן לה לברוח.

בבמה מאז 9/6/02 17:16 

מגי לה פיי

/

מקביליות - חלק שישי

136

נובלה

"אני יודע שאת לא רוצה למות, צליל", קולו כמו ליטף אותה, "איש אינו רוצה למות. ואת לא תמותי. את תתאמצי עוד יותר, ותשתדלי באמת, ובסוף תגשימי את חלומה שגל יאהב אותה, ואת חלומך ששחר תהיה מאושרת. לא רחוק היום וזה עוד יקרה, צליל. אני יודע שזה יקרה."

בבמה מאז 9/6/02 17:49 

ערן מינכהוזן-שמרסקהובן

/

משהו על דגים

137

נובלה

הוא התעורר באמצע הרחוב, כשהוא לא יודע אם הוא התעלף מהנפילה או ששוב הרגיש עייף, ונרדם ברחוב סתם כך. הוא מאוד אהב להתעלף. הוא אפילו פעם התעלף בשירותים.

בבמה מאז 8/4/01 0:59 

לי צנג

/

משפחה - חלק 1

138

נובלה

הוא מצא אותה שקועה בשינה עמוקה, כשהכרית תחת ראשה רטובה מדמעות. הוא התיישב על השטיח לידה, ליטף את שערה ולחש, ספק לה ספק לעצמו "מצטער ילדונת, אבל זה בלתי אפשרי".

בבמה מאז 3/4/02 13:58 

מאסטר קיי

/

מתמטיקה אנושית פשוטה (סיפורי מ...

139

נובלה

מה דעתך על זה שאני אדפוק בו כדור בראש?" הוא שאל בזעם. גייסתי כל טיפת בוז ולגלוג בגוף שלי ואמרתי, "ותאבד את הדבר היחידי שמונע ממני להרוג אותך?".

בבמה מאז 14/2/03 11:00 

ברי רוזנטל

/

נור-א-דין

140

נובלה

לפני שיצא לשדה התעופה אכל ארוחה גדולה עם מארחיו, והם התפללו, ואחר כך יצאו לדרך, מורידים אותו בשדה התעופה ונעלמים מיד. כמה שעות קודם לכן הם עשו את מה שהיה עליהם לעשות, הם ביצעו את המשימה שבעטיה בא לארצות הברית. הטיל ריחף במהירות בשמיים, מתביית על חום המנוע

בבמה מאז 17/1/01 19:33