עידו ארמיאץ'

/

גן הפיות

121

געגוע

 

סיפור קצר

בצורת ההתיישבות שלי אפשר להקשיב רק למטאל, כי הוא היחיד שמתגבר על רעש מכונות הגידום הנלחמות בשיחים החומים, על הבתים החומים, המכוסים חרא חום של הדרורים החומים השמנים שניזונים מפירורי לחם חומים. לחם הוא הדבר היחיד שאוכלים כאן. יצירתיות אסורה. שגרה זה טוב.

בבמה מאז 16/3/05 10:20 

דויד נצר

/

גן עדן עד תום

122

געגוע

 

סיפור קצר

תוכנית "60/90/60" ברקע, השיר הקסום מתנגן, ועולים הזיכרונות משנות השמונים העליזות...

בבמה מאז 10/1/22 9:06 

ירדן בג'רנו

/

געגוע בדרך משלי

123

געגוע

 

סיפור קצר

יום אחד התחלתי להרגיש שאני לא יכולה יותר, שאין לי ספייס, הרגשתי שאתה חונק אותי, באותו יום אמרתי לך שנגמר לי, שזהו.

בבמה מאז 14/2/09 0:46 

בימבה סגולה

/

געגועים

124

געגוע

 

סיפור קצר

האמת שמאז הפרידה החיים לא כל כך חייכו אליה. היא ניסתה מאז לצאת לכמה דייטים (חברות שלה סידרו לה) אבל הכל נראה לה כל כך שטחי. וכל דייט הסתיים בלחיצת יד ובנשיקה מנומסת על הלחי ובהבטחה ש"נפגש שוב בקרוב." האמת גם שהיא לא כל כך המשיכה הלאה. ובאמת שהיא ניסתה

בבמה מאז 24/5/08 17:59 

סיון דניאל צפריר

/

געגועים לרני

125

געגוע

 

סיפור קצר

"אני... אני רציתי לראות אותך", אמרתי בלחישה "אז לא היית צריכה לעזוב", הוא הפנה לי את גבו

בבמה מאז 7/3/06 7:48 

יונתן קלוסקי

/

געגועים

126

געגוע

 

סיפור קצר

כרמלה משקה את הנרקיסים שלה כל יום בשלוש. אני יודע את זה, כי מנחם עובר על אופניים בצד השני של הרחוב, בדיוק באותו הזמן.

בבמה מאז 28/11/09 12:01 

אבי יצחק

/

געגועים של ברווזים

127

געגוע

 

סיפור קצר

בשנה האחרונה נפתחו ונסגרו הרבה מקומות נחמדים, בעיקר בארים. הם די דומים, הבארים האלו; אותה אפלוליות, אותו עשן, אותו קהל ואותה שתייה. בן-אדם יוצא איך שנכנס, לא יותר ולא פחות. מעביר את הזמן...

בבמה מאז 20/7/04 9:49 

נדיר נועם

/

געגוע מחלחל

128

געגוע

 

סיפור קצר

יצאתי היום לגינה. השמש החלה לרדת. רוח קרירה נשבה לתוך פני הלוהטים.

בבמה מאז 23/7/04 12:54 

שירי הורוביץ

/

גשם אחרון

129

געגוע

 

סיפור קצר

כעסתי שהשארת אותי פה, ללא שביל אבנים צהובות שיראה לי לאן ללכת. דורותי ואליס מצאו לבסוף את הדרך הביתה, אז למה רק אני לא?

בבמה מאז 13/2/06 9:15 

דורון זרצקי

/

גשם באוגוסט

130

געגוע

 

סיפור קצר

אמצע אוגוסט, שיא הקיץ לכאורה. המנהג הקדוש של ללכת לים. כשאתה זוג צעיר ויש לך שני ילדים קטנים זה פשוט מתבקש. נוסעים באוטו המטורף בדרך אל הים בשעה כ"כ מוקדמת שהציפורים עוד נוחרות על העצים.

בבמה מאז 7/2/06 19:44 

מומי מרקס

/

גשם של אבנים

131

געגוע

 

סיפור קצר

בקושי הפה נפתח לאוכל. לא יכול להחליף בגדים, לא יכול להתפשט. לא יכול לעשות כלום חוץ מלכתוב איך היא באה אליי, באחד הימים הראשונים של החורף, כשהגשם מכה כמו אבנים והרוחות הורסות עצים.

בבמה מאז 13/9/10 7:26 

מאיה לפידות

/

דוס

132

געגוע

 

סיפור קצר

הכרתי אותה ביום הראשון של החורף, זהו היום שבו פתאום לגשם יש ריח קצת אחר והשמיים נהיים אפורים והחושך משתלט על העיר כבר משעות הצהריים והקור נהיה פתאום כפור, כזה שחודר לך לעצמות ומשאיר אותן קפואות כל היום ומרעיד את אצבעות הרגליים.

בבמה מאז 27/9/07 1:36 

הואנה ינזוגויאבה

/

דוקטור אביטל

133

געגוע

 

סיפור קצר

ואכן דוקטור אביטל ניגש ישר לעניין כשניגש אליי. "נירית" עוד לא הספקתי לעכל... אז הוא יודע את השם שלי... "מה את חושבת? אולי נצא ביחד? הוא היה מאוד בטוח בעצמו, לא היסס, לא גימגם, סימן מטרה והלך בעקבותיה. רק מעולם לא תארתי לעצמי שאני אהיה המטרה...

בבמה מאז 5/9/07 23:11 

נדב שגיא

/

דלתות חורקות

134

געגוע

 

סיפור קצר

מצד אחד אני בלהקה על במה אורות אדומים ועשן בתל אביב חייב בתל אביב כי אמנות זה רק בתל אביב כסף לא חשוב מצד שני ...

בבמה מאז 3/3/25 16:42 

שירה יצחקי

/

דמעות של מלאכים

135

געגוע

 

סיפור קצר

זו הייתה מנגינה עצובה באמת, מנגינה של נשימות עמוקות יותר ויותר וטיפות כוכבים קטנות שנופלות על הכרית.

בבמה מאז 2/8/05 6:40 

הלה הניג

/

דניאל

136

געגוע

 

סיפור קצר

היא הסתכלה בי בחשדנות. כל תא בגוף שלה ניסה לסרוק אותי, בדיוק כמו שאני ניסיתי לגלות מי היא ומה היא. פסיה התחילה לגרור אותי אחורה בעקבות איזו חתולה, ג'ו-ג'ו עלה על הפוטנציאל, ואני, מנסה להיות הכי טבעי שאפשר, רק שומע אותה אומרת "בסדר, אתה יכול לבוא".

בבמה מאז 8/1/04 10:03 

דויד נצר

/

דניאלה

137

געגוע

 

סיפור קצר

"אני נוסעת לבקר אותה, אתה רוצה להצטרף?" לא ראיתי אותה מאז שוחררה מבית החולים לאשפוז בית. "כן. רוצה מאד", עניתי. הלכנו.

בבמה מאז 30/1/25 16:09 

שירן טויטו

/

דקה אחת

138

געגוע

 

סיפור קצר

...הוא המשיך לנסוע, שנינו מחייכים, הוא תופס את ידי ולוחש לי באוזן "אני אוהב אותך" כמה כיף לשמוע את זה... ברקע מתנגן השיר של יובל לוריא- דקה אחת... שיר שנתכתב עלינו. הוא מביט בי, מתקרב לנשק אותי... ואז... חושך.

בבמה מאז 5/8/05 8:20 

נדב בן-לב

/

האבק של אבא

139

געגוע

 

סיפור קצר

מהלילה שבו ראה את אמו בוכה בזרועותיו של אביו, הוא מייד הבין מה עתיד לבוא. הרי אבא היה חולה כבר כמה פעמים, אבל באף אחת מן הפעמים הללו אמא לא בכתה כך. בכי תמרורים, חסר שליטה ומעצורים, בכי שאנו מרשים לעצמנו לבכות רק בחיבוקם של שני סוגי אנשים בלבד: אלו שאנו א

בבמה מאז 1/9/07 10:07 

שי גנוסר

/

האהבה הכי גדולה שלי

140

געגוע

 

סיפור קצר

כדי לא להתעורר בבוקר ולהרגיש את הרוע והטיפשות זוחלים עליך בחזרה. ענה לה הלב שלה. והיא ידעה שזה נכון. והמשיכה ללכת

בבמה מאז 30/7/07 23:15