|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
לי פטרובר / המציאות שלי נטו 11741מונולוג לאחרונה השטחיות מקיפה אותי ואני דואגת שמא היא תחלחל באטיות
ובסתר אל תוך עורקיי. אני גם מודאגת מהעובדה שחיי נכון לרגע זה
ריקניים ושהזהות שלי נתונה בסימן שאלה. אני מבועתת מכך שאין לי
תשובות ויותר מכך שהשאלות מתחילות להיגמר. | בבמה מאז 12/5/04 11:57 דניאל עדי / המציאות 11742מונולוג אחד הדברים העמוקים ביותר שכתבתי | בבמה מאז 7/5/04 10:07 רינת קלוגר / המציאות שמתחת לפני השטח 11743התבגרות מונולוג ברגעים קשים של משבר,
כולם מורידים את המסכות ונחשפים לאמת,
בין אם הם רוצים ובין אם לא. | בבמה מאז 21/6/04 23:57 אהוד זיו / המציאות טופחת על הדמיון 11744התבגרות מונולוג אני מרגיש עקצוצים מרוב התרגשות,
אוטוטו, אני כבר קרוב לשיא ההתפתחות.
... מים נופלים על ראשי וסוחפים חששות.
אין ספקות בלבי. במיטבי, כולם נותרים מאחור. | בבמה מאז 15/2/06 20:17 מעיין ל / המציאות האבודה 11745הרהור מונולוג והמציאות מכה בי כל כך חזק
וזה לא מתאים,לא יפה ומאוד לא מוסרי
אני לא נותנת לו להתקרב,או לעצמי | בבמה מאז 2/9/07 23:42 לין אסולין / המציל שלי 11746יומן מונולוג אני לא מבינה איך הייתי איתך בכלל, אין לי אליבי להתנהגותי אבל
זה לא מעניין אותי כרגע, אתה שייך לעבר. אני רוצה את איציק
המושלם באדם, "המציל שלי", כמו שכינה אותו אליעז ולא ידע כמה
צדק, הוא הציל אותי כשטבעתי... | בבמה מאז 14/8/06 13:18 אנה לי ג'ולייט / המצלמה 11747מונולוג כה בכיתי באותו הלילה. הייתה זו מצלמה יקרת ערך שאין ברשותי
לקנות או לתקן. | בבמה מאז 27/6/05 12:27 דה מיטל מיוז / המצפון שלי ואני 11748מונולוג אני צריכה להעיף את השחורים.
לסלק את המלוכלכים. בלי לחשוב פעמיים!
את השמנים מדי, את הרזים מדי.
את הסוטים מדי, את הנוטים מדי.
את אלו שנדבקים מדי (התלותיים) או את אלה שבכלל לא נקשרים
(חסרי חוט שדרה).
את החריגים. | בבמה מאז 9/7/05 17:01 כינרת אליהו / המצפון של השפם 11749מונולוג תתחיל לדאוג כי הגיע היום
כל מה שראית באבא שלך - זה אתה...
כל הבחורות שלך נראות בדיוק כמו כל הנשים של אבא שלך,
איתן התראה בזמן שאתה היית בטוח שאבא רב עם אמא רק בגלל שאמא
קצת משוגעת ואבא טיפה נינוח מידי... בסוף הם התגרשו? בהליכים?
תתעורר כי אתה בדרך לשם | בבמה מאז 30/11/09 3:13 גלדיס בלו / המקום בשבילי 11750מונולוג באמצע שום מקום מצפים מאיתנו למצוא את ה"שאלות", להמשך של הכל.
אבל כאן זה לעבור לחיים אחרים לחלוטין! חיים שבכל שניה אני
חושבת פעמיים על יכולתי לחיות אותם. ההבנה מה מאחורי שאלה זו
תהיה תמיד ההבנה שלכל אחד יש תשובה משלו. | בבמה מאז 15/9/01 5:14 אוף נו / המקום בו מחביאים רגשות 11751מונולוג איש לא יכול להתאהב בדמעות.
איש לא יכול להתאהב בעיניים אדומות.
איש לא יכול להתאהב בלחיים רטובות וצורבות.
איש לא יכול להתאהב במועקה בגרון.
ולעומת כל זאת, בחיוך שלך הם יכולים להתאהב. | בבמה מאז 2/2/04 12:47 סיר דוד / המקום הזה 11752מונולוג במקום להחשף, יוצרים נסתרים מן העין, חבויים להם אי שם.
הציניות והקטנוניות עפות להן ללא כנפיים, הן ביצירות והן
בתגובות. | בבמה מאז 21/8/03 17:30 סתיו קסומה / המקום המושלם. 11753חלום מונולוג בצידי השביל יש שורות שורות של עצים גבוהים, עם פרחים סגולים
קטנים כאלה שמכסים את כל העצים בסגול, שנושרים קצת, ביחד עם
טפטוף הגשם. | בבמה מאז 8/11/03 23:56 אלה שחר / המקום הזה 11754מונולוג ולמה באתי לכאן, הא?! למה?!
ואיפה התשובה שהייתה כאן פעם, שהתנוססה בגאון כמתרברבת
בנצחיותה?
אולי שקעה בחול המדבר שמסביב, דהתה אל תוך הנוף המצהיב הזה,
החולה. אל הרקע המונוטוני המאובק להחריד הזה, החולה. | בבמה מאז 18/4/04 18:32 נטשה לינדלוף / המקום הזה בבטן 11755זוגיות מונולוג בתוך הבטן שלי יש מקום כזה, מקום שסופג וסופג. הכל.
כל מה שלא מוצא חן בעיני ואני לא רוצה להגיד או להראות. הכל.
יש פעמים שהמקום הזה קטן ואין לו הרבה חשיבות ויש פעמים שהוא
כל כך גדול, שנדמה לי שעוד שניה אני והוא מתפוצצים יחד. | בבמה מאז 6/5/04 2:11 אדם די / המקום הסודי שלי 11756אהבה מונולוג רציתי לספר לך על המקום הקסום שלי. אותו מקום שאני תמיד רואה
מול עיניי כשאני חושב על גן-עדן. מקום מושלם, מבודד, בלי
הפרעה. מקום שבו אפשר לשמוע את ציוצן של הציפורים, את הרוח
שנושבת ואת המים שזורמים בנחלים. | בבמה מאז 11/4/06 19:52 מור דיין / המקום ההוא 11757יומן מונולוג חיפשתי אותך כמו תינוק המחפש את אימו בחוסר אונים מוחלט.
חיפשתי איש עם פני מלאך וחיוך מדהים. | בבמה מאז 9/2/06 10:34 דנה ליברמן / המקום הקטן שלי 11758מונולוג מקום קטן, די צנוע אך מרהיב.
הוא יכול להיות בכל צבע חוץ משחור.
לא אכפת לי שתהיה כניסה ראשית,
אך שלא יהיו חלונות. | בבמה מאז 4/7/06 23:23 זואי הורקני / המקום השקט שלי 11759סוריאליזם מונולוג אני זוכרת,
איך הייתי יושבת שם, במקום השקט שלי.
הוא לא היה מושלם, אבל היה שקט.
הערך של הספסל הרעוע שעוד שניה נשבר,
אבל עוד מצליח להחזיק עצמו, היה ענק בשבילי.
של עצי התאנים שלעולם לא היו מצוינים, או שעוד לא הבשילו,
או שהיו רקובים.
אבל בשבילי, זה היה | בבמה מאז 2/11/07 21:11 נצר חריט / המקום הנכון 11760הרהור מונולוג יש לי נקודות אור. השאלה היא אם לאור יש נקודות שלי. | בבמה מאז 28/8/08 7:03
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
-מכיר אותו?
-לא
-טוב
-טוב |
|